בזמן שאתם מצטופפים, רכבת ישראל והאוצר מתווכחים

רק לפני שלושה ימים (ב') הודיעה רכבת ישראל כי בשל הפתיחה המתקרבת של הקו המהיר לירושלים, שמתוכננת לערב סוכות, ייכנס לתוקף לו"ז רכבות חדש מ-1 בספטמבר, שכולל קיצורים וביטול של קווים ישירים שמקורם בצפון הארץ. ברכבת נימקו את הקיצוצים במחסור בקרונות. שר התחבורה ישראל כ"ץ, התערב בפרשה והודיע כי יקל על רוע הגזירה והחזיר את הקו הישיר כרמיאל-ת"א.

הבחירה בכרמיאל, אגב, אינה מקרית. קו זה תמיד היה קרוב לליבו של כץ שתמך נחרצות בהקמתו, למרות הביקורות שמדובר בקו לא כלכלי שאגב התבררו כלא נכונות - הקו משרת אלפי איש מדי יום. למעשה כץ שלח את אנשי משרדו והרכבת לבנות לוח זמני רכבות חדש - שכולל בתוכו גם את כרמיאל ת"א, כלומר לקצץ ככל הנראה ממקומות אחרים. ההחלטה על ביטול הקו מנהריה, נציין, עדיין עומדת בעינה.

למרות שהמשבר הזה נפתר חלקית, נוסעי רכבת ישראל נשארים עם השאלה כיצד הגענו למצב שאין לנו מספיק קרונות. פתיחת הקו המהיר לירושלים תוכננה במקור לסוף 2017. לאחר שתי דחיות, נערכים כעת ברכבת לפתיחתו בערב סוכות השנה. לפיכך, לא מדובר בסוגיה חדשה שהתעוררה זה עתה, אז איך קורה שדווקא עכשיו נזכרו ברכבת שחסרים להם קרונות?

80 - זהו מספר הקרונות שחסרים היום ברכבת ישראל בשל מה שנראה כמשחקי כוחות ומיקוחים מיותרים בין גופים ממשלתיים שונים. כך עולה מבדיקת "גלובס".

כדי לתגבר את הקווים הקיימים של הרכבת, שגם כך סובלים מצפיפות, ולפתוח במועד את הקו המהיר לירושלים, כבר לפני שלוש שנים דרשה הרכבת לרכוש 170 קרונות. עם זאת, האישורים מהחשב הכללי במשרד האוצר התקבלו באופן חלקי בלבד ובאיחור רב, לטענת בכירים בענף התחבורה, וכך נקלעה הרכבת למצב של ביטול קווים ישירים המשרתים אלפי נוסעים.

 מספר הקרונות זינק פי 6 ב-20 שנה

בענף התחבורה מפנים אצבע מאשימה למשרד האוצר. "יש מאבק קבוע בין רכבת ישראל למשרד האוצר בעת הזמנת הקרונות, לפי התכנון שבוצע על ידי אנשי הרכבת", אומר בכיר בענף, "אין מישהו באוצר שיכול להתווכח עם הרכבת בנושא התפעול, כי אין להם מספיק ידע בנושא".

עם זאת, מקור ממשלתי אחר מסביר שהעיכוב במתן האישורים להזמנת הקרונות נבע מחוסר שביעות רצון של פקידי החשכ"ל לגבי החוזה שעליו חתמה הרכבת עם הספק בומברדייה.

יצויין כי החוזה נחתם כבר לפני עשור ומאז הוארך מספר פעמים וזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה. לפי התכנון המקורי, הרכבת לא היתה אמורה להזמין קרונות נוספים מבומברדייה וספק חדש עם הסכם חדש היה אמור להחליף את ההסכם הבעייתי מ-2010. עם זאת עתירות משפטיות נגד הזכייה של סימנס במכרז עיכבו את כניסתה לאספקת קרונות וכך נוצר צורך בהזמנה נוספת להסכם הבעייתי מ-2010.

בכיר בענף התחבורה הסביר שכעת "כדי לעמוד ביעד של השר להשקת הקו המהיר לירושלים חייבים להוריד מהקווים האחרים. זו שמיכה קצרה מדי - מושך מעל הראש והרגליים חשופות. מה לעשות?".

הדרישה הוגשה לפני 3 שנים

כבר ב-2015 הודיעה הרכבת, שבראשה עמד אז בועז צפריר, לפקידי האוצר על דרישתה לרכוש 170 קרונות נוסעים על דיזל, בעלות ממוצעת של כ-2 מיליון אירו לקרון. מספר זה כלל בין השאר כ-60 קרונות של הקו המהיר לירושלים וכן תגבור של הקווים העמוסים הקיימים - למשל קו חיפה-תל אביב, שבו הנוסעים דחוסים בתוך 7 קרונות בלבד. יש לזכור כי הליך ייצור הקרונות הוא ממושך - קרוב לשנה מרגע ההזמנה.

לאחר יותר משנה של דיונים עם האוצר, החשב הכללי אישר רכישה של 60 קרונות בלבד מתוך 170 שדרשו ברכבת. בתחילת 2017 התקבל האישור לרכוש 33 קרונות נוספים.

