זה יקרה בעוד כחודש, כמה ימים לפה, כמה ימים לשם: שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה יתכנסו להכרעה משמעותיות בתעשיית המלט, בזמן שבאוויר יש ריח בחירות. על הפרק תעמוד הצלת מפעל מלט קטן שמעסיק כ-120 עובדים ליד בית שמש ונאנק תחת היבוא של מלט זול מטורקיה ומיוון - או שמירה על המצב הקיים, גם במחיר שליחתם הביתה של עובדי הכפיים, בשם עידוד התחרות והמאבק ביוקר המחיה.
השרים אלי כהן ומשה כחלון כבר חשים את האדים שעולים מתפוח האדמה הלוהט שמתגלגל לפתחם, ערים לכך שלא משנה מה יחליטו, בסוף זה יצרוב. בינתיים, התעשיינים מגבירים את הלחץ בניסיון להציל את מלט הר טוב מסגירה, וגם היבואנים לוחצים - אבל לכיוון השני.
המאבקים שמסעירים את ענף המלט זה חודשים ארוכים שאבו לתוכם בימים האחרונים שני רגולטורים מוערכים, הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, דני טל, והממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין - שמתנצחים בקרב עמדות חריף בחוות דעת שהגישו לוועדה שבוחנת את הגבלת יבוא המלט אל מול ההגנה על הייצור המקומי.
הסאגה הארוכה והסבוכה הזאת החלה כבר לפני כשנה וחצי: מלט הר טוב שבבעלות משפחת וייל התלוננה אצל הממונה על היטלי הסחר, טל, על יבוא מלט בהיצף, בעיקר מצד חברת סימנט איי.אס שבבעלות מספנות ישראל, שמונע ממנה להתחרות בשוק. התלונה נתמכה על ידי המונופול נשר, שמצדה חווה את היבוא בשחיקה ברווחיות ובנתח השוק שלה.
בתום חקירה ממושכת, טל קבע שהתלונה מוצדקת, ומצא כי עודפי ייצור של מלט מטורקיה ומיוון שמיובאים לארץ נמכרים במחירים הנמוכים מהמחירים בשוק המוצא שלהם. הוא המליץ להטיל על מלט שמיובא משתי המדינות היטל בגובה של 23% לתקופה של 5 שנים - במטרה להגן על היצרנית מהר טוב מפני סחר לא הוגן.
חלוקת שוק המלט
1 . הלפרין: היטל בלי תועלת
זה כמה שבועות שהוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה לענייני היטלי סחר דנה בהמלצת ההיטל של טל. בראש הוועדה עומד עו"ד דוד וינצקי, והוא צפוי להגיש את ההמלצות בנושא לשר כהן בתוך כשבועיים.
בשבוע שעבר, הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, התערבה באופן רשמי במשבר בענף המלט, והגישה לוועדה עמדה שמזהירה כי הטלת היטל היצף כפי שממליץ טל תבלום את מגמת ירידת המחירים ואת התחרות שמאפיינות בשלוש השנים האחרונות את השוק, תוך השפעה על מחירי הדירות.
הלפרין סבורה כי הגנה על מלט הר טוב פירושה הגנה של המדינה על המונופול נשר, וזה הדבר האחרון שהרשות להגבלים עסקיים רוצה שיקרה. מחוות הדעת שהגישה עולה כי החשיבות המשקית של מלט הר טוב למשק - שולית: המפעל מיושן ולא יעיל, ומתקשה ממילא לייצר במחירים תחרותיים. מבחינת הלפרין, את שאלת הנזק לתעשייה המקומית יש לבחון במבחן של המונופול נשר - ושם לא נשקפת סכנה: נשר לא תקרוס ותיסגר בגלל יבוא המלט, אולי רק תרוויח פחות, ולכן אין סיבה שהמדינה תתערב.
הממונה מתרשמת שהמצב של נשר איתן, כי ב-2017 החברה חילקה לבעלי המניות שלה דיבידנדים בהיקף כ-200 מיליון שקל: "ברור שאם התחרות מצד היבוא אכן הייתה גורמת נזק משמעותי לנשר, הדירקטוריון לא היה מאשר חלוקת דיבידנדים, לא כל שכן בהיקף של מאות מיליוני שקלים", כתבה.
