יצור טנק המרכבה: תוכניות אושרו בלי דיונים, חלופות מוסמסו ע"י משרד הביטחון

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ב') חושף ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות של גורמים במערכת הביטחון בכל הקשור לתוכנית ייצור טנקי המרכבה והנגמ"שים שמשמשים את צה"ל.

משרד הביטחון מוביל מזה כארבעה עשורים את פיתוח ויצור הטנקים והנגמ"שים של הצבא באמצעות מנהלת טנק מיוחדת (מנת"ק), שמעסיקה מאות אנשי קבע וחיילים, בהיקף תקציבי נרחב שמוערך בכ-1.5 מיליארד שקל.

50 שניות ואתם מעודכנים בדו"ח מבקר המדינה שיצא היום

מהדוח עולה כי תוכנית טנק המרכבה זכתה עם השנים למעמד מיוחד במערכת הביטחון וזאת בשונה מתוכניות פיתוח ויצור של מערכות נשק אחרות- שנעשות באמצעות התעשיות הביטחוניות. במקרה של יצור טנקים ונגמ"שים משרד הביטחון משמש הקבלן הראשי של התוכנית, ובמהלך השנים האחרונות, עת נבחנו חלופות למצב החריג, התהליכים מוסמסו פעם אחר פעם.

הדוח חושף כי ב 2014 משרד הביטחון מינה צוות שבחן את מיקומה הארגוני של מנהלת הטנק, את כפיפותה ואת ההיתכנות לאזרוח התוכנית והעברתה לתעשיות הביטחוניות. הצוות המליץ לשמר את המצב כפי שהוא, כך שמנת"ק תמשיך לפעול כיחידה במשרד הביטחון, שכפופה למנכ"ל המשרד.

כשנתיים לאחר הגשת ההמלצות מנכ"ל המשרד, האלוף (במיל') אודי אדם אישר אותן - בלי שדן עליהן עם הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון. לפי המבקר, היעדר הדיונים בנושא פגע ביכולתו של אדם לשקול את מכלול השיקולים בנוגע לחלופות בנושא- לרבות אזרוח או הפרטה של פעילויות שנוגעות ליצור הטנקים והרק"ם (רכב קרבי משוריין): "קיים ספק אם ההחלטה שהתקבלה על הימשכות המצב הקיים היא אכן ההחלטה המיטבית, או שעדיף לרכוש את הפיתוח ואת היצור מהתעשיות, בדומה לכל יתר אמצעי הלחימה שבשימוש צה"ל", נכתב בדוח.

עם הקמת צוות הבחינה למעמדה של מנת"ק, הורה שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון למנכ"ל משרדו באותם הימים, דן הראל לבחון את אזרוח הפעילות של המינהלת ולבחון אפשרות לייבא טנקים מחו"ל אל מול כדאיות ייצורם בישראל.

הביקורת מצאה כי למרות הנחיית שר הביטחון, צוות הבחינה לא התייחס באופן מפורש לחלופה של רכישת הטנקים מחו"ל במקום טנקי המרכבה הישראליים- למעט ציון של יתרונות וחסרונות בהליך האזרוח של מינהלת הטנק. המבקר קבע כי "בחינה של רכישת טנקים מחו"ל הייתה יכולה לאפשר למשרד הביטחון ראייה רחבה של החלופות שעומדות לפניו לצורך קבלת החלטות".

ההסבר שניתן במשרד הביטחון למבקר המדינה הוא שהמנכ"ל עדכן את השר בעל פה על מחיר של טנק בחו"ל, והמסקנה היתה שחלופת רכישה של טנקים מחו"ל- אינה כדאית. בדוח נכתב כי משרד הביטחון התבסס בקביעה זו על בדיקה ישנה שביצע אגף התקציבים שלו על עלות יצור טנקי המרכבה בארץ. עוד משרד הביטחון משמר את מעמדה החריג של תוכנית הטנקים והרק"ם שלו.

בימים האחרונים התקיים באזור התעשייה ציפורית שבנצרת עילית טקס להנחת אבן הפינה להקמת מרכז השיקום והאחזקה (מש"א) החדש של משרד הביטחון. במש"א החדש ייוצרו בעתיד הטנקים וכלי הרק"ם של הצבא, ומיליארדי שקלים יושקעו בהעתקת המרכזים הקיימים, מתל השומר, צריפין וחיפה - לציפורית.

המהלך המתגבש נעשה למורת רוחם של עובדי המש"א, שמאוגדים בארגון עובדי צה"ל: שם מזהירים כי המעבר לציפורית הוא מהלך אומלל, שיחריב את מטה לחמם של מאות עובדים ובסופו של דבר- יוביל להפרטת יצור הטנקים והנגמ"שים וזאת, בין השאר בשל בעיית הזמינות של עובדים מקצועיים בעלי הסיווג הביטחוני המתאים.

כעת חושף הדוח כי מנכ"ל משרד הביטחון, אדם החליט מראש על העתקת המש"א לציפורית - עוד טרם קיים דיון מסכם על הנושא עם בעלי תפקידים רלוונטיים ממשרדו ומצה"ל. אדם גם לא נימק את הבחירה בחלופה זו, שבעבודת מטה שנעשתה לפני כן בצה"ל, דורגה כחלופה בעדיפות הנמוכה ביותר ביחס לחלופות אחרות.

