איך הגיעה ישראל לרשימת המדינות שלא נלחמות בהעלמות מס

מדינת ישראל היא אחת מ-8 המדינות שאמורות ליישם את תקן ה-CRS, לדיווח והחלפת מידע בחשבונות פיננסים, אך טרם עשתה זאת. זאת לעומת מעל ל-90 מדינות שהתחייבו לעשות זאת וכבר עשו זאת - כך עולה מהסקירה השבועית שפרסם היום (א') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

 המדינות שעדיין לא אישרו את התקן

מלבד ישראל נמצאות ברשימה המפוקפקת הזו, נכון לסוף 2017: רוסיה, ארובה, דומיניקה, קטאר, סן מרטן, טרינדד וטובגו. הסיבה לכך שהתקן עדיין לא נכנס לתוקף, הוא שוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני טרם אישרה את שינויי החקיקה המתחייבים מהליך זה. מהו התקן, מה מעקב את אישורו ומה ההשלכות של זה. התשובות לפניכם:

מה זה CRS?

מדובר בתקן שפותח על-ידי מדינות ה-OECD לאיסוף מידע של חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך חילופי מידע בין מדינות, כחלק מהמלחמה בהעלמות מס ובהלבנות הון. האיסוף אמור להתבצע באופן אוטומטי אחת לשנה. תקן זה מגדיר, בין היתר, את הליך הבדיקה וזיהוי החשבונות ואת הליך העברת המידע.

אחידות התקן אמורה לאפשר העברת מידע באופן יעיל עם מדינות רבות בו-זמנית. יחד עם זאת, לא מספיק לאמץ את התקן, ועל כל מדינה לחתום על הסכם נפרד עם כל מדינה עימה היא רוצה להחליף את המידע.

למה צריך תקן CRS?

כחלק מתהליך הגלובליזציה, בוטלו מגבלות על תנועות הון ונהיה קל יותר למשקיעים לבצע השקעות מחוץ למדינתם. התוצאה היא שגם נהיה קל יותר להתחמק ממס, בין היתר על-ידי ביצוע השקעות במקלטי מס. "רוב מדינות העולם סובלות מתופעת ההתחמקות ממס ומנסות להילחם בה. אחד הכלים היעילים ביותר למלחמה בתופעה האמורה הוא שיתוף-פעולה בין רשויות המס, לרבות באמצעות חילופי מידע ביניהן", נכתב היום בסקירה של האוצר.

מה הם לוחות הזמנים?

כבר לפני יותר מ-4 שנים אישר פורום ה-G20 את התקן. מאוחר יותר באותה שנה, התחייבה ישראל ליישם את התקן. שר האוצר דאז יאיר לפיד התחייב בעת אישור הכללים שישראל תתחיל להחליף מידע החל מ-2018, אבל נכון להיום ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD ואחת הבודדות בעולם שלא סיימה את הליכי החקיקה ליישום התקן.

נכון להיום, מעל 100 מדינות התחייבו ליישם את התקן, קרוב למחצית מהן בחרו להתחיל להחליף מידע בספטמבר 2017, והשאר דחו זאת לספטמבר 2018. ישראל נמנית עם הקבוצה השנייה שבחרה ביישום מאוחר של התקן, אולם חודש ספטמבר הגיע, וטרם נעשו כל ההכנות לכך. "לא נצליח לעמוד בהתחייבות שבספטמבר 2018 יוחלף מידע", הודתה באחרונה פרידה ישראלי המשנה לממונה על הכנסות המדינה שמרכזת את הנושא במדינה.

מדוע התקן עדיין לא נכנס לתוקף בישראל?

בכדי שהתקן ייכנס לתוקף, קיים צורך בביצוע שינויים בחקיקה. יש לבצע שינויים בתשתית החוקית, כך שיתאפשר חילופי מידע אוטומטיים.

ביוני אשתקד הגיש האוצר לוועדת הכספים את השינויים הנדרשים, שיאפשרו את תהליך איסוף המידע מהגופים הפיננסים לרשויות המס, אלא שעד כה התקנות טרם אושרו.

עיקרי השינוי בחוק כוללים הטלת חובה על מוסדות פיננסים, בעיקר בנקים, לערוך בדיקות ללקוחותיהם לצורך קביעת תושבותם לצורכי מס ולהעביר את מידע בדבר לקוחותיו לרשות המסים בישראל, לצורך העברתו למדינה הרלוונטית. רשות המסים תשמש במידע רק לצורך העברתו למדינה הזרה. עוד נקבע כי יוטל קנס על בנק שלא יבצע זיהוי כראוי של הלקוחות או לא יעביר את המידע כנדרש.

