במפא"ת לא יודעים באמת מה קורה עם הכסף הענק שזורם אליהם

1.

מדוח לדוח ומביקורת לחשיפה מסתבר שלסודיות - שם המשחק של מערכת הביטחון - יש משמעות (וגם מטרה?) כספית, תקציבית. בשם הסודיות שומרת המערכת לעצמה נתונים כספיים והחלטות ששוויים עשרות מיליארדי שקלים מתקציב המדינה.

50 שניות ואתם מעודכנים בדו"ח מבקר המדינה שיצא היום

רק בשנים האחרונות התגלה מה העלות הכוללת של פנסיית הגישור שמקבלים אנשי קבע שמשתחררים בגיל 43-45 עד למועד הפנסיה הרשמי; איזה חלק מתקציב הביטחון מופנה לשכר וגמלאות ומה הצפי העתידי בעניין; איך קרה שהתוספת המיוחדת שאושרה לשיקול דעת אישית של הרמטכ"ל ויועדה לכ-3% ממשוחררי הקבע הוענקה לכ-93% מהם; מי החליט ולמה הוסתרה העובדה שלפני יותר מעשור התווספו כ-7% לשכר כל גמלאי הצבא בטיעון של "היעדר ביטחון תעסוקתי", כאשר אין ספק שלפנסיונרים, שרובם עדיין נהנים מפנסיה תקציבית, יש גם יש ביטחון תעסוקתי.

תמצית המשמעות הכספית הנסתרת של 'צורכי הביטחון' נשמעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפברואר השנה, בדיון בבקשת עמותת הצלחה שדורשת לחשוף את נתוני השכר והפנסיה המלאים של אנשי הקבע וגם אומדנים לשנים באות. משרד הביטחון התנגד לחשיפה בטענה כי הצגת נתוני התגמול לאנשי הקבע 'תאפשר לאויב לבנות תמונת מודיעין אודות יכולתו של צה"ל לפעול בשדה הקרב'. איך בדיוק? לא ברור.

2.

דוח המבקר הנוכחי על מערכת הביטחון חושף עוד מסלול מסתורי, עמום, אולי גם מבולבל ובהחלט לא מוסדר בהוצאה הכספית הכבדה של הביטחון: תוכניות המחקר והפיתוח, המרוכזת במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), שהיא אחד הגורמים הדרמטיים וההרואיים ביותר בתודעה הביטחונית של כולם: צבא, אזרחים, מטכ"ל וממשלה. בארץ וגם בעולם.

3.

את עשרות העמודים שנכתבו בשפה מאופקת שמתאמצת לא להלהיט את השיח - שפה שמתאימה למי שהיה קודם מבקר מערכת הביטחון וכבר כמה שנים משמש כראש הביקורת הביטחונית במשרד מבקר המדינה תת אלוף מיל' יוסי ביינהורן - אפשר לתמצת במשפט אחד: במפא"ת לא יודעים באמת מה קורה עם הכסף הענק שזורם אליהם. כלל לא ברור שהעסק מנוהל נכון ציבורית, שיש שליטה על ההוצאות והתמורות, שקיימים תהליכי בקרה ופיקוח בממשקים קבועים וברורים בין יחידות צה"ל המסמנות את הדרישות המבצעיות למפא"ת שפועל תחת חסות משרד הביטחון.

אין אפילו תחקירים על התמורה שהביא ומביא הכסף כמענה מבצעי. אכן טבעי שחלק מההשקעות, המחקר והפיתוח לא מתממשות, אך הבעיה היא שלא קיים מאמץ להבין מה קרה, למה קרה, האם מה שכן התממש הוא באמת בכיוון האפקטיבי, האם נעשו טעויות שאפשר ללמוד מהן לעתיד?

מסתבר שמערכת המחקר והפיתוח הביטחוני פועלת באופן בו אין תודעת הפקת לקחים, מה שעלול להעלות חשש שהשימוש בכספים הרבים נעשה בלי כבוד ובלי להתחשב במממן - אם זה במישרין מתקציב הציבור למען הביטחון, או מהשתתפות התעשיות הביטחוניות, או מגורמים מממנים זרים כמו למשל הסיוע הביטחוני האמריקאי, וגם השתתפות של משרד ההגנה ומערכי הרכש של הממשל האמריקאי בתכנון ובפיתוח.

4.

בנוסף לזה מסתבר שהידע העצום הנדיר והיקר מאוד, כל הזיכרון, ההיסטוריה והידע של שנות מפא"ת הארוכות, וגם של הידע שנוצר בתעשיות הביטחוניות ביוזמה ומימון מפא"ת, לא נשמר כיאות. המערכת לא מספקת את היסטוריית המחקר והפיתוח שלה. כך קורה שהמערכות משקיעות בעניינים שכבר הושקע בהם, כשכלל לא ברור היכן היה הכשל או ההצלחה הקודמים. לדברי המבקר "האמצעים הקיימים במפא"ת לניהול תוכניות המו"פ אינם יעילים, אינם מהימנים ואינם מספקים, על אף היקפן הרחב של תוכניות המו"פ ומורכבותן. מצב זה נמשך שנים רבות, ויש בו כדי לפגוע ביעילות ובאפקטיביות של תהליכי התכנון, הניהול והבקרה של תוכניות המו"פ".

5.

ואחרי כל הביקורת הזאת מופיע משפט עלום: "... הידע אשר נצבר בתוכנית המו"פ נמצא בידי בעלי התפקידים השונים בעודם משמשים בתפקידם". בעברית פשוטה: מי שמרכז במוחו את הידע הם המועסקים במערכת בעודם מועסקים בה. וכשהם הולכים - הידע הולך איתם. חשדנות עיתונאית הייתה תוהה: אז מה הם עושים עם הידע העמוק והיקר הזה כשהם כבר אינם "מועסקים במערכת"? האם זו סיבה נוספת להיותם כל כך כל כך מבוקשים בתעשיות הביטחון בארץ ובעולם?.

