"זה הביקור השביעי שלי בישראל. כשהגעתי השבוע, הצגתי את הדרכון והנציג של ביקורת הגבולות של ישראל אמר לי 'ברוך הבא הביתה'", כך סיפר אתמול מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX ), בכנס בנושא הנפקות בבורסה האוסטרלית, שערכו אתמול פירמת עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ ופירמת רואי החשבון פאהן קנה.
האנקדוטה הזאת יכולה להעיד על עומק הקשר שבונה ASX בישראל ועל המאמצים הגדולים שהיא משקיעה במשיכת חברות טכנולוגיה ישראליות - מאמצים שבאים לידי ביטוי ב-18 חברות ישראליות שנסחרות כיום ב-ASX. אתמול נחשף ב"גלובס" כי הבורסה האוסטרלית מבקשת להצטרף להסדר הרישום הכפול עם הבורסה בת"א.
חברות ישראליות הנסחרות באוסטרליה
בכנס אתמול ניסו המשתתפים להסביר מדוע אוסטרליה היא היעד המתאים וכיצד למקסם את סיכויי ההצלחה בהנפקה. שני בכירים שכבר עברו את התהליך חלקו מניסיונם: איתן לוי, שייסד וניהל את אמפסי (כיום פלואנס) - החברה הישראלית הראשונה שנרשמה למסחר באוסטרליה בגל האחרון, במסגרת מיזוג עם שלד בורסאי; ועידו לבנון, מנכ"ל דרגון טייל, הראשונה מהישראליות שביצעה הנפקה ראשונית ולא מוזגה לשלד. "תהליך ההנפקה היה חלק מאוד. החלטנו על הנפקה באוגוסט 2016 והיינו רשומים למסחר כבר בתחילת דצמבר", סיפר לבנון. "זה היה too good to be true".
"לנו הלך חלק, אבל לא היה מאוד קל", אמר לוי. "הייתה תקופה מאוד קדחתנית. תהליך של מיזוג לשלד הוא יותר מורכב. היינו צריכים לכנס אסיפת בעלי מניות לאישור העסקה, וזה היה רק לאחר הגשת התשקיף, כך שזה לוקח זמן. העלויות היו יותר גבוהות, ואני לא ממליץ ללכת בדרך הזאת אם אפשר אחרת".
לוי סיפר גם על "צרה" אחרת שקשורה למיזוג לשלד: "שנה אחרי הרישום למסחר, המניה עלתה פי 10, ופתאום קיבלתי מכתב מבת של משקיע בחברה שהפכה לשלד שאיתו התמזגנו. היא טענה שהחברה חייבת להם כסף ולכן עכשיו אנחנו חייבים לה".
שניהם הסכימו שהחלק החשוב מגיע דווקא אחרי ההנפקה. "ההנפקה היא רק תחילת המשחק", אמר לוי. "הצורך הכי מאתגר הוא יצירת סחירות במניה. החברה חייבת לעורר עניין אצל המשקיעים, היא חייבת ליצור 'רעש' חיובי, דיווחים, ועידות, רוד שואו. זאת עבודה יומיומית, אבל אם רק אלפי מניות נסחרות מדי יום, אין טעם להפוך לחברה ציבורית".
לבנון: "בשנה הראשונה אחרי ההנפקה הייתי באוסטרליה שבע פעמים. חשוב למצוא יו"ר אוסטרלי או דירקטורים אוסטרליים שיוכלו לעזור. מעבר למסחר, רצינו לעשות משהו בשוק האוסטרלי ולא רק להיתפס כמי שמגיעים לקחת כסף. פתחנו שם פעילות, גייסנו שם 30 איש, והמשקיעים מעריכים את זה. למעשה, זאת הייתה התועלת הגדולה ביותר מההנפקה באוסטרליה".
מתי כדאי להנפיק, ומהן העלויות?
לוי: "נתקלתי בחברה עם ארבעה עובדים ובלי הכנסות שרצתה להנפיק, וניסיתי לשכנע אותם שזה מוקדם מדי. זה יכול להפוך למלכודת אם החברה לא מתאימה להיות ציבורית. יש עלויות גם להנפקה וגם אחריה".
לבנון: "עלויות ההנפקה אצלנו הסתכמו בכחצי מיליון דולר אוסטרלי (כ-1.3 מיליון שקל, ש.ח.ו) ובהמשך העלויות השנתיות הן כ-400 אלף דולר אוסטרלי - תשלומים לרואי חשבון ולדירקטורים. בנוסף, יש גם עלויות של קשרי משקיעים".
פתוחה מאוד להנפקות ראשוניות
"אוסטרליה אוהבת את ישראל ו-ASX אוהבת טכנולוגיה, ושני סיפורי האהבה האלה מתחברים יחד", אמר קאנינגהם מ-ASX. לדבריו, עד היום גייסו חברות ישראליות באוסטרליה סכום של 200 מיליון דולר. "בעבר הבורסה הייתה מוטה למגזרי משאבי הטבע והפיננסים, כך שהטכנולוגיה נותנת לנו גיוון למשקיעים. בשנים האחרונות מספר חברות הטכנולוגיה הנסחרות גדל מ-100 ל-230. הבורסה האוסטרלית פתוחה מאוד להנפקות ראשוניות, עם 120-140 הנפקות בשנה".
