מה מטריד את הפיקוח על הבנקים? דוחות הביקורת נחשפים

לידי "גלובס" הגיעה רשימת 178 הביקורות שביצע בנק בישראל בבנקים מאז 2010 • בין הנושאים שנבדקו: עמידה בכללי איסור הלבנת הון, ניגודי עניינים בשוק ההון, תגמול נמוך מדי לעובדי מערך הביקורת ותפקוד הדירקטוריון בבנק • הצצה אל הקופסה השחורה והמסקרנת

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי

בנק ישראל ערך 178 ביקורות בבנקים מאז שנת 2010. כך עולה מרשימת דוחות הביקורת שערך הפיקוח על הבנקים. הרשימה גובשה בעקבות פנייה בנושא של התנועה לאיכות השלטון במסגרת "חוק חופש המידע". כמו כן, הרשימה הגיעה לידי "גלובס". משמעות הנתונים היא שבכל בנק נערכות בשנה בממוצע כ-4 ביקורות בנושאים שונים, הכוללים כניסה של צוות ביקורת אל הבנק שהמוציא נתונים, מתחקר את העובדים על דרכי העבודה, ובסופו של דבר מגבש דוח ביקורת ומסקנות במידת הצורך.

הנושאים הבולטים שבדק בנק ישראל
 הנושאים הבולטים שבדק בנק ישראל

נושא הפעילות של אגף הביקורת בפיקוח על הבנקים נחשב לקופסה שחורה ומתאפיין בשקיפות נמוכה. על רקע זה נשמעה ביקורת נגד בנק ישראל, בעיקר בכל הקשור לדוחות ביקורת בבנקים על טיפול באשראי ללווים גדולים.

ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה בנושא (ועדת כבל), מבקשת לקבל לידיה את דוחות הביקורות לגבי הלווים הגדולים. בבנק ישראל מסרבים לכך, ונשענים בין היתר על פסק דין שהתקבל באחרונה ע"י בית המשפט העליון שקובע כי הסודיות הבנקאית היא ערך עליון יותר מחופש המידע במקרה זה. בועדת כבל לא מתכוונים לוותר, ומתכוונים לפעול לקבלת כמה שיותר מידע הן מבנק ישראל והן מהבנקים עצמם, וכבר החלו לשלוח פניות לבנקים (לדיסקונט ולאומי עד כה) בבקשה לקבל מידע על לווים מסוימים.

בבנק ישראל מאמינים כי אם יחלו לפרסם את דוחות הביקורת, הדבר יפגע באפקטיביות עבודת הביקורת, שכן הבנקים פחות ישתפו עימם פעולה. החשש בבנק המרכזי שהפיכת התהליך לפומבי יגרום לבנקים להתבצר בעמדתם, לא להודות בטעויות ולפנות יותר להליכים משפטיים מול טענות בנק ישראל. זאת בעוד כיום הדיסקרטיות מביאה ליותר שיתוף פעולה, התגמשות מצד הבנקים ושינוי דרכי פעילותם.

לצד העמדה הנחרצת של בנק ישראל שלא לפרסם דוחות ביקורות, מבינים בבנק המרכזי חלק מהביקורת ומנסים לשפר במעט את השקיפות. בדוח הפיקוח על הבנקים האחרון נחשף קצת יותר מידע על פעילות אגף הביקורת - אם כי פורסמו בעיקר נתונים מצרפיים, ולא הייתה התייחסות לבנק ספציפי.
כעת, כאמור מתפרסמת רשימת הנושאים שהפיקוח על הבנקים ערך עליהם ביקורת ב-8 השנים האחרונות. אמנם לא מתפרסמים שמות הבנקים והסוגיות הספציפיות שנבדקו, אך עדיין ניתן ללמוד לא מעט מהרשימה.

נראה כי שני הנושאים שנבדקו בתדירות גבוהה במיוחד הם נושאים הקשורים לאשראי ולנושא של הלבנת הון ומימון טרור. פעילות האשראי נבדקה לא מעט פעמים ובחתכים שונים. ישנם מקרים בהם נבדק נושא האשראי לענפים מסוימים: האשראי לענף הנדל"ן, היהלומים והאשראי לרשויות מקומיות. בנוסף לכך במשך 8 פעמים - כמעט מדי שנה מאז שנת 2010 - נבדק נושא האשראי לקבוצות לווים, כאשר הבדיקה האחרונה בנושא הייתה בדצמבר אשתקד - קרי גם בתקופה בה ירדה משמעותית הריכוזיות של הלווים הגדולים בתיק האשראי הבנקאי. בנוסף לכך, האשראי לרכישת שליטה נבדק ארבע פעמים, כאשר אחת הפעמים כללה גם התייחסות לתהליך איתור וסיווג החוב כחוב בעייתי.

מהנתונים עולה כי לא רק האשראי העסקי נבדק, אלא גם האשראי המסחרי, קרי האשראי לעסקים הבינוניים, נבדק ארבע פעמים בשנים 2015-2017. נזכיר כי אשראי זה התאפיין בצמיחה חדה יחסית בשנים האחרונות במרבית הבנקים. נראה כי בבנק ישראל רצו לוודא שבמקביל לגידול החד ישנם מספיק אנשי מקצוע המטפלים בתחום, ושהטיפול באשראי זה מתנהל כראוי, ולכן ערכו ביקורת רוחבית במרבית הבנקים בנושא זה.

גם נושא האשראי הצרכני נבדק בבנקים, אם כי בפחות אינטנסיביות לעומת האשראי העסקי: הנושא נבדק פעמיים בשנת 2013, ופעם נוספת באוקטובר אשתקד. לעומת זאת תחום המשכנתאות, שהתאפיין בצמיחה חדה בשנים האחרונות נבדק שש פעמים בשנים האחרונות, כאשר מחצית מהבדיקות היו קשורות בגילוי הנאות בתהליך המשכנתא.

נושא איסור הלבנת ההון עמד גם כן במוקד הבדיקות של בנק ישראל. על רקע הקשחת הרגולציה בנושא בארץ ובמיוחד בחו"ל, ערך בנק ישראל לא פחות מ-17 בדיקות בנושא זה לאורך 8 השנים האחרונות, על מנת לוודא שהבנקים עומדים בנהלים המורכבים כנדרש. מערכת הבנקאות בישראל כבר נכוותה מחקירות של הרשויות בארה"ב בנושא סיוע ללקוחות אמריקאיים בהעלמות מס, ולכן נראה שבבנק ישראל עוקבים מקרוב אחר הנושא.

עוד מעניין לציין כי אשתקד נערכה ביקורת רוחבית כמעט בכל הבנקים בנושא תגמול לאנשי הביקורת וניהול הסיכונים. בבנק ישראל עלה חשש כי הבנקים בנו תוכניות תגמול בהם הגורמים העסקיים בבנק נהנים מתגמול מוטה מעלה לעומת אנשי הביקורת וניהול הסיכונים, מה שעלול להביא למצב שיעודד מעבר של אנשים איכותיים יותר לכיוון הפעילות העסקית, ופחות אל עבר פעילות הביקורת. ל"גלובס" נודע כי הממצאים בביקורת היו מעורבים, שכן בכל בנק התגלו ממצאים אחרים, ובבנק ישראל פועלים לשיפור המצב.

אמנם הרשימה לא מפרטת את הממצאים שהתגלו, כנגד אילו בנקים וגם אילו סנקציות נקטו, אבל היא נותנת זרקור מסוים על מאפייני הפעילות של אגף הבקרה של הפיקוח על הבנקים הכולל 35 איש.

צרו איתנו קשר *5988