הלפרין הזהירה כי "הגברת התחרות בענף המלט, שנובעת מהגידול שחל ביבוא, נושאת פירות בדמות הורדת מחירי המלט והבטון, והטלת היטל היצף עלולה לגדוע אותה ולשלול מהציבור את פירותיה - והכל בשעה שבהטלת ההיטל אין כל תועלת שבכוחה לשמש משקל נגד לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף המלט ולציבור".
לדעת הממונה, מהלך כזה יגביה את חסמי היבוא שגבוהים ממילא, וישגר ליבואנים קיימים או פוטנציאליים מסר מצנן מצד ממשלת ישראל. ב-2002 המדינה כבר הטילה היטל כזה בענף המלט, ולפי הלפרין, המהלך הסב פגיעה קשה ביבוא לפרק זמן של שנים ארוכות. זאת, כשהנהנית העיקרית מצינון התחרות בענף היא כמובן בעלת המונופולין, נשר.
שלומי פוגל / צלם: איל יצהר
2. טל: הכנסת רגל גסה
אף שעמדת רשות ההגבלים העסקיים הייתה צפויה, בהיותה מתנגדת עקרונית להיטלי היצף, הממונה על היטלי הסחר, דני טל, רתח מזעם - בעיקר מהטונים הגבוהים שעולים מחוות הדעת של הלפרין.
בהתייחסות לחוות הדעת שלה, שאותה הגיש שלשום לוועדה המייעצת, עקץ טל: "עם כל הכבוד, הרשות להגבלים עסקיים הפגינה בחוות דעתה חוסר הבנה בסיסי בחוק היטלי הסחר", והעיר כי הרשות למתערבת בנושא שאינו מעניינה, שכן ההליך הנדון מתנהל מתוקף סד של חוקים הקשורים להיטלי סחר.
בניסיון להמחיש את חריגות התערבותה של הלפרין בהליך, הוא ציין כי בכל המדינות שחתומות על חוק היטלי הסחר, רשות ההגבלים העסקיים או כל רגולטור אחר לא מתערבים בחקירות היצף: "הניסיון של רגולטור אחד לסתור את ממצאי בדיקתו של רגולטור אחר אינו מתיישב עם חוק היטלי סחר והפרקטיקה הבינלאומית בנושא. ישראל היא היחידה מבין המדינות החברות בארגון הסחר העולמי שבה ניתנת לרשות להגבלים עסקיים האפשרות להגיש את עמדתה בחקירות היצף. מדובר בהכנסת רגל גסה של רגולטור אחד לתחומי האחריות והסמכות של רגולטור אחר".
טל הגיב גם על קביעתה של הלפרין אודות איתנותה של נשר, שהתבססה על כך שהמונופול חילק אשתקד דיבידנדים לבעליו. לפי טל, "הרשות התעלמה מחלוקת הדיבידנדים הגדלה משנה לשנה של חברת מספנות ישראל למשקיעיה, וזאת בזכות יבוא המלט של החברה הבת שלה, סימנט איי.אס".
הוא הוסיף כי חלוקת הדיבידנדים לא רלוונטית למדידת נזק במסגרת חוק היטלי סחר, וכי אלה שנשר חילקה ב 2017 מתייחסים לרווחים שהיא צברה ב-2016, ונוכח הירידה ברווחיות בשנים 2017 ו-2018 בעקבות היבוא בהיצף, "נראה כי חלוקת דיבידנדים בהיקפים כאלה לא תחזור בחברת נשר בשנים הקרובות".
לפי טל, החשש של הלפרין מעלייה במחירי המלט בעקבות היטל היצף מיותר שכן נשר כבר התחייבה לפני יו"ר הוועדה המייעצת כי אם יוטל ההיטל היא לא תעלה מחירים למשך התקופה שבה יהיה בתוקף - והישגי הפחתת המחירים מהשנים האחרונות יישמרו. זאת, בזמן שנציגי היצרנית המרכזית של המלט המיובא, לה פארג' הולסים, מסרבים להתחייב על המשך אספקת מלט זול לישראל בשנים הבאות.
טל מזהיר כי עם החלשת תעשיית המלט המקומית, היצרנים באירופה יעלו מחירים, בין השאר בשל עליות שצפויות בביקושים בטורקיה וביוון עם התאוששותן הצפויה מהמשבר הכלכלי בהן, ועם שיקום ההריסות בסוריה.
מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
3. היבואנים שהורידו את המחירים
סימנט איי.אס שבבעלות מספנות ישראל היא היבואנית העיקרית של מלט שנמכר בארץ במחירי היצף (ב-2108 הייתה אחראית לכשליש מהיבוא - כ-12% מהשוק הכולל). הבעלים של מספנות ישראל הם אנשי העסקים שלומי פוגל, סמי קצב ואסי שמלצר.
מאז שסימנט איי.אס הוקמה והחלה לייבא מלט דרך הרציפים של נמל מספנות ישראל, היא השקיעה כ-100 מיליון שקל בפיתוח של תשתיות פריקה מתקדמות, ומתכננת השקעה נוספת של עשרות מיליוני דולרים בהקמת מפעל לטחינת פומיס, גבס וקלינקר - באופן שעשוי למצב אותה כשחקנית שנייה בגודלה בענף המלט.
בעבר הזהירה סימנט איי.אס כי היטל היצף יאלץ אותה להפסיק את יבוא המלט, ושלמדינה זה יעלה 350 מיליון שקל בשנה, תוך ייקור מחירי הדירות ופגיעה ביעדיה של תוכנית מחיר למשתכן - אמירות שכוונו היישר אל ציפור נפשו של שר האוצר, כחלון.
אלא שבשנה האחרונה, בזמן שהיא מקיימת קרב חזיתי עם הממונה על היטלי הסחר המנסה להגביל את היבוא מטורקיה ומיוון, סימנט כבר החלה לבחון חלופות ליום קודר, כמו יבוא מלט ממפעלי לה פארג' במצרים. החברה אף פנתה למכון התקנים בבקשה לבחון את התאמתם לתקינה הישראלית של סוגי המלט שעתידים להיות מיובאים ים.
4. דילמת השרים
בדיקה שעשתה בעבר התאחדות בוני הארץ העלתה שהיטל היצף ייקר את המחיר של דירה ממוצעת ב-0.5%, שיעור זניח שלא משפיע מהותית על שוק הדיור.
למרות זאת, ייתכן שכחלון וכהן ערים לנזק שעשוי לגרום קמפיין שיארגנו נגדם יבואנים מאוכזבים, אם השניים יחתמו על ההיטל המבוקש. הדבר האחרון שמפלגתם, כולנו, צריכה, במיוחד עכשיו, זה שלטי חוצות שמאשימים אותה בהעלאת מחירי הדירות. ואז, רגע לפני הבחירות, לך תסביר לציבור מה זה היטל היצף ולמה היה כל כך חשוב להטיל אותו, ולמה ענף המלט הישראלי כל כך מתוסבך.
מנגד, שימור המצב הקיים, תוך דחיית ההמלצה להטיל את ההיטל המדובר, פירושו לשלוח את 120 עובדי מלט הר טוב הביתה. רבים מהם נמצאים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם, וכהן וכחלון יודעים שהסיכוי שלהם להמציא את עצמם מחדש במעגל התעסוקה - קלוש.
גם אם ירצו להמתיק עבור העובדים את הגלולה, השרים יתקשו לשלוף פתרון יצירתי מהכובע, בצורה של מתן תמריצים או צירוף המפעל או עובדיו למסלולי סיוע אטרקטיביים: בית שמש לא נחשבת פריפריה, זה לא המקרה שיכול לקבל מענה באמצעות החוק לעידוד השקעות הון ולמעשה, זה גם לא המקרה שבו המדינה צריכה להגיש סיוע כזה או אחר. אם יש בשביל מה לעבוד עובדים ואם לא - מכבים את הכבשן וסוגרים את הבסטה. מלט הר טוב לא תפשוט את הרגל - אלא תקבל החלטה כלכלית קרה.
בשבועות האחרונים העובדים מרבים להפגין מול משרדי הממשלה בירושלים ומפרסמים מודעות ענק בעיתונים, בקריאה לכחלון וכהן להגביל את יבוא המלט. המסר המרכזי שלהם הוא שהמשך היבוא יוביל לחיסול התעשייה המקומית ולכך ששוק המלט הישראלי יהיה נתון לגחמותיו של הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן. מנגד, כמה גורמים בכירים שמעורבים בתהליך כבר ניסו לחדד ולדייק במהלך הימים האחרונים, כי רוב המלט שמיובא לארץ בהיצף, מקורו ביוון.
