בג"ץ: הקלטות השיחות בין רה"מ נתניהו ונוני מוזס לא יפורסמו

שופטי בג"ץ דחו את העתירה שהוגשה נגד היועמ"ש בדרישה לפרסם בציבור את תמלילי השיחות שנערכו בין רה"מ ומו"ל "ידיעות אחרונות", המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000 • "יש טעם ממשי שלא לחשוף מידע זה לציבור, על-מנת לאפשר לחוקרים לבצע את עבודתם נאמנה ולאפשר לגורמי התביעה להגיע למסקנה באופן שקול"

בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס / צילומים: יוסי כהן וקובי גדעון - לעמ
בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס / צילומים: יוסי כהן וקובי גדעון - לעמ

הקלטות השיחות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, לא יפורסמו - כך קבעו היום (ד') שופטי בג"ץ, ניל הנדל, מני מזוז וג'ורג' קרא, שדחו את העתירה שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה למסור ולפרסם בציבור את תמלילי השיחות שנערכו בין נתניהו למוזס, המהווים חלק מחומרי החקירה המשטרתית בפרשה המכונה "תיק 2000". בתוך כך הובהר כי חקירת קשרי נתניהו-מוזס טרם הסתיימה, וכי בימים אלה מבוצעות השלמות חקירה.

"עמדת היועץ, לפיה פרסום, אף אם חלקי, של חומרי החקירה בעת הזו יביא לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי שעשוי לנבוע ממנה, מצויה אפוא בגדרי שיקול-דעתו הרחב ואינה מקימה עילה להתערבותו של בית משפט זה", נקבע בפסק הדין הדוחה את העתירה.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין שחר בן-מאיר ויובל יועז כאזרחי המדינה וכמייצגי הציבור, צוין כי לידי המשטרה הגיעו הקלטות של מספר שיחות שנערכו בין ראש הממשלה למוזס, מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות" ובעל השליטה בעיתון. על-פי הנטען, בשיחות אלה נערך תיאום או ניסיון תיאום, לפיו מוזס יסייע לראש הממשלה בביסוס מעמדו באמצעות סיקור אוהד בעיתון שבבעלותו, בתמורה לסיועו של ראש הממשלה בקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון. בהמשך לכך נפתחה כידוע חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות על-ידי ראש הממשלה ומוזס. על-פי הנטען בעתירה, ככל הידוע לעותרים, החקירה הסתיימה בסוף חודש פברואר 2018 (אז פורסמו ממצאי החקירה והתיק הועבר לפרקליטות), והתיק ממתין להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה לדין.

בנסיבות טענו עורכי הדין בן-מאיר ויועז כי יש לפרסם את תמלילי השיחות בציבור. לטענתם, מדובר במקרה חריג בו יש למסור מידע מתיק החקירה בשלב זה, בשל עוצמתו של האינטרס הציבורי שבחשיפת המידע, הנובע מ-3 גורמים מצטברים: זכות הציבור לקבל מידע רשמי לגבי החשדות הפליליים נגד ראש הממשלה; חופש הביטוי והעיתונות; ופרק הזמן הארוך בו מתנהלת החקירה.

לטענתם, ישנה חשיבות ציבורית בגילוי תמלילי השיחות, מכיוון שהם מעידים על פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, וכן מכיוון שהם סותרים תצהיר שהוגש בעבר מטעם ראש הממשלה, במסגרת הליך משפטי שיזם עו"ד שחר בן-מאיר בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. לשיטתם, חשיפת התמלילים לא תפגע בחקירה, שכן מדובר בשיחות שניהלו ראש הממשלה ומוזס בעצמם, ומשכך הם מכירים את תוכנן.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התנגד לבקשה. בתגובה לעתירה ציין היועץ כי תיק החקירה הועבר בחודש פברואר 2018 לפרקליטות מחוז תל-אביב לצורך בחינתו ומתן החלטה באשר להגשת כתבי אישום. בהמשך לכך החליטה פרקליטות המחוז, על דעת היועץ, לבקש ממשטרת ישראל לערוך מספר פעולות חקירה נוספות, לרבות חקירת חשודים. חקירה זו, צוין, טרם הסתיימה, וגדריה משתנים מעת לעת.