קייט גאלפין מ-ASX סיפקה עובדות על הבורסה והשוק האוסטרלי: "כ-12% מהחברות בבורסה הן זרות. הייחוד הוא שזה שוק אחד, אין שוק משני לחברות הקטנות יותר, וכל החברות מדווחות באופן זהה". לדבריה, היקף חסכונות הפנסיה באוסטרליה מתקרב ל-2 טריליון דולר אמריקאי וימשיך לצמוח בעתיד. זה כסף שמחפש השקעות, ותומך בהנפקות בבורסה. "השוק מאוד פעיל ורגיל לתמוך בחברות חדשות. ב-2013-2017, חברות טכנולוגיה גייסו אצלנו 4 מיליארד דולר", היא מוסיפה. בבורסה יש שני מדדים מובילים, S&P/ASX 200 ו-300, וכדי להיכנס למדד 300 מספיק כיום שווי שוק של כ-300 מיליון דולר אוסטרלי.
ג'וש קולארד, גם הוא מ-ASX, הסביר מתי כדאי לחברה להירשם למסחר בבורסה. לדבריו, חברה עם הכנסות של כ-10 מיליון דולר שמציגה צמיחה של 30% ומעלה - תוכל לעורר עניין בקרב המשקיעים. בתחום הביוטק לא חובה להציג הכנסות, אבל צריך להראות שכבר קרובים לקבלת אישור שיווק. "באוסטרליה יש יותר סובלנות ללקיחת סיכון, כך שאם חברה עונה על הקריטריונים, יש לה סיכוי טוב יותר להנפיק בהצלחה אצלנו מאשר בכל שוק אחר", אמר קולארד. "אל תירשמו למסחר מוקדם מדי, עדיף קודם לבנות את העסק. תהיו ריאליסטיים בשווי שאתם מבקשים, ותשאירו קצת אפסייד למשקיעים בהנפקה".
עצה נוספת לחברות ששוקלות הנפקה סיפקה עו"ד אנה משה, שותפה בכירה בפרל כהן צדק לצר ברץ: "בחירה נכונה והתקשרות מדויקת עם החתם הן קריטיות להצלחת ההנפקה ושימור מחיר המניה. התעשיות המסורתיות באוסטרליה שונות לחלוטין מהמוצרים שהישראלים מציעים, וחתמים רבים פשוט אינם מתאימים לגיוס סכומים שמעל מיליון דולר - מכיוון שקהילת המשקיעים שלהם לא נכונה והאופן שבו הם מתנהלים לא מתאים למטרות שימור מחיר המניה לאחר הנפקה בחברות טכנולוגיה". משה הדגישה שהיחס להנפקה "צריך להיות דומה לחתונה - ההנפקה היא רק התחלה של מהלך ארוך טווח שדורש עבודה מתמדת ותשומת לב מהחברה".
רו"ח ניר ייני, שותף ומנהל הפעילות הבינלאומית בפאהן קנה Grant Thornton Israel, אמר בהקשר זה "כולם יודעים כמה חשוב שהנהלת החברה תהיה טובה. בהתאם, כדי לעשות הנפקה טובה, צריך יועצים טובים. אל תבחרו את הברוקר הראשון שעושה עליכם רושם טוב". לדבריו, "המרחק בין סידני לתל-אביב לא מפריע ל-ASX להמשיך להוות אלטרנטיבה אמיתית וקרובה לחברות הסטארט-אפ הישראליות לגיוסי הון. ASX מאפשרת לחברות הישראליות מסחר גדול במניות שלהן, אפשרות להמשיך בגיוסים נוספים, חשיפה לחברות גדולות ופתיחת דלת לאסיה-פסיפיק".
"אם זה משהו שכבר קיים זה פשוט לא מעניין"
ליאור שחר, ראש תחום סטארט-אפים בפירמת רו"ח BDO, ליווה מספר גדול של חברות ישראליות להנפקה באוסטרליה. בשיחה עם "גלובס" הוא ממפה את התחומים החמים היום: "יש המון עניין בחברות מכשור רפואי - מכשירי בדיקה עצמיים דרך הענן או אפליקציות זה תחום מאוד חזק היום. גם טכנולוגיה של ננו-חומרים מאוד מעניינת ויש גם חברות ישראליות מהתחום שנסחרות באוסטרליה". לדבריו, "החברות שמונפקות חייבות להראות טכנולוגיות מאוד חדשנית, לא איזו אפליקציה. צריך להראות גם מתי תגיע הפריצה ולספר סיפור מעניין. אם זה משהו שכבר קיים זה פשוט לא מעניין את המשקיעים, אלא אם מדובר בחברה עם הכנסות של עשרות מיליונים שצומחת".
שחר מזכיר שישנה אפשרות לגיוס הון לפני ההנפקה הראשונית (Pre-IPO), כאשר בתי ההשקעות האוסטרלים נותנים לחברה הלוואה המירה (CLA). "זאת מעין הנפקת גישור, כי הנפקה יכולה לקחת זמן. בדרך כלל, המשקיעים שהלוו ונכנסו בהנפקה הראשונית, יקבלו מחיר יותר טוב בשל פרמיית הסיכון".
שחר התייחס גם לשאלה האם החברה צריכה להיות רשומה כחברה ישראלית או אוסטרלית. היו חברות שהונפקו כישראליות, אך אחרות הקימו חברה-אם אוסטרלית לצורך ההנפקה. לדבריו, "זה חלק ממו"מ בין החברה לבית ההשקעות. בגדול, המשקיעים האוסטרליים תמיד יעדיפו חברה אוסטרלית, ולבעלי המניות הישראליים עדיף חברה ישראלית. יש גם היבטי מס בנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
