ההחלטה של טראמפ פרו-פלסטינית

שנים רבות אני טוען שהבעיה הערבית היא לא מה שאין להם, אלא מה שיש להם. יש להם מעט מאוד שהם השיגו בכוחות עצמם. הרוב זה נדבות מפה ומשם, בעיקר אירופאים שלבם מלא חמלה למי שקרויים "פליטים", מבלי לחשוב ולבדוק למה - למה אנחנו צריכים לעזור להם, מדוע אינם מסוגלים לעזור לעצמם? בכל זאת מדובר בסיפור של 70 שנה, שבמהלכן ישראל הקימה מדינה לתפארת.

מקבלים ולא נותנים

אנשי המערב לא יודעים, או מתעמקים. הפלסטינים עושים להם טוב. הם יודעים להיות עניים ומסכנים, מה שמאפשר לאירופאים האצילים להרגיש טוב כשהם תורמים להם כספים ובגדים ומזון וכל השאר. טוב לאירופאים שאוהבים לתת, טוב גם לערבים שאוהבים לקבל. וכאשר אינם מקבלים, או לא מקבלים את כל רצונם, הם מענישים בשם מוחמד הגדול. וכך, ב-70 השנים שאנחנו בנינו כאן מדינה, הם הרבו התפלל ולנסוע למכה, ומשום כך הם נראים כאנשים הזקוקים לנדבות של אונר"א.

ציון דרך

בא דונלד טראמפ ואמר: עד כאן. יש לנשיא המשונה הזה תיאוריה שאנשים צריכים לעבוד, ואם אינם עושים זאת, אני, טראמפ, לא הולך לתת להם כסף של אזרחים אמריקאים שכן עובדים. החלטתו של נשיא ארצות-הברית הנוכחי להפסיק את הסיוע של ארצו למי שקרויים פליטים היא ציון דרך היסטורי. אנשים שחשבו שאפשר להשיג מהערבים שלום באמצעות הטבות - יגלו עכשיו שההיפך הוא הנכון. כל עוד הערבים מקבלים, במקום למצוא עבודה הם הולכים למסגד.

הערבים לא אוהבים

הערבים כמובן לא אוהבים את החלטתו של טראמפ. לוקחים מהם את הכספים שאפשרו להם בעיקר להתפלל. יש הסוברים, בטעות, שהם רוצים מדינה, שהם מבקשים להשתחרר מן ה"כיבוש" שאותו הביאו על עצמם. לו באמת רצו בכך, הרי שגם להם הייתה כבר מדינה בת 70, מכוח החלטת החלוקה של האו"ם. אבל הם לא רצו אז, והם עדיין לא מעוניינים. טוב להם בצורת החיים המבוססת על שנור ומלחמות.

כדי שיעשו בעצמם

זה די מפליא, אבל טראמפ מבין את הערבים הרבה יותר טוב מפרשנים ואקדמאים למזרח התיכון. הוא לא השתמש בהכרח בשכלו, אלא בעיקר בתבונתו. הוא ראה, שמע - והגיע למסקנה. בלי לאיים. הוא לא התווכח או התמקח. פשוט החליט, וזו החלטה שכולה פרו-פלסטינית. כי אם ימשיכו לתת לפלסטינים הם לא יעשו דבר בעצמם. וזה ללא ספק בניגוד לטובתם, כפי שהם עדיין לא מכירים בה. האם הם מסוגלים להחליט נכון פעם אחת?