על פי החוק, במקרה ששר הכלכלה מקבל את המלצת הממונה על היטלי הסחר וחותם על ההיטל החדש, עליו להעבירו לחתימת שר האוצר. במקרה ששר האוצר מתנגד להיטל- ההליך מתבטל ואיתו ההיטל. אם יש הסכמה בין השרים, הסוגיה עוברת לאישור ועדת הכספים של הכנסת ורק אחריו ההיטל נכנס לתוקף.
משה כחלון מבקר במחיר פרוייקט למשתכן / צילום: יוסי אלוני
5. מפעל קטן וחשוף
בעבר מלט הר טוב הייתה יחידת ייצור של נשר. לפני כשלוש שנים היא נמכרה בידי המונופול למשפחת וייל ב-180 מיליון שקל, מתוקף הסדר רגולטורי שעשה הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיויד גילה, עם נשר. מטרת ההסדר הייתה שמלט הר טוב העצמאית תתבסס, תתפוס נתח שוק בענף ותקים תחרות למונופול.
בימים שעשתה את צעדיה הראשונים כשחקנית חדשה בענף, החל היבוא הנרחב של מלט מטורקיה ומיוון. היצרניות הגדולות, בראשן הקונצרן העולמי לה פארג', נתקעו עם עודפי ייצור בעקבות ירידת ביקושים בטורקיה וביוון שנתונות במשבר כלכלי ובסוריה ששקועה במלחמה ממושכת.
עודפי הייצור הופנו לשוק הישראלי, נמכרו בזול והשוק הגיב בירידת מחירים של עשרות אחוזים, שלא מאפשרת למלט הר טוב להתחרות. כבר תקופה ארוכה שהיא נזקקת להזרמות הון שוטפות בהיקף של מיליוני שקלים מהבעלים, כדי להמשיך לשרוד.
שם תוהים כיצד הרשות, שאך לפני כשלוש שנים ראתה בהר טוב פתרון לבעיית הריכוזיות בשוק המלט, מפנה לה כעת עורף, ומותירה אותה חשופה בצריח וסופגת אש. לך תסמוך על המדינה.
גם לפני מספר חודשים רשות ההגבלים החליטה נגד הר טוב, כשקבעה שיצרניות מלט מקומיות לא יוכלו להתחרות במכרז שקיימה חברת נמלי ישראל (חנ"י) להפעלת הרציף לפריקת מלט מיובא בנמל אשדוד, מהלך שנועד למנוע את ההשתתפות של נשר במכרז. מלט הר טוב, שאז החזיקה בנתח שוק של 6%, קיוותה שהפעלת הרציף תעלה את חלקה ל-15%. מנהלים בהר טוב טוענים כי ניסיונות לשכנע את הממונה כי אין בנתח שוק כזה כדי להיות שחקן משמעותי בשוק המלט - לא צלחו.
לפי רשות ההגבלים, מלט הר טוב לוקה בנחיתות טכנולוגית משמעותית, שמייקרת את עלויות הייצור שלה ו"נראה שרוכשי המפעל הניחו שיוכלו להמשיך ליהנות לאורך זמן מהמחיר שנקבע על ידי נשר, ובחסותו להנציח את חוסר היעילות של המפעל. תחזיות אלה כנראה לא התממשו בשל התחרות מצד היבוא, שאילצה את הר טוב להוריד מחירים", כתבה הלפרין בחוות הדעת שלה.
במלט הר טוב אומרים שאי אפשר לצפות ממנה לספוג הפסדים בעקבות יבוא טורפני בהיצף תוך הפרת כללי סחר - ובו זמנית לממש תוכנית השקעות בהיקף של 150 מיליון דולר, בשני שלבים. התוכנית הזאת כוללת בשלב ראשון בניית מפעל חדש ובפעימה השנייה החלפת הכבשן באופן שיכפיל את היקף הייצור, יוזיל את העלויות ויאפשר לחברה למכור במחירים תחרותיים. מבחינת הנהלת הר טוב, תוכנית כזאת תיכנס לשלבי ביצוע עם הטלת היטל ההיצף, שכן בלי ודאות רגולטורית אי אפשר להיכנס להשקעה כזאת.
כתבות
ני"ע