מדוע ועדת הכספים לא מאשרת את התקנות?

מסקירת האוצר היום עולה כי נכון להיום, קיימה ועדת הכספים 3 דיונים בתקנות וטרם אישרה אותן. לפי הערכות, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לא ממהר לאשר את שינויי החקיקה עד שהמדינה תחוקק את חוק הגמ"חים, החוק שאמור לתת הכשר למערכת בנקאות הצללים שפועלת בעיקר במגזר החרדי.

החשש הוא שהכנסת תקן ה-CRS תביא להעברת מידע על חלק מחשבונות הגמ"ח לרשויות בחו"ל, וגפני מבקש להגן עליהם. לפי הערכות, אחת היוזמות שהועלתה הייתה אף להעביר את הפיקוח עליהן למשרד הדתות.

פעילות גמילות חסדים מצויה בבסיס התרבותי והדתי של החברה החרדי. גמ"חים בהיקפי פעילות שונים פועלים בקהילות יהודיות בעולם ובישראל. בדוח בראשות עו"ד אבי ליכט לרגולציה על נותני מטבע שפורסם בפברואר 2015 הוערך כי בגמ"ח מגלגלים מיליארדי שקלים בשנה.

"רוב הגמ"חים עובדים לצורכי שמיים, למרות שחלקם כן פועלים למטרות רווח" אומר גורם ממשלתי בכיר. "המתן בסתר העומד בבסיס הגמ"ח הוא מצד אחד מצווה יהודית ראשונה במעלה, אך מהצד השני הוא מעורר בעיות קשות. אנחנו יודעים שהגמ"חים הם כלי להעלמת מסים והלבנת הון, כי אין מעקב אחרי הכסף. אנשים נותנים תרומה ומושכים את הסכום מהצד השני שיכול להיות בכלל ממדינה אחרת", הוא מוסיף.

מה המשמעות מבחינת הבנקים?

לא רק גפני אינו נלהב מהתהליכים הצפויים בעקבות כניסת ה-CRS, גם בבנקים נרתעים מכך, שכן שוב מעבירים אליהם את האחריות להיות מעין רגולטור ולפקח על לקוחותיהם.

מדובר ב"תיק" עבורם: זהו הליך מורכב הדורש זיהוי של כל הלקוחות שהם גם בעלי אזרחות זרה, ואז ניפוי של הלקוחות הרלוונטיים מתוכם. לאורך העשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור בעלי דרכון זר - בעיקר דרכון אירופי - שלכאורה גם מידע אודות חשבונותיהם אמור לעבור לרשות המסים. אלא שהבנקים אמורים לבצע תהליך של סינון באמצעות דיאלוג עם הלקוחות ולהעביר מידע רק על לקוחות פעילים הן בישראל והן במדינה זרה.

תהליך הסינון נחשב למורכב, שכן הלקוחות לא ממהרים לשתף פעולה ולא מבינים את משמעותו, מה שעלול לאלץ את הבנק להטיל סנקציות כגון הקפאת החשבון. הבנקים כבר חוו את התהליך הזה בעת יישום ה-FATCA - תקנות אמריקאיות המחייבות העברת מידע פיננסי על לקוחות בעלי אזרחות אמריקאית. הפעם מדובר באוכלוסייה בהיקף רחב יותר של לפחות כמה מאות אלפי אזרחים בעלי אזרחות זרה.

מה יהיה?

בתאריך היעד של ספטמבר, ישראל כבר לא תעמוד. אנחנו חתומים על אמנה בינלאומית ולא מקיימים אותה", מסביר בכיר המעורב בנושא. "זה אומר שאנחנו מדינה שלא מסוגלת לעמוד בהתחייבויות שלה. זה מביך וזו פגיעה במעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. מעבר לכך תהיה גם פגיעה ממשית בתפקוד של רשות המסים ובמאבק שלה בהון השחור - הרשות לא תוכל לקבל מידע מרשויות מסים אחרות על מעלימי מס ישראלים, כי מי שלא משתף מידע לא יכול גם לקבל מידע".

יחד עם זאת, גורמים המעורבים בתהליך אופטימיים יותר ומעריכים כי התקנות יעברו בוועדת הכספים עד סוף השנה, וכי הצדדים קרובים לגבש פשרה ולפיה ייקבע רף מסוים של דיווח לרשויות בהתאם להיקף הכספים בחשבון. היעדר רף יביא לדיווח של כ-800 אלף עד מיליון לקוחות בכלל המערכת, בעוד קביעת רב - כמו למשל ביישום כללי FATCA שעמד על 50 אלף דולר - יצמצם את רשימת החשבונות ל-250 אלף.