עוד הוסיף היועץ המשפטי כי יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת רשויות התביעה שלא למסור את חומרי החקירה. היועץ טען כי בקשה לעיון במידע מתיק החקירה טרם סיומה תיענה באופן חריג בלבד, ובהתאם לשיקול-הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה. עוד נטען כי פרסום תמלילי השיחות עלול להוביל לדרישה לגילוי חומרי חקירה נוספים בתיק, וכן כי הפרסום עלול לפגוע בפרטיותם של צדדים מעורבים.

בתגובות מטעם ראש הממשלה ומוזס צוין כי הם מצטרפים לאמור בתגובת היועץ. 

"רב הנסתר על הגלוי" 

שופטי העליון ציינו בהחלטתם לדחות את העתירה כי "כידוע, וכפי שצוין פעמים אין-ספור, ליועץ המשפטי לממשלה מסור שיקול-דעת רחב, בפרט בתפקידיו הנוגעים לפתיחה בחקירה פלילית, ניהולה של החקירה והעמדה לדין", ו"משכך, בית משפט זה יתערב בהחלטותיו של היועץ רק במקרים חריגים בהם ההחלטה התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום-לב או על יסוד שיקולים זרים".

בפרט, צוין, כוחו של הכלל חזק כאשר ענייננו בחקירה "תלויה ועומדת", אשר טרם מוצתה. "על אף שצוין בעתירה כי החקירה הסתיימה, מתברר כי התיק הוחזר להשלמת חקירה, שנמצאת בעיצומה. מסירת מידע מתיק החקירה בטרם סיום החקירה מקימה חשש לפגיעה בהתנהלותה של החקירה. אף שהעותרים מבקשים את חשיפתו של מרכיב ספציפי מחומרי החקירה, לא ניתן לדעת בשלב זה מה היקפם של אותם תמלילים, מה השלכותיהם והשלכות חשיפתם על המשך החקירה וכיצד הם משתבצים במכלול חומר החקירה", כתבו השופטים.

עוד הוסיפו השופטים כי אין להקל ראש בחשיבותם של האינטרסים לשמם פועלים העותרים - זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות - "אינטרסים חשובים ומרכזיים, שעל חשיבותם עמד בית משפט זה פעמים רבות. עם זאת, העותרים לא הציגו בעתירתם כל טעם קונקרטי הדורש את חשיפתם של תמלילי השיחות דווקא בעת הנוכחית, עוד טרם הסתיימה החקירה"; וכן ציינו כי לא נעלמו מעיניהם הטענות כי לכאורה חלקים מהתמלילים כבר פורסמו בעבר בתקשורת, וכן כי הצדדים המוקלטים בשיחות מודעים לתוכנן.

"אולם", קבעו השופטים, "אין באלה כדי להשליך על ההכרעה. בשלב זה, בו החקירה טרם הסתיימה, רב הנסתר על הגלוי, ומלאכת החוקרים היא להרכיב את התמונה העובדתית המלאה תוך התחקות אחר פיסות המידע שבידיהם. אין לדעת אילו חלקים מן האמת העובדתית מתועדים בתמלילים הרלוונטיים, ויש טעם ממשי שלא לחשוף מידע זה לציבור, על-מנת לאפשר לחוקרים לבצע את עבודתם נאמנה ולאפשר לגורמי התביעה להגיע למסקנה באופן שקול, כשכלל המידע הרלוונטי מונח לפניהם. עצם חשיפת התמלילים בטרם נסתיימה החקירה עלול דווקא להזיק לחקירה ולהביא בסופו של דבר לפגיעה באותם אינטרסים ציבוריים מכוחם מבקשים העותרים לפעול".