יהודה שפר: "אכיפה כלכלית כואבת לעבריינים יותר מהמעצרים"

האדם שחתום על "מהפכת החילוטים" בישראל יותר משאר "האבות והאמהות" שלה הוא עו"ד יהודה שפר. שפר הקים את "הרשות לאיסור הלבנת הון" ובהמשך כיהן כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עד שפרש לפני כחודשיים מהתפקיד. במסגרת תפקידיו היה שפר אחראי בין היתר על התוויית מדיניות גורמי האכיפה בתחום התפיסות והחילוטים. מנקודת מבטו, "אין ולו גרעין של אמת" בטענות של עורכי הדין חן, גרוסמן וחבריהם בנוגע לפערים בין התפיסות הזמניות לחילוט הסופי.

שפר אמנם מודה כי יש תפיסות זמניות בהיקף של מיליארדים במצטבר, שטרם הבשילו להכרעות סופיות של בית המשפט, אולם לדבריו, "הסיבה היחידה לכך היא התמשכותם של ההליכים המשפטיים בישראל, מעבר לסביר, במשך שנים ארוכות במיוחד בתיקים כלכליים שאין בהם עצורים". כמו כן, "בניגוד לפער הנטען בין היקף התפיסות להיקף החילוטים, הנתונים האמיתיים מראים כי 70% מהרכוש שנתפס בתחילת ההליך נלקחים באופן סופי ממי שהורשע על-ידי בית המשפט, כאשר אלה מורכבים מ-50% חילוט סופי ועוד כ-20% גביית מס מעבריינים".

שפר מדגיש כי הפער של 30% בין החילוט הזמני לחילוט הסופי, אלה כספים שבתי המשפט משחררים לחשודים הן לצורך ניהול עסקים והן לצורך דמי מחיה סבירים, ובעיקר לנושים ולצדדים שלישיים שטוענים לזכות ברכוש הזה. "הפעמים שבית המשפט מחזיר כספים שנתפסו לחשודים הם מקרים ספורים ביותר, וזה מלמד שהבקרה שמבצע בית המשפט על הפרקליטות והמשטרה מוכיחה כי אין שום חוסר מידתיות בהליכי החילוט".

גם לפי גישתך, זו בעיה שמיליארדי שקלים נתפסים זמנית, וההליכים נמשכים שנים.

עו"ד שפר: "יש אכן בעייתיות בכך. הפתרון לטעמי הוא הקמת בית משפט כלכלי גם להלבנת הון ולא רק לניירות ערך, תעדוף תיקים בהם יש 'תפוסים' בשיעור משמעותי ולא רק תיקי מעצר (כפי שקורה היום). זו צריכה להיות 'זעקת הסנגורים' - שמיעה מהירה של תיקים גם כשיש 'רק' מעצר של רכוש ולא של אנשים".

מה דעתך על הטענות של סנגורים כי "לא החיפוש אחר האמת והצדק מנחים את גופי החקירה, אלא הפעלת לחצים כוללת בדרך של חנק כלכלי באמצעות חילוט, כדי שאנשים יגידו לחוקרים מה שהם רוצים".

עו"ד שפר: "זה פשוט לא נכון. אין חיה כזאת. המדיניות של קברניטי האכיפה הכלכלית היא מדיניות כוללת, והתכלית שלה היא לצמצם את כדאיות הפשיעה בכל התיקים בלי יוצא מהכלל, ולשים יד על כמה שיותר כספים כדי לעקר את הכדאיות מהפשיעה. הרעיון כאילו למדינה יש אינטרס שחשודים ימציאו גרסאות בזכות לחץ כלכלי, הוא מופרך.

"ברור שכל צעד שננקט בשלב חקירה וטרם הרשעה, הוא צעד דרסטי. גם מעצר של אדם וגם תפיסת רכוש שהיא כמו 'מעצר של רכוש'. אבל אם תבדקו את האפקטיביות, אז ברור שהמדינה נוהגת במידתיות הרבה יותר גדולה בהליכי החילוט מאשר בהליכי המעצר".

מה אתה חושב על הביקורת החריפה של הסנגורים?

עו"ד שפר: "אנחנו (שפר עדיין מתייחס אל עצמו כחלק מהפרקליטות, הגם שפרש מהשירות הציבורי) אפקטיביים; ולכן זה מעורר ביקורת אצל מי שמייצג עבריינים. יש האזנות סתר בכל מיני פרשיות שנחקרו, שבהן שומעים את העבריינים מתלוננים הרבה יותר על התפיסות והחילוטים של הרכוש שלהם מאשר על המעצרים שלהם. האכיפה הכלכלית פוגעת בהם יותר וכואבת להם יותר. בנוסף, בגלל החילוטים של כספים של חשודים, יותר קשה להם לשלם שכר-טרחה לסנגורים, וזה משפיע עליהם".

לסיכום אומר שפר: "אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי למגר עבריינות באמצעות אכיפה כלכלית, ומצפים לרוח גבית. האכיפה הכלכלית שלנו ראויה לציון ולא לגנאי. המניע לכל הפעילות בנושא החילוטים הוא לעקר את הכדאיות לבצע פשיעה, והתוצאות מוכיחות רמת אפקטיביות סבירה".