ליקויים נמצאו גם בתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לאזרוח אפשרי של מפעל הרק"ם במש"א. מדובר במפעל שעוסק בייצור, תחזוקה, שיקום והשבחה של רק"ם ונמצא בתל השומר וב 2017 עבדו בו מאות, רובם אזרחים עובדי צה"ל.

המבקר קבע כי עם קבלת ההחלטה על העתקת המש"א לציפורית, נכון היה לבחון את היתכנות ההפרטה, לפחות בתחום הרק"ם, דבר שלא נעשה: "מנכ"ל משרד הביטחון קבע מראש כי מפעל הרק"ם לא יאוזרח - קביעה שסותרת את עצם החלטתו להקים צוות מקצועי שיעסוק בבחינת פעילות המש"א שניתן לאזרח", נכתב בדוח.

בדיונים פנימיים שהתקיימו במערכת הביטחון בהשתתפות ראשי התעשיות הביטחוניות ובהן התעשייה האווירית, רפאל, אלביט מערכות ותעש אלה טענו כי יש בכוחם להוביל את תוכניות הפיתוח והיצור של הטנקים והנגמ"שים. הם ציינו כי החברות שלהם מובילות ממילא תוכניות מורכבות- כקבלניות ראשיות מול מערכת הביטחון.

נציגי משרד הביטחון הציגו להם כמה תרחישים, אחד מהם ביקש לבחון כיצד יתנהלו במצב שטנק יתקע בזמן מלחמה מעבר לקווי האויב וידרוש מענה של צוות טכני- מקצועי תחת אש.

ראשי החברות הביטחוניות הגיבו גם על החששות ביחס לאזרוח תוכניות הרק"ם, אחד מהם דיבר על כך שהמהלך יוביל להקמת מונופול בתחום. הם הציעו לעגן תוכניות אלה באמצעות קביעת מחירים על ציר זמן; לחתום על חוזים ארוכי טווח של עד 20 שנה או להקים שותפות בין הממשלה לבין חברות אזרחיות - כך שאלה יפעילו את מפעלי הרק"ם והבעלים שלהם תהיה הממשלה.

למרות שראשי החברות הביטחוניות סיפקו תשובות ופתרונות לכל אחד מהתרחישים- משרד הביטחון לא השתכנע.

המבקר קבע כי "קבלת ההחלטה על אי הפרטת מפעל הרק"ם התבססה על בדיקה בלתי יסודית בנוגע ליכולותיהן של התעשיות הביטחוניות. מצב זה לא עולה בקנה אחד עם תהליך מסודר של קבלת החלטות, המושתת על איסוף מידע ונתונים כבסיס להסקת מסקנות ולקבלת החלטה על החלופה הטובה ביותר".

עוד קבע המבקר כי אין לראות בקשיים בתהליך האזרוח- עילה לאי ביצוע בחינה יסודית של הנושא. הוא העיר כי אזרוח של פעילויות שאינן בליבת העסוק של מערכת הביטחון- עשוי למקד אותה במשימות הליבה שלה ולייעל את השימוש במשאבים שעומדים לרשותה.

"ראוי ששר הביטחון ינחה על בחינה מחודשת של אזרוח פעילויות בנושא זה, ועליה להיות מקיפה ולכלול ניתוח כלכלי מעמיק". עוד המליץ המבקר כי בתהליך זה ישותף גם הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי: "משרד הביטחון דוחה את טענות המבקר בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות בנושאי מיקומה הארגוני של מנת"ק, אזרוח פעילותיה ובעניין העתקת המש"א לציפורית. ההחלטות לגבי הנושאים הללו התקבלו לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית ובהתבסס על המלצות ועדות וצוותי עבודה.

"ב-2014 פעלו שתי ועדות בדיקה שונות שבחנו במסרקות של ברזל את מיקומה הארגוני של מנת"ק ואת סוגיית האזרוח של פעילותה במש"א והמליצו להותיר את המצב על כנו. בפרק הזמן הקצר שעבר, מעת מתן המלצות ועד מועד קבלת ההחלטה, לא התרחשו אירועים שהצריכו בחינה נוספת של ההמלצות. בהסתמך על מסקנות הוועדות ועבודות המטה שנעשו קיבל מנכ"ל המשרד את החלטותיו ולאור זאת, משרד הביטחון דוחה את טענות המבקר וגם לא ברורה הציפייה שתתבצע עבודת מטה נוספת".

עוד נמסר ממשרד הביטחון כי ההחלטה על העתקת המש"א לציפורית היא חלק ממהלך לאומי של פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ תוך חיזוק הפריפריה: "חלופת העברת המש"א לציפורית נבחנה לעומק פעמים רבות בעבר, ונמצאה רלוונטית ומתאימה על ידי צה"ל לצד חלופות נוספות. משעלה הנושא לשולחנו של המנכ"ל להכרעה, עמדו לנגד עיניו מכלול שיקולים רחב הן של צה"ל והן של שיקולים רחבים, חברתיים, כלכליים ואחרים. ההחלטה קיבלה את ברכת שר הביטחון וצה"ל ויתרה מכך, הממשלה חיזקה אותה".