כל מה שצריך לדעת על העלאת דירוג האשראי של ישראל

הבעת אמון במשק הישראלי שמגיעה דווקא בתקופה ביטחונית סוערת • למי מגיע הקרדיט ואיך הברכה עוד יכולה להפוך לקללה? • פרשנות

משה כחלון / צילום: סטרינגר ישראל, רויטרס
משה כחלון / צילום: סטרינגר ישראל, רויטרס

העלאת הדירוג של ישראל על ידי סוכנות דירוג האשראי S&P מגיעה בהמשך להעלאת תחזית הדירוג לפני שנה ל"חיובי" צעד שמשמעותו הייתה הסתברות גבוהה להעלאת דירוג האשראי במהלך 18 החודשים הקרובים. זו הפעם השישית שבה מעלה S&P את דירוג האשראי של ישראל מאז החלה לסקר אותו ב-1988.

דירוג האשראי של S&P (ושתי מתחרותיה מודי'ס ופיץ') נחשב למדד הבולט ביותר למצבה הכלכלי של מדינה. אמנם הדירוג לא נועד אלא להעריך את יכולתה של ממשלה לפרוע את חובותיה אך במסגרת הדירוג בוחנת הסוכנות שלל פרמטרים מקרו-כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים ומשווה את ביצועי המדינה בהם לביצועי המדינות האחרות בעולם. הדירוגים שומרים על יוקרתם ומעמדם למרות הביקורת החריפה שספגו סוכנויות דירוג האשראי לפני עשור לאחר שהורידו את הדירוגים רק בדיעבד.

לאחר העלאת הדירוג מצטרפת ישראל למועדון המצומצם והמכובד של המדינות המדורגות AA המונה 15 מדינות ובהן ארה"ב ואוסטריה (AA פלוס), בריטניה, ניו-זילנד וצרפת (AA). ברמת הדירוג של AA מינוס נמצאות קטאר, טיוואן, צ'כיה ואסטוניה וכן שני איי התעלה הבריטים גרנזי וג'רזי. 11 מדינות בעולם נהנות כיום דירוג אשראי מושלם של AAA.

להעלאת הדירוג על-ידי S&P צפויה להיות השפעה חיובית גם על שתי סוכנויות הדירוג האחרות. מודי'ס כבר הודיעה ב-20 ליולי על העלאת תחזית הדירוג שלה לישראל מ"נייטרלי" ל"חיובי". פיץ' יישרה קו עם שתי מתחרותיה כשהעלתה את דירוג האשראי ל-A פלוס בנובמבר 2016, נמצאת עדיין עם תחזית דירוג נייטרלית. 

מה עומד בבסיס ההעלאה?

מאז העלתה את תחזית דירוג האשראי שלה לחיובית ב-5 לאוגוסט 2017 היה צפוי כי S&P תעלה את הדירוג עצמו באחד העדכונים השוטפים המתפרסמים בפברואר ובאוגוסט. בעדכון הקודם בפברואר נותר הדירוג ללא שינוי אך בסוכנות הבהירו כי במרבית המקרים הם אינם מעלים דירוג בעדכון הראשון - מה שהפך את העדכון הנוכחי למתאים ביותר להעלאת דירוג.

במסגרת העדכון השוטף הקודם שפרסמה S&P בפברואר ציינו האנליסטים כי דירוג האשראי של ישראל צפוי לעלות אם יחול שיפור בביצועים התקציביים שיבוא לידי ביטוי בהמשך ירידת יחס החוב. אמנם בפרמטרים אלה לא חל שיפור מאז העדכון הקודם אולם כפי שמעירים כלכלנים המכירים היטב את עבודת הסוכנות "ההסתכלות של סוכנויות הדירוג היא ארוכת טווח".

המהלך הכלכלי שמרשים את סוכנויות הדירוג יותר מכל הוא הורדת יחס החוב לתוצר, נתון שכמעט ואינו מוכר בציבור הרחב אך נחשב לאינדיקטור המרכזי למדידת היכולת של ממשלה לפרוע את חובותיה.

ישראל הצליחה להוריד את יחס החוב שלה מאז 2008 מ-70% ל-60%, הישג כמעט ייחודי בין מדינות העולם, שרובן דווקא הגדילו את יחס החוב שלהם בניסיון להיחלץ ממשבר האשראי העולמי. כפי שציינה מודי'ס בנימוקיה להעלאת תחזית דירוג האשראי בחודש שעבר רק נורווגיה, סינגפור ושוויץ הצליחו להוריד את יחס החוב שלהן מאז 2008 ושלושתן מדורגות AAA. ההישג הישראלי הנוסף שמעורר רושם אצל הסוכנויות הוא העובדה שארבע השנים האחרונות הסתיימו בגרעונות תקציביים נמוכים, של כ-2%. כלכלנים בישראל מתרשמים פחות מההישג הזה בעיקר משום שהם מייחסים את הגרעונות הנמוכים להכנסות חד-פעמיות כתוצאה מייבוא מכוניות, מיסוי נדל"ן ומבצעי גביית מסים של רשות המסים.