6.

כל חוסר הפיקוח, הבקרה והיעדר מסד נתונים אפקטיבי מתרחש כאשר מפא"ת חוזר ומתלונן כבר שנים ארוכות שהתקציבים שלו נשחקים. במפא"ת חוזרים ודורשים, ובדרך כלל גם מקבלים, העלאות תקציביות. הנה תקציר דרישות בעשור האחרון. לוועדת ברודט בשנת 2007, הגיעו אנשי מפא"ת עם נתונים קשים על ירידה דרמטית בתקציב. הם דרשו להכפילו. הוועדה בדקה והמליצה על הגדלה של 12%.

ב-2011 שוב טענו במפא"ת על שחיקה הפעם לוועדה המייעצת למחקר והפיתוח הביטחוני. אז הגיעה שנת 2012, מינוי ועדת טישלר, שמינה שר הביטחון. שוב מפא"ת, שוב משרד הביטחון ושוב הטענה: התקציב נשחק, וכדי להבטיח את חוזקה של המדינה חייבים העלאה של 43%. הוועדה המליצה על העלאה של 31%.

זמן מה אחרי, ב-2014, מונתה ועדת לוקר. שוב התייצבו אנשי מפא"ת ושוב טענו שתקציבם נשחק בצורה מסיבית. רק שבכל פעם, כולל גם בדוח המבקר הנוכחי, מסתבר שהחשבון לא חשבון, שהשחיקה לא בדיוק השחיקה ושמשרד הביטחון מציג נתונים לגמרי לא מלאים. מסתבר שמלבד נתוני כספי המחקר והפיתוח המרכזי, הממומנים במישרין מתקציב הביטחון, קיימת סדרה ארוכה של נתחי תקציב, גם כבדים, שלא מוזכרת או מחושבת בטענות השחיקה. שכן, לתקציב המרכזי של מפא"ת, שנובע מתקציב משרד הביטחון, מתווספים כמה וכמה תקציבים כבדים אחרים: של זרועות צה"ל, שביקשו את פיתוח ביטחוני ספציפי; מהתעשיות הביטחוניות, שמקיימות פעילות מחקר ופיתוח בשיתוף-פעולה עם מפא"ת - לפי דוח המבקר התעשיות הגדולות (רפאל, תע"א, אלביט, תע"ש) משתתפות ב-50% מתקציב הפיתוח של מוצרים והתעשיות הקטנות משתתפות ב-20% מתקציב הפיתוח; וממכספי שיתופי-פעולה בינלאומיים - מדינת ידידותיות, תומכות, קשורות ו/או צבאות זרים שמשקיעים כסף במחקר, פיתוח וגם שינויים התואמים לצורכיהם.

כל זה מביא לסכומים גבוהים ביותר, שמשום מה אינם מחושבים כלל בטענות השחיקה של מפא"ת. בדוח נכתב כי "לא היה בידי מחלקת תכנון תקציב ומחשוב (תוכ"ן) או גורם אחר במפא"ת ריכוז נתונים על סכומי ההשתתפות של כלל הגופים במערכת הביטחון ומחוצה לה בתוכנית המחקר והפיתוח". אם נוותר על הניסוח הזהיר מאוד של ביינהורן, אפשר לשאול: האם היעדר ריכוז הנתונים על סכומי ההשתתפות של כלל הגופים נובע מעצלנות, רשלנות, חוסר אכפתיות או במכוון כדי להציג מספרים שיאפשרו להמשיך להתלונן שהתקציב לא מספיק, ולדרוש עוד ועוד.

7. 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מפא"ת מרכז את המחקר והפיתוח המרכזי שמיועד לפיתוח היכולות האסטרטגיות של מערכת הביטחון. ביחידות צה"ל שבהן מתקיים פיתוח, מדובר בפיתוח יישומי שמיועד למענה לאתגרים מבצעיים מוגדרים. למפא"ת ראייה כוללת והיכרות מעמיקה עם פעילות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון, בזכות התיאום השוטף והרציף בכל הרמות בין מפא"ת לגופי צה"ל, לרבות חברותו של ראש מפא"ת בפורום מטכ"ל.

"גודלו של תקציב המו"פ המרכזי בתקציב הביטחון הכולל, נכון שיקבע משיקולים אסטרטגיים רחבים: הניסיון לקשור באופן ישיר בין קביעת גודל תקציב המו"פ המרכזי לדוגמה בין היקפי ההתעצמות של צה"ל שגוי ואיננו מכירים פרקטיקה דומה בעולם.

"לגבי הטענה בדבר היעדר לכאורה של עבודת המטה בעניין הגדלת תקציב המו"פ, הרי שלוש ועדות בלתי-תלויות בחנו את הסוגיה והמליצו במפורש להגדילו, ולפיכך אין מקום לעבודה מטה נוספת בנושא.

"מפא"ת מנהלת מעקב אחר קידום תוצרי המו"פ וככל שמדובר בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, קיים קושי רב לחזות מראש ובמדויק את התוצרים. זהו מאפיין מהותי של המו"פ המרכזי, כמו המענה הטכנולוגי המהיר לאיום המנהרות, שהתאפשר רק בזכות השקעה מקדמית בנושא ועוד בטרם הוגדר הצורך המבצעי. כמו גם כיפת ברזל, להגנה מפני רקטות ומעיל רוח, להגנה על טנקים. משרד הביטחון קיים הליך סדור בעניין ממצאי הדוח והשיב למבקר המדינה בהרחבה במסגרת הדוח המסווג".