שוקי ההון הסיניים נהנים מאמון תוצרת חוץ

הזרים מתבססים על התמחורים הזולים בשווקים אחרי ירידות חדות בשנה החולפת, בעוד המקומיים חוששים מהגבלות של הממשלה ומסכסוך הסחר עם ארה"ב

משקיעים בשוק המניות בסין / צילום: רויטרס
משקיעים בשוק המניות בסין / צילום: רויטרס

השנה הנוראה בשוקי ההון הסיניים יצרה מצב יוצא דופן: משקיעים מוסדיים זרים מפגינים אופטימיות רבה יותר מהמשקיעים המקומיים לגבי העתיד.

כסף זר זורם השנה למניות הסיניות באמצעות המסחר הבורסאי בהונג קונג, למרות הצניחה בסך 16% במדד המניות של בורסת שנחאי, שהפכה את הבורסה הזו לאחת מבעלות הביצועים הגרועים ביותר מבין הבורסות הגדולות בעולם. אך נפח המסחר בשנחאי, שנובע מפעילותם של המוני משקיעים קטנים, צלל בשבוע שעבר לרמה הנמוכה ביותר מינואר 2016, כשהשוק היה בעיצומה של התרסקות חסרת תקדים.

"עכשיו יש דינמיקה נדירה, כשמשקיעים זרים מתייחסים למניות הסיניות באופן חיובי יותר מהמשקיעים המקומיים", אמר קינגר לאו, אסטרטג מניות סיניות ראשי בגולדמן זאקס בהונג קונג.

לאו אמר שקרנות גידור שפועלות מארה"ב מחפשות הזדמנויות לבצע רכישות בסין מכיוון שהשוק זול גם בהשוואה לעבר הקרוב וגם ביחס למניות האמריקאיות. מדד שנחאי נסחר במכפיל רווח של 10.4 ל-2018 - הרבה מתחת למכפיל הרווח של 18 שבו נסחר מדד S&P 500 - על פי נתוני תומסון רויטרס.

משקיעים זרים מתמקדים במציאות פוטנציאליות, אך המשקיעים המקומיים חוששים ממאמצי הממשלה להגביל את האשראי ומסכסוך הסחר המתפתח עם ארה"ב. עקב כך האמון שלהם במניות נחלש, למרות נתונים רשמיים שמראים שהכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב של יותר מ-6% בשנה.

הפופולריות היחסית של מניות סיניות בקרב משקיעים זרים מסמנת היפוך של המגמה ששררה בשנים קודמות, שבהן הזהירו כמה משקיעים אמריקאים ידועים מפני הסכנות שמולן ניצבת הכלכלה הסינית.

הפופולריות הנוכחית של המניות הסיניות בקרב משקיעים זרים גם סותרת את הלוך הרוח הפסימי בקרב המשקיעים הפרטיים בסין. "כולם רואים שהכלכלה שלנו במצב גרוע מאוד, ושוק המניות הוא הברומטר של זה", אמר וו יונפנג, משקיע קמעוני בשנחאי. "אמצעי התקשורת הממשלתיים נהגו במשך שנים להציג את המדינה שלנו כחזקה ביותר בעולם, ואנחנו הפכנו לכל כך שאננים".

קמפיין האנטי-מינוף של ממשלת סין, שנועד לצמצם את רמות החוב הגבוהות באמצעות ריסון בנקאות הצללים במדינה, צבר תאוצה בחודשים הראשונים של השנה הנוכחית. קמפיין זה פגע במניות בשתי דרכים: ראשית, הוא עורר את החשש שההאטה בקצב צמיחת האשראי תאט את קצב הצמיחה של הכלכלה כולה. שנית, הוא הוביל לאכיפה קשוחה נגד מוצרי השקעה פופולריים שנמכרו בבנקים ושתרמו להגדלת רכישות המניות בשנים האחרונות.

האיסור שהטילה באפריל ממשלת ארה"ב על חברות אמריקאיות למכור רכיבים לחברת הטלקום ZTE, פגע קשות באמון השוק, מכיוון שהוא המחיש את נכונותה ואת יכולתה של וושינגטון להנחית מהלומה אנושה על חברה סינית מובילה. ההלם שיצר המהלך הזה עדיין לא התפוגג, על אף שממשל טראמפ הסכים לבטל את האיסור ולהטיל במקומו קנס של 1 מיליארד דולר על ZTE.

ההבנה הגוברת שממשלת ארה"ב מוכנה להתעמת עם סין בסוגיית הסחר העמיקה עוד יותר את חששות המשקיעים. אחת הדאגות העיקריות היא שלא יהיה די בשיטות הישנות של בייג'ין - הלוואות והוצאות גדולות על תשתיות - כדי לבלום את ההאטה בצמיחה, ושבייג'ין אינה מוכנה לבצע את הרפורמות המבניות העמוקות שעשויות להעניק למשקיעים תקוה להיווצרותה של כלכלה תוססת יותר.