הסיבה העיקרית השניה להעלאת הדירוג הצפויה (מעבר להורדת החוב וההתנהלות התקציבית האחראית של הממשלות האחרונות) היא הביצועים המרשימים של המשק הישראלי בשנים האחרונות: קצב הצמיחה בעשור האחרון, שעמד על 3.5% היה גבוה בכ-20% מהקצב במדינות האחרות בקבוצת הדירוג הישנה של ישראל. בסוכנויות התרשמו במיוחד מהרכב הצמיחה, שהתבססה על כלכלת ההייטק המשגשגת ומקורות נוספים וכן על תגליות הגז שצפויות להבטיח עצמאות אנרגטית ולהגדיל את הכנסות המדינה ממיסים בשנים הבאות.

ומה לגבי המצב הבטחוני?

"מדינת ישראל מאוימת בצורה דרמטית כפי שלא היתה בעבר" אמר שר האוצר משה כחלון בראיון שנתן לפני שבוע בגלי צה"ל. כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים כי יש צורך חיוני להגדיל באופן דרמטי את תקציב הביטחון לאור התגברות האיומים על ישראל. כיצד מתיישבים אזהרותיהם של ראשי ממשלת ישראל מפני הסכנה הוגברת לביטחון המדינה עם העלאת הדירוג הנוכחית? בסוכנויות דירוג האשראי מקפידים לציין את המצב הבטחוני כגורם הסיכון העיקרי ליציבות משק הישראלי בטווח הקצר והבינוני. ואולם ההחמרה האחרונה במציאות הבטחונית בחזית הסורית וברצועת עזה, לא קיבלה ביטוי של ממש בהחלטות הסוכנות. האנליסטים של S&P שואבים את בטחונם מעוצמתה הצבאית של ישראל, מהיחסים ההדוקים עם ממשל טראמפ וההבנות עם הממשל הרוסי. כשנשאלו על המצב בסוריה בעבר אמרו האנליסטים כי המצב בסוריה כאוטי מדי מכדי שניתן יהיה להעריך את משמעויותיו. ייתכן שגם מצבן הכלכלי הרעוע של יריבותיה העיקריות של ישראל: אירן ובמידה מסויימת גם טורקיה - הובא כשיקול. ומעל לכל הם משוכנעים כי ניתן להסיק לעתיד מהעובדה שלעימותים הצבאיים של ישראל בשנים האחרונות - ובראשם מלחמת לבנון השניה - הייתה השפעה מזערית על ביצועי הכלכלה הישראלית. אז נכון איום הטילים גבר אבל הוא מטופל באמצעות התכנית להשקיע 30 מיליארד שקל במיגון ובמערכות נגד טילים. דווקא הרעיון ששוקל נתניהו לקשור באופן קבוע בין גובה תקציב הביטחון לתוצר של המשק - אמור להדאיג את סוכנות הדירוג, אם אכן ייצא אל הפועל.

ונקודה אחרונה - האם הברכה תהפוך לקללה

מעבר להישג התדמיתי הדרמטי להעלאת הדירוג לא צפויות להיות השפעות מיידיות. תיאורטית העלאת דירוג אמורה לאפשר למדינה לגייס כסף בעלות נמוכה יותר, אלא שכבר היום נדרשת ישראל לשלם ריבית של מדינת AA על גיוסי החוב שלה. גם מבחינת השקעות המעבר מקבוצת מדינות ה-A לקבוצת מדינות ה-AA הוא משמעותי אך אינו מהווה קפיצת מדרגה כמו למשל מעבר לקבוצת המדינות בדירוג השקעה.

אבל השאלה הגדולה באמת היא כיצד תשפיע העלאת הדירוג על מקבלי ההחלטות - האם תגרום להם לחוש אחריות כבדה יותר או שלהיפך, תשפיע עליהם לנהוג דווקא בחוסר אחריות. שר האוצר משה כחלון סטה ממדיניות ה-"אין לי" הזהירה והמסורתית של שרי האוצר שקדמו לו, פעל בניגוד לעצת נגידת בנק ישראל הוריד מסים וחילק כסף. כעת עשוי כחלון לטעון כי העלאת הדירוג היא אישור לכך שמדיניותו הכלכלית נכונה.

כחלון נזכיר הוא האיש שאמור להתייצב מול הדרישות לתוספות תקציב - ואלה רק הולכות וגדלות ככל שמועד הבחירות מתקרב. רשימה חלקית כוללת תוספות של מיליארדים למערכת הביטחון (בתמיכת כחלון ונתניהו) דרישות לתוספת שכר ב-7 מיליארד שקל לאנשי כוחות הביטחון (בתמיכת השר לביטחון פנים גלעד ארדן) ודרישה שהאוצר יממן את גירעונות הביטוח הלאומי (של שר הרווחה חיים כץ). נזכיר כי בניגוד לשנים קודמות השנה לא צפויות הכנסות עודפות בתקציב, מעבר לתחזית, והגירעון צפוי להגיע ליעד שנקבע של כמעט 3%.