שיכון ובינוי (שו"ב), שהשליטה עליה עברה לאחרונה לאיש העסקים נתי סיידוף, הציגה היום תוצאות חלשות לרבעון השני של השנה. חברת התשתיות והבנייה, המסובכת בחקירה פלילית בנוגע למתן שוחד על ידי בכירים בחברה במדינות באפריקה, סבלה מהאטה במרבית תחומי פעילותה העיקריים, אולם רווח הון חד פעמי הקפיץ את רווחיה.
שורת ההכנסות הצביעה על ירידה של כ-10% לעומת הרבעון המקביל, לרמה של כ-1.4 מיליארד שקל, אולם הרווח התפעולי קפץ מכ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל לכ-383 מיליון שקל ברבעון האחרון. זאת בעקבות השלמת עסקת הפורטפוליו במסגרתה הועברו 45% מהזכויות בחברות הזכיין של פרויקט מנהרות הכרמל ו-40% מהזכויות בפרויקט שיקום, תפעול ואחזקת כבישים בצפון לשותפות אסטרטגית עם גופים מוסדיים, בגינה רשמה שיכון ובינוי רווח לפני מס של כ-331 מיליון שקל.
תוצאות שיכון ובינוי במחצית הראשונה
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-169 מיליון שקל ברבעון לעומת הפסד של כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל.
את המחצית הראשונה של השנה סיימה החברה עם ירידה של כ-20% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2017, לרמה של כ-2.7 מיליארד שקל. בשורה התחתונה נרשמה קפיצה של 190% ברווח הנקי שהגיע לכ-186 מיליון שקל על רקע השלמת עסקת הפורטפוליו.
עוד עולה מהדוחות כי במגזר תשתיות ובנייה בישראל נרשמה ירידה של 328 מיליון שקל בהכנסות לעומת התקופה המקבילה, בעיקר ירידה בביצוע של פרויקט האנרגיה הסולארית באשלים שמתקרב לסיומו. בתחום יזמות נדל"ן בארץ נרשמה ירידה של 213 מיליון שקל בהכנסות ובמגזר תשתיות ובנייה בחו"ל (מחוץ לארה"ב) ירידה של 183 מיליון שקל, בעיקר על רקע האטה בפעילות בניגריה והפיחות במטבע הניגרי.
מנגד, בפעילות תשתיות ובנייה בארה"ב נרשם גידול של 89 מיליון שקל בהכנסות עקב התקדמות בביצוע של פרויקט להקמת כבישי אגרה בטקסס, ובפעילות האנרגיה המתחדשת עלייה של 70 מיליון שקל על רקע הקמת פרויקט צאלים.
ההאטה בשוק הדיור בארץ על רקע תוכנית מחיר למשתכן משתקפת היטב בדוחות שו"ב, שהכנסותיה ממכירת דירות בחצי הראשון של השנה הסתכמו בכ-407 מיליון שקל בלבד, ירידה של 35% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה. ברווח הגולמי מהפעילות נרשמה עם זאת ירידה של כ-4% בלבד והוא עמד על כ-137 מיליון שקל.
יו"ר החברה, תמיר כהן, ציין היום כי "שיכון ובינוי מתחילה תקופה חדשה עם בעל שליטה חדש והזדמנויות עסקיות רבות. החברה ממשיכה בקידום יעדיה העסקיים והאסטרטגיים וערוכה להמשך פיתוח עסקיה בארץ ובעולם. אני מאמין שבעזרת הצוות המקצועי של הנהלת שיכון ובינוי, נמשיך להשיא ערך רב לבעלי המניות גם בעתיד לבוא".
שלשום (א') הודיעה שיכון ובינוי כי סכום בהיקף של כ-250 מיליון שקל שאותו הפקידה החברה בפברואר השנה במסגרת החקירה המתנהלת נגדה בנוגע לפעילות באפריקה ישאר תפוס לעוד חצי שנה.
זאת, לאחר שלפני כשבועיים נחקרו בפרשה בעלת השליטה הקודמת של שו"ב, שרי אריסון, ואפרת פלד, המנהלת בפועל את עסקיה של אריסון. מדובר בפרשה בינלאומית שעניינה מתן שוחד על-ידי בכירים בשו"ב, אשר לה פעילות ענפה בתחום התשתיות והבנייה בארץ ובעולם, ובמסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים, בד בבד עם ביצוע עבירות נוספות.
על פי החשד, תשלומי השוחד נועדו לאפשר ביצועם של מיזמי בנייה בהיקף מאות מיליוני דולרים בקניה ובמדינות נוספות בעולם. מדובר בסבב נוסף של חקירות במסגרת החקירה שהחלה בפברואר השנה. במשרדי להב 433 של המשטרה רוצים להבין עד כמה גבוה בפירמידה של קבוצת שיכון ובינוי וקבוצת אריסון עולה פרשת השוחד לכאורה, והאם מנגנון השוחד הנחקר הובא גם לידיעת אריסון ומקורבים אחרים לה בתוך הקבוצה.
בחודש שעבר נחקר בפרשה משה לחמני, יו"ר החברה לשעבר (מכהן כיום כממלא מקום המנכ"ל במקום יובל דגים שהתפטר לפני כחודשיים), בחשד למעורבות בפרשת השוחד, וכן נפתח סבב חקירות נוסף של החשודים "הוותיקים" בה, ונחקרו, שוב, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר, יו"ר שיכון ובינוי לשעבר רוית ברניב, ומנכ"ל SBI - (סולל בונה ארצות חוץ), רוני פאלוך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.