להחיל את החוק לעידוד השקעות הון על ענף היהלומים

על המדינה לסייע לענף כדי לשמור על תעשיית הליטוש בישראל מול התחרות העולמית

יהלומן / צילום: איל יצהר
יהלומן / צילום: איל יצהר

"הבורסה ליהלומים היא גוף של אנשים שעובדים ומספקים פרנסה לעובדים ולמשק, לא מקום שבו מגלגלים כספים מפה לשם ועושים תעלולים פיננסיים ותספורות. גוף כמו הבורסה הוא חלומו של כל שר אוצר ומחובתנו לעזור לו". את הדברים הללו אמר שר האוצר, משה כחלון, בראש השנה תשע"ט.

התעשייה, ההייטק והתיירות זוכים לסיוע ממשלתי ישיר ועקיף של מיליארדי שקלים. רשות ההשקעות במשרד הכלכלה מעבירה למפעלים ולחברות הייטק סיוע של יותר מ-700 מיליון שקל בשנה, בנוסף לכ-400 מיליון שקל בשנה שהממשלה מעניקה לעסקים קטנים ולעידוד היצוא. ואילו ענף היהלומים - אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל - לא קיבל מאז הקמת המדינה מממשלת ישראל שקל אחד.

כל עוד הענף שיגשג, יכולנו להתקיים אך ורק מפרי עמלנו ולא להסתמך על התקציב הציבורי. שמחנו להשאיר את תקציב המדינה למי שזקוק לעזרה. אבל כיום הענף נמצא במשבר עמוק שמאיים על עצם קיומו ואין לנו ברירה אלא לזעוק לסיוע - כי אם לא נקבל אותו יש סכנה שהענף הוותיק והמפואר שמפרנס עשרות אלפי משפחות יחדל להתקיים.

הסיוע לעסקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מוענק לפי שלושה קריטריונים: העסקת עובדים, יצוא ויצרנות. אין חולק על כך שענף היהלומים עומד בכבוד בשני הקריטריונים הראשונים, אבל ניתן לשאול עד כמה הוא מהווה כיום ענף יצרני לפי ההגדרה המקובלת.

בעבר נמצאו בישראל מלטשות יהלומים גדולות שהעסיקו אלפי עובדים. חשוב לציין שליטוש היהלומים הגדולים והיקרים במיוחד נשאר בישראל - חברות מעדיפות לשלם יותר כדי שהאבנים היקרות שלהן ילוטשו בישראל, מאחר וכאן הן מקבלות את רמת האבטחה הגבוהה ביותר ואת המקצועיות הגבוהה של העובד הישראלי. הבורסה ליהלומים ומכון היהלומים יחנכו עוד השנה מפעל חדשני נוסף לליטוש יהלומים גדולים. אבל עיקר פעילות הליטוש עברה למזרח אסיה.

אבל כדאי להיגמל מהתפישה המיושנת והשגויה שבודקת את כדאיות קיומו של כל מפעל בנפרד ולא את כדאיות קיומו של הענף בכלל. ענף היהלומים הוא קהילה שמכניסה למדינה מיליארדי שקלים שהופכים למשכורות והכנסות של ישראלים ובסופו של דבר גם למסים. אפילו בשנת השפל של 2017, הענף ייצא יהלומים בכ-7 מיליארד דולר. הכסף הזה אינו נמצא בחלל ריק ואם הוא לא יגיע לישראל הוא יגיע למדינות אחרות שרק ממתינות לקלוט את החברות הישראליות.

מדינות אחרות, כמו דובאי, בלגיה והודו, מעניקות לחברות יהלומים הטבות מרחיקות לכת, על מנת לפתות אותן להעביר לתחומן את עסקיהן. ממשלת דובאי, שנערכת ליום שאחרי הנפט, משקיעה בעתידה הכלכלי ובפיתוח ענפים נוספים שכדאי לה שיימצאו בנסיכות, ולכן החליטה להעניק לחברות יהלומים פטור גורף מתשלום מסים. אין פלא שיותר ויותר חברות יהלומים מרחבי העולם, ולצערנו גם מישראל, העבירו את משרדיהן לדובאי. מדובר בתופעה מסוכנת שחייבים לעצור לפני שהיא תהפוך למגמה.

יש, אפוא, צורך דחוף שגם ממשלת ישראל תעניק לענף כלים שיאפשרו לו להתמודד בזירה הבינלאומית. החלת חוק עידוד השקעות הון על ענף היהלומים תאפשר לנו להתמודד עם התנאים שמציעות ממשלות אחרות ותמנע את בריחת החברות הגדולות מישראל. זהו הפתרון היחיד שיכול להציל את תעשיית היהלומים הישראלית מקריסה.

יש לנו תשובות לאתגרים שהתחרות הבינלאומית מציבה בפנינו. אנחנו מנצלים את היתרונות התחרותיים האמיתיים של ישראל ומחוללים בענף מהפיכה טכנולוגית. הקמנו ברמת גן חממה טכנולוגית לחברות שמפתחות טכנולוגיות לענף היהלומים ואת המרכז הגדול בעולם למסחר וירטואלי ביהלומים. אבל כל אלה לא יספיקו. כדי להצליח במהלך הזה - שהוא מהלך לחיים או למוות - אנחנו זקוקים לסיוע מהמדינה. ללא הסיוע הזה, פשוט לא יהיה לנו סיכוי.

בראייה כלכלית רחבה אסור למדינת ישראל לוותר על הענף. אנחנו זקוקים לכלים חדשים שיאפשרו לנו לנצח. חייבת להימצא דרך להחיל את הקריטריונים של הענקת מענקי השקעות הון על ענף היהלומים. ויפה שעה אחת קודם כי אנחנו נמצאים בדקה ה-90. מבחינתנו מדובר בלהיות או לחדול.

■ הכותב הוא נשיא הבורסה ליהלומים.