סיבות טובות לדאגה: 6 נקודות על דוח הסנגוריה הציבורית

מדוע הארץ לא מזעזעת מדוח הסנגוריה הציבורית שפורסם אתמול? האם ישראל הופכת למדינת משטרה, ואיך חוק הפייסבוק קשור לזה? • פרשנות 

יואב ספיר, הסנגור הציבורי הראשי / צילום: אלון רון
יואב ספיר, הסנגור הציבורי הראשי / צילום: אלון רון

1.

איך הארץ לא מזדעזעת מדוח הסנגוריה הציבורית שפורסם אתמול (א')? איך רוב-רובו של הציבור, שהוא ישר והגון, לא רועד מפחד שמא יגיעו, במקרה, למערכות האכיפה של הארץ הזו - משטרה, פרקליטות ובתי המשפט - וילכו לו החיים? התשובה היא: הוא רועד, אבל מפחד לדבר על זה. אגב, בעקבות "חוק הפייסבוק" - אם איכשהו יצליחו להעביר אותו במושב הבא - תגבר עוד יותר הסכנה והפחד ממדינת המשטרה הזו.

אפרופו "חוק הפייסבוק" - כמה מניפולציה יש בעצם הכינוי שניתן להצעת החוק המפוקפקת הזו, כאילו מדובר בפייסבוק וברשתות חברתיות. האמת היא שהחוק כפי שנוסח היה נותן בידי אנשי משרד המשפטים את הכוח החוקי לחסל כל ביקורת שירצו, להסיר תכנים שמבקרים, ובשפתם "מעליבים", את בתי המשפט, את עצמם, את המשטרה, כמו גם כל ביקורת הנוגעת למאות אלפי עובדי השירות הציבורי.

2.

ביום שבו גודל, עומק, מיקום ועוצמת הכותרות בתקשורת הנוגעות לממצאי "דוח הסנגוריה הציבורית" יהיו בגודל עומק ועוצמת הכותרת על תיקי האלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו; צבר תיקי השוחד של ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט; ההתעמרות המינית המעוותת של משה קצב, כמו גם כל תיק "סלב" אחר - אישיות ציבורית-פוליטית מוכרת שיש לה וגם למתנגדיה אנשי קשר, לוביסטים, יחצנים ועיתונאים עם נגישות - נדע שאנחנו בדרך למדינת חוק. רק אז נדע שהאמירה "לא אשם עד שהוכחה אשמתו/ה" איננה רק סיסמה שנכונה לנו, לאנשינו ולחברינו, אלא לאחרים, לכולם. לכל מי שחי כאן: עניים, זרים, קטינים עם הורים לא מקושרים ואמידים, לבעלי מוגבלות גופנית ומגבלות נפשיות.

3.

תושבים "רגילים" של המדינה הזו הפכו לקורבן. זו המשמעות הרחבה של הדוח הנוכחי, כמו קודמיו. עצם העובדה שהסנגור הציבורי הראשי, יואב ספיר, איש משרד המשפטים, הקים "פורום למניעת הרשעות-שווא", והחליט להדגיש בדוח את נושא "מניעת הרשעות-שווא", אומר דורשני. הדוח מציין כי מבין כלל הגורמים להרשעות-שווא, "בחר הפורום למקד את עשייתו בשלב הראשון בתחום של הערכת ראיות". בשנים האחרונות, כך כתוב, נצבר ידע רב בעולם, המלמד על 'הערכת יתר' של ראיות פורנזיות (ראיות המתבססות על מדע, כמו די.אן.אי, טביעות אצבע, טביעות נעל ועוד) וראיות אחרות. מסתבר כי "בעשור האחרון חלו בארה"ב ובבריטניה התפתחויות דרמטיות במסגרת 'פרויקט החפות'".

בכלל זה ומעבר לפרויקט הזה, מסתבר כי נחשפו הרשעות-שווא, שהתבססו על ראיות פורנזיות שאינן שנויות במחלוקת. ב-2008 הוקמה בבריטניה רשות חדשה ועצמאית, "הרגולטור למדע פורנזי", שמטרתה לספק ולפתח שירותים פורנזיים אמינים למערכת המשפט הפלילי ולהגביר את אמון הציבור באיכות השירותים הללו.

במקביל, ב-2009 פורסם בארה"ב, בהזמנת הקונגרס, דוח מקיף ומפורט בנושא המדע הפורנזי. המטרה המוצהרת הייתה "לבחון את אמינות הדיסציפלינות השונות בתחום המדעים הפורנזיים על-פי אמות-מידה מדעיות...". 3 שנים ישבו מדענים מובילים מהאקדמיה ומהפרקטיקה, אנשי משטרה ומשפט, להכנסת הדוח. הדוח כולל התייחסות מפורטת ושורת המלצות, שבעקבותיהן הוקמו בארה"ב גופים פדרליים חדשים המופקדים על שיפור המדדים הפורנזיים, שבהם נעשה שימוש במשפטים פליליים.

4.

ובישראל? (גם לאחר שנים מפוקפקות ועדויות קשות בעניין עבודת "המכון לרפואה משפטית" באבו-כביר בתל-אביב) - התשובה בדוח: "... בקהילה המשפטית בישראל לא מתקיים דיון על הצורך ברפורמה בתחום הפורנזי. יותר מכל חסרים בישראל דוח מקיף ואובייקטיבי הסוקר את מצב הדברים בתחום הפורנזי ופרסום מסודר של נוהלי העבודה השונים של הגופים העוסקים במדע פורנזי".

דוח מבקר המדינה 68ג כן התייחס לזה, וממצאיו קשים ביותר. שיטות עבודה שלא עברו הסמכה, תהליכי עבודה לא מוסמכים, חשש לזיהום מוצגי די.אן.אי המטופלים במעבדות השטח ועוד ועוד. כל זה מחייב "בחינה ביקורתית של ראיות פורנזיות בתיקים פלילים". וכל עוד זה לא קורה, זה אומר שיש אפשרות כי לבתי המשפט מוגשות "הוכחות" מדעיות, שהן לא הוכחות ולא מדעיות, ואנשים מורשעים ויושבים בכלא על לא עוול בכפם.

5.

גם היד השולחת למעצר קלה במיוחד. מנתוני משטרת ישראל עולה כי ב-1998 היו בישראל כ-38,000 מעצרים. המספר הזה טיפס ועלה והגיע ל-61,000 בשנת 2016, כאשר ביותר ממחצית המעצרים כלל לא מוגש כתב אישום.

קלה מאוד גם היד לשליחת אנשים למעצר עד תום הליכים. בשנת 1998 היו 6,080 שליחות כאלה, ואילו ב-2016 הן קפצו ל-19,758. מיותר לציין, אם כי הסנגור הראשי שב וחוזר על הנתונים הללו, וגם מדגיש שנה אחר שנה, כי מעצרים מיותרים אלה לא רק פוגעים "בזכויות העצורים לחירות ולכבוד", אלא גם "בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת".

6.

אחת הדרכים לעצור את ההידרדרות הזו בחפות האדם, היא שינוי החוק כך שתתאפשר זכאות לנוכחות עורך דין בחקירה. כל הצעות החוק שהוגשו בעניין ב-15 השנים האחרונות - נעצרו בפרקליטות ובמשטרה. בסוף מארס השנה, פנתה שרת המשפטים איילת שקד ל"הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות" בבקשה לבחון הצעת חוק כזו. הבעיה היא שהכוח המכריע בוועדה זו כולל את אלה שלא רוצים שיפריעו להם בחקירה, במעצרי-השווא, בעינוי הדין ובהרשעות-השווא.