כדי להשלים את הציוד החסר, הרכבת הגישה בקשה נוספת לרכישת 80 קרונות, הפעם על ידי המנכ"ל החדש, שחר אילון. אלא שגם הפעם התקבל אישור חלקי בלבד - בסוף 2017 אושר לרכבת להזמין 48 קרונות. הרכבת ומשרד התחבורה התעקשו על הזמנה של לפחות 54 קרונות, אך על פי המקורות התשובה שהתקבלה מהאוצר הייתה לשכנע את הספק, בומברדייה לספק 54 קרונות במחיר של 48.
"הורדה מ-54 ל-48 זה אפילו לא חצי שבוע של העברת כספים ייחודיים. זה כלום - 12 מיליון אירו", אמר בכיר בענף התחבורה, "אותו סכום ש'נחסך' יעלה לנו ביוקר לאחר הקיצוצים בקווי הרכבת והגברת הגודש בכבישים".

בשל המיקוחים וויכוחים, הזמנת אותם 48 קרונות יצאה לדרך באופן סופי רק במארס השנה. בשורה התחתונה, הרכבת הזמינה נכון להיום 137 קרונות מתוך 170 שרצתה, וההזמנה בוצעה בעיכוב רב.

החישוב של הרכבת לרכישת 170 קרונות בוצע ב-2015 והתבסס על תחזיות מ-2014. מאז נרשם גידול בביקוש לרכבת. כלומר, גם מספר הקרונות הזה, גם אם היה מוזמן במלואו ובזמן, כנראה של יענה על הצרכים של הרכבת בעתיד.

48 הקרונות האחרונים שהוזמנו יגיעו לישראל על פי ההערכות רק במארס 2019, והקרונות החשמליים יגיעו רק ב-2020. לרכבת אין אפשרות להזמין כרגע מספק אחר חוץ מבומברדייה. כגוף ממשלתי עליה לבצע מכרז שיכול להימשך שנתיים. עד שיגיעו הקרונות החדשים ברכבת, יהיו חסרים קרונות בקווים הקיימים בשל פתיחת הקו המהיר. המשמעות היא הגדלת העומסים על הקווים הקיימים, שעלולה להביא להפחתת השימוש ברכבת ופנייה לרכב פרטי.

"היום הרכבות - גם של שבע קרונות - מפוצצות, עוד אנשים יתייאשו ולא ייסעו ברכבת. אם לפני שנתיים היו מאשרים לרכבת להזמין 80 ולא 33, כפי שאושר, לא הייתה לנו בעיה היום כי הקרונות כבר היו מגיעים לארץ", אמר הבכיר.

הגודש בכבישי ישראל היא הגבוהה ביותר מבין כל המדינות המפותחות, ולמרות זאת פחות מ-10% ממשתמשי התחבורה הציבורית נוסעים ברכבת והדבר לא מפתיע - הצפיפות ברכבות גבוהה למדי המצב רק יחמיר בשנה הקרובה בשל העיכובים בהזמנת הציוד הנדרש. פתיחת הקו המהיר לירושלים שברכבת מבטיחים בסוכות השנה רק החמירה את המצב הקיים.

האוצר: ניסיון לטשטש כשלים

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: מצוקת הציוד הנייד עליה מצביעה הרכבת, מקורה בראש ובראשונה בתחזוקה לקויה של הציוד באמצעות החברה. הרכבת מתקשה לעמוד ברמת הזמינות אליה התחייבה בהסכם מול הממשלה. לפיכך, כמות הרכבות המופעלות על ידי החברה, כיום, נמוכה באופן משמעותי מהכמות הנדרשת על פי ההסכם עם הממשלה, מסיבה זו החברה נאלצת לצמצם את השירות בקווי הנוסעים.

ניסיון החברה לקשור בין מצוקת הציוד הקיימת כיום לבין הרכש שאושר לחברה נועדה לטשטש את הכשלים והבעיות בתחום התחזוקה של הקרונות, שכן החברה פנתה לממשלה בבקשה לרכש נוסף רק באוקטובר 2017, ולא בשנת 2016 כפי שצוין בכתבה. לאור הפנייה המאוחרת, כאמור, הציוד החדש שאושר זה מכבר לחברה אמור להיות מסופק רק במחצית השנייה של 2019.

ראוי להבהיר כי הרכש המבוקש על ידי הרכבת נשען על התקשרות משנת 2009 שנמצאו בה ליקויים מהותיים על ידי מבקר המדינה, אשר נובעים מניהול לקוי של הליך מכרזי.

בהתאם לכך, נציגי הממשלה הנחו את חברת הרכבת לצאת למכרז חדש עוד בשנת 2015, ואף חברת הרכבת התחייבה בכתב בשנת 2016 כי לא תעשנה פניות נוספות לרכש במסגרת המכרז הנוכחי. 

על אף ההתנהלות האמור, על מנת שלא לפגוע בנוסעים, נציגי הממשלה אישרו לחברה רכש נוסף באמצעות הספק בכל אחת מהשנים 2016,2017,2018 בהיקף כולל של כ-140 קרונות נוספים. במקביל נציגי הממשלה דרשו מחברה לפעול לקבלת תנאים מסחריים מיטביים עם הספק. 

אייל טל, יו"ר הקבוצה החברתית "מנפלאות הרכבת", מסר בתגובה: "מאחר שמשרדי הממשלה מתקשים למצוא פתרון ועסוקים בחילופי האשמות, הנה הצעה לפתרון שיקל על מאות אלפי נוסעי הרכבת - דחו את השקת הקו המהיר לירושלים עד להגעת קרונות הניהוג החדשים, במקום לחפש בנרות להלאים קרונות ניהוג מקווים פעילים המשרתים את ציבור הנוסעים".