תרומות בסך 324 מיליון שקל עברו לרשויות המקומיות ללא פיקוח וללא בקרה בתוך שנתיים

משרד הפנים פרסם לפני כשנתיים נוהל שמחייב את הרשויות המקומיות להקפיד על כללי מינהל תקין ושקיפות בקבלת תרומות • אלא שהרשויות מצאו דרך לעקוף את הנוהל באמצעות עמותות עירוניות שאינן כפופות לו • השיאנית: הקרן לירושלים שגייסה 207 מיליון שקל בשנים 2016-2015

אריה דרעי / צילום:תמר מצפי
אריה דרעי / צילום:תמר מצפי

האם הרשויות המקומיות מצאו דרך לעקוף את משרד הפנים ולקבל תרומות בגובה מאות מיליוני שקלים ללא בקרה? על-פניו נראה שהתשובה לכך חיובית.

מבדיקה שערכה עמותת 'הצלחה' עולה כי בין השנים 2016-2015 גייסו תשע קרנות עירוניות ייעודיות של הרשויות המקומיות תרומות בהיקף 324 מיליון שקל ללא שקיפות וללא בקרה. "מכיוון שקרנות אלה פועלות כעמותות עירוניות, הן אינן כפופות לנוהלי משרד הפנים. לכן, תרומות אלה לא עוברות בקרה ולא כפופות למגבלות החלות על תרומות לרשות המקומית או תאגידיה העירוניים", אומר יוגב שרביט מ'הצלחה'.

שרביט הוא פעיל מוניציפלי ומומחה לניתוח מאגרי מידע ונתונים חשבונאיים. הוא עבר על מאגרי המידע של משרד הפנים והרשויות המקומיות וניתח את הנתונים. הוא מצא כי מבין תשע הקרנות, הקרן הבולטת ביותר היא הקרן לירושלים שגייסה 207 מיליון שקל מתוך 324 מיליון שקל בסך הכול.

לפני שנתיים הוציא משרד הפנים, בראשות השר אריה דרעי, נוהל שמסדיר את קבלת התרומות של גורמים פרטיים ועמותות לרשויות מקומיות או לחברות העירוניות שבבעלותן. הסעיף המרכזי בנוהל שפורסם הוא הקמת ועדת תרומות מקצועית, שתבחן שאין ניגודי עניינים בין התורם לרשות המקומית וכי התרומה לא מייצרת תלות בתורם או עלולה להוביל לפגיעה בטוהר המידות.

תפקידה של הוועדה הוא קריטי. במידה שהיא ממליצה לראש הרשות לקבל את התרומה, התורם והרשות המקומית חותמים על הסכם מפורט שכולל את גובה התרומה וייעודה. לאחר מכן הוועדה צריכה לדווח למועצת הרשות על התרומה ולפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט העירוני.

אלא שפרצה בנוהל שקבע משרד הפנים מאפשרת לרשויות ולתורמים לדלג מעליו בקלות יתרה. עמותות עירוניות אינן כפופות לו, והן משמשות צינור להעברת תרומות לרשויות מתחת לרדאר. "כשם שעמותות עירוניות לא כפופות לנוהל התרומות, כך הן לא כפופות לחוק חופש המידע, ולכן המידע היחיד שזמין עבורן הוא המידע המפורסם בדוחותיהן הכספיים", אומר שרביט.

משרד הפנים הסדיר את סוגיית התרומות הישירות לרשויות המקומיות רק במאי 2016, אך חלק מהעמותות הייעודיות לקבלת תרומות הוקמו כבר בשנות ה-80 וה-90. לפי הניתוח שביצע שרביט, הקרן לירושלים שהוקמה על ידי טדי קולק היא הוותיקה מבין הקרנות, וגם כאמור המוצלחת ביותר ביניהן עם כ-64% מכלל התרומות בשנים 2016-2015. קרן תל אביב-יפו לפיתוח, קרן חיפה ו-קרן באר שבע לפיתוח"גייסו יחד כ-34%, והיתר (באשדוד, חולון, ראשל"צ, נתניה ורחובות) הסתפקו בשני האחוזים הנותרים. לתרומות שמגיעות לעמותות אלו יש חשיבות גדולה בקידום פרויקטים עירוניים שמבוססים על תרומות, ומוסיפות בממוצע כ-200 מיליון שקל בכל שנה שמופנים לטובת לציבור.

15% מכספי התרומות נשארים בעמותות

להיעדר השקיפות יש גם מחיר כלכלי לא מבוטל. תפעול העמותות העירוניות כרוך בהעסקת מנכ"לים בשכר גבוה, לעתים אף גבוה משכרו של מנכ"ל הרשות. יתרה מכך, הרשות משקיעה מיליוני שקלים במנגנון גיוס התרומות שכולל בין היתר החזקת שלוחות בחו"ל. עלויות אלה יכולות להגיע ל-15% מסכום התרומות השנתי.

מעבר למנגנון היקר ולאפשרות של הרשויות להתחמק מביקורת, גם התורמים עצמם יכולים להישאר בעילום שם. לדברי שרביט, כל העמותות מסתירות בדוחות שלהן את רשימות התורמים. נתיב זה משאיר פתח לניגודי עניינים ולפגיעה בטוהר המידות, שכן אין לציבור יכולת לדעת מי הם התורמים והאם יש להם אינטרסים כאלו ואחרים בניהול העיר.

דוגמה לכך אפשר לבחון דרך עסקאות הנדל"ן הרבות שמתקיימות בת"א - אם אחד התורמים היה נמנה על התורמים לעמותת קרן תל אביב לפיתוח והעמותה הייתה כפופה לנוהל התרומות, אותו אדם לא היה מסוגל לבצע עסקה מול העירייה. בפועל, מכיוון שהעמותה אינה כפופה לנוהל, תורם יכול לבצע עסקאות מול עיריית ת"א ובמקביל לתת תרומה דרך העמותה העירונית.

אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת 'הצלחה' שביצעה את המחקר, טוען כי צריך לסגור את הפרצה הזו בהקדם: ״יש צורך אמיתי למפות את נושא התרומות ברשויות המקומיות משום שלמיטב ידיעתנו לא נעשתה מעולם בדיקת עומק השוואתית של הנושא. מלבד ממצאים אודות הפערים הגדולים בין רשויות שונות בנושא הזה המצביעות על כך שרשויות קטנות ופריפריאליות לא נהנות מתרומות בהיקפים המופנים לרשויות גדולות ומרכזיות, ניתן לזהות מגמה של ניהול תרומות באמצעות עמותות וקרנות אליהן מופנות התרומות.

"שיטת הפעולה הזו, מצריכה תשומת לב וקביעת כללים ייעודיים מצד השלטון המרכזי המפקח על הרשויות המקומיות כדי להימנע מפגיעה בטוהר המידות ולבסס משטר הולם למניעת ניגודי עניינים תוך גילוי נאות. תרומות הן תחום 'מסוכן' העלול להעניק תמריצים לבעלי עניין ולנבחרי ציבור לגלוש לאזורי סימביוזה אסורה, ולכן ההקפדה והפיקוח צריכים להיות מיטביים לגביו".