מבקר המדינה: כותב ב"ישראל היום" לא ידון בהוצאות נתניהו

עו"ד אביגדור רביד יחליף את פרופ' אביעד הכהן בוועדה למתן היתרים שצריכה להחליט האם לקבל את בקשת רה"מ בנימין נתניהו למימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000 ע"י מקורביו • ההחלפה נעשית בהסכמת פרופ' הכהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

עו"ד אביגדור רביד יחליף את פרופ' אביעד הכהן בוועדה שצריכה להחליט האם לקבל את בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למימון הגנתו המשפטית על-ידי אנשי העסקים הזרים, נתן מילקובסקי (בן-דודו של נתניהו) וספנסר פרטרידג'. ל"גלובס" נודע כי מבקר המדינה, השופט בדטימוס יוסף שפירא, החליט היום (ג') על השינוי בהרכב הוועדה. לדברי המבקר, ההחלטה התקבלה כדי לאפשר ניהול מהיר של הדיונים בבקשת ראש הממשלה ובהסכמתו של פרופ' הכהן.

בנוסף על הכהן (וכעת רביד, לשעבר סגן מבקר המדינה) חברים בוועדה השופט בדימוס עוני חבש והיועצת המשפטית לשעבר של מבקר המדינה, נורית ישראלי.

ההחלטה להחליף את הכהן ברביד התקבלה על רקע בקשה לפסילתו של הכהן שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר. בן-מאיר טען בפני מבקר המדינה כי פרופ' הכהן אינו יכול לשבת בוועדה ההיתרים עקב היותו של הכהן הפרשן המשפטי של העיתון "ישראל היום" וכותב קבוע בעיתון.

בן-מאיר ציין בבקשתו כי החשד ליחסי שוחד בין ראש הממשלה לבין ארנון (נוני) מוזס, הבעלים של עיתון "ידיעות אחרונות" (חקירת תיק 2000. ח',מ') נוגעים בעיקר "למה שמכונה 'עיתון', "ישראל היום". בן-מאיר גם מצטט בפנייתו למבקר המדינה ממסמך סיכום חקירת תיק 2000 של המשטרה, שבו כתבה המשטרה כי התמורה שנתן נתניהו למוזס לפי החשד בתמורה לסיקור מוטה לטובת נתניהו ב"ידיעות אחרונות" הייתה יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של "ישראל היום".

לדברי בן-מאיר, המשמעות היא שפרופ' הכהן, שכותב בקביעות ב"ישראל היום", הוא חבר בוועדה שנדרשת להחליט האם לתת לראש הממשלה היתר לחרוג מהכללים כדי לקבל מימון חיצוני לשם מימון הגנה משפטית הנוגעת גם לחקירות (ובהמשך אולי להעמדה לדין) למעשים פליליים שיש בהם חשד לפלילים הנוגע ל"ישראל היום". עוד מציין בן-מאיר כי הכהן הביע בעבר עמדות בנוגע לחקירות אלה. לטענתו, "דבר זה פוסל את הכהן מכל השתתפות בוועדה שתקבל החלטות בנוגע למימון ההגנה של ראש הממשלה".

מבקר המדינה הדגיש בהחלטתו כי אין ממש בבקשת הפסלות של פרופ' הכהן, ולא מתעורר כל חשש למשוא-פנים מצדו של הכהן. עם זאת, כאמור, כדי לאפשר לנהל הליך יעיל ומהיר וכדי שלא להביא לעיכוב בהחלטה בבקשת נתניהו, ובהסכמת הכהן, הוחלט על חילופי הגברי בוועדת ההיתרים.

נזכיר כי לפני כ-4 חודשים פנה ראש הממשלה נתניהו ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, בבקשה כי תבחן את האפשרות שיקבל כספים לצורך מימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000 ממקורביו, אנשי העסקים נתן מילקובסקי וספנסר פרטרידג'.

בהמשך, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי מימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה באמצעות מקורביו טעונה אישור של ועדת ההיתרים. היועמ"ש הציע כי הוועדה אף תקבע מגבלות שיבטיחו כי הכספים שיועברו לנתניהו ישמשו אך ורק לצורך מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל ועוד.

המגבלות החלות על קבלת כספים נובעות מתפקידו של ראש הממשלה כעובד ציבור ומעוגנות בחוק שירות הציבור (מתנות), הקובע איסור על עובד הציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד הציבור" (חוק המתנות); וכן במסגרת הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר).

על רקע הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג', ולאור מכלול הנסיבות, החליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי לא ניתן לקבוע שהמתנה - מימון ההגנה המשפטית - תינתן לראש הממשלה "באשר הוא עובד ציבור". אולם גם אם הוראות חוק המתנות אינן חלות על קבלת המימון בנסיבות העניין, עדיין חלים כללי אשר, לפיהם "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". שר המבקש לחרוג מהאיסורים הקבועים בהם, רשאי לפנות לוועדת ההיתרים לבחינת בקשתו.

בנסיבות, הודיעה עו"ד ברנע-פרגו לראש הממשלה, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי ככל שהוא מבקש לקבל אישור לקבלת המימון, נוכח האיסור הקבוע בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה לוועדת ההיתרים, שהוקמה מכוח כללים אלה, כדי שתבחן ותחליט אם מוצדק בנסיבות העניין להתיר חריגה מהכללים ולהתיר את קבלת המימון המבוקש.