מכה לישראל: אירופה שוקלת לצמצם את גישתה לתקציבי תוכנית המו"פ

באיחוד האירופי מתכננים לצמצם את הגישה של חברות ומוסדות מחקר ישראליים לתקציבי פרויקט "הורייזן אירופה" (Horizon Europe), תוכנית ההמשך של "הורייזן 2020", שפרטיה נדונים בימים אלה בפרלמנט האירופי לקראת חקיקתה, כך נודע ל"גלובס". על פי הערכות, הרקע לצמצומים הוא השאיפה לרכז את המאמצים ביצירת חדשנות על אדמת אירופה.

עם זאת, משלחת של חברי פרלמנט האירופי שביקרו בשבוע שעבר בישראל אמרו ל"גלובס" כי בכוונתם לתמוך בבקשת ישראל שלא לצמצם את מעורבותה בתוכנית החדשה. הדברים נאמרו בעקבות מסע שכנוע ולחצים שהופעל מהצד הישראלי.

 תוכנית הורייזן 2020

תוכנית "הורייזן 2020" היא תוכנית המו"פ השמינית של אירופה, עם תקציב של 77 מיליארד אירו שנפרש על פני שבע שנים. ישראל משלמת לקופת התוכנית כמיליארד אירו ומקבלת החזר במסגרת תמיכה הניתנת לפרויקטים השונים, בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו. התוכנית הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית המו"פ הישראלית ושל המחקר הבסיסי במוסדות האקדמיים, ומלבד כסף היא מעניקה אפשרויות לשיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר אירופאיים וגם קשרים ישירים לשוק היעד האירופאי לשיווק המוצרים והטכנולוגיות. ישראל היא חברה נלווית בתוכנית, בדומה לשווייץ ונורבגיה, שאינן מדינות חברות באיחוד האירופי.

במסגרת הביקור, שנשמר מתחת לרדאר, הגיעו לישראל בשבוע שעבר 13 חברי הפרלמנט האירופי. בין השאר ביקרה המשלחת במעבדת החדשנות של דויטשה טלקום, במרכז המצויינות של Dell-EMC, ערכו מפגש במרכז החדשנות של מאסטרקרד בתל אביב ונפגשו עם מנהל המרכז אנדראס האמברגר ועם מנהלי חברות הפינטק Jifiti, Rewire, Stargo, Endor ו-Paykey. כמו כן, ביקרו במרכז הפיתוח של גוגל, בחברת WIX ובמערך הסייבר הישראלי.

סוגיית התמיכה בבקשת ישראל ל"הורייזן אירופה" עלתה במפגש עם בכירים ברשות החדשנות - המנכ"ל אהרון אהרון, מנהל זירת חברות צמיחה שגיא דגן ומנהלת ISERD ישראל, נילי שלו. "אלה האנשים שבסוף יקבלו את ההחלטות בחקיקה, ולכן היה חשוב לנו חשוב לדבר על ההשתתפות הישראלית ב'הורייזן 2020', להציג את ההצלחות, האתגרים וגם את החששות שלנו לגבי ההמשך", אומרת נילי שלו.

חבר הפרלמנט האירופי, למברט ון ניסטלרוי מהולנד, המשמש כיו"ר משותף של פורום האינטנרט האירופאי EIF, אמר כי יפעל להמשך שיתוף הפעולה בין אירופה לישראל: "כיום אירופה יותר מסויגת ומהססת באשר לתנאים שייקבעו בחקיקה החדשה. אבל אמרנו לישראלים שאנחנו מוכנים לעבוד על זה, ואני חושב שזו תהיה טעות אם לא נאפשר, למשל, למוסדות המחקר שלכם להיות שותפים לתוכניות המחקר של האיחוד האירופי".

חברת הפרלמנט האירופי אנג'ליקה ניבלר מגרמניה התבטאה גם היא בעד תמיכה בבקשה הישראלית לשמור על מסגרת שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי: "זה מצב של 'ווין-ווין'. יש לכם פה הרבה ידע והרבה מה להציע וגם לנו יש מה להציע, ואני חושבת ששיתוף הפעולה הזה טוב. ישראל השתתפה יותר מ-20 שנה בתוכניות המחקר של אירופה ונקווה שזה ימשיך".

נילי שלו, מנהלת ISERD, המינהלת הישראלית למו"פ האירופי, אומרת כי נציגים ישראלים שנוכחים בדיונים של המוסדות האירופאים הבחינו במגמה המסתמנת של שינוי בגישה האירופית ולכן מבקשים להשפיע על התהליך לפני שההחלטות יהפכו לחקיקה. "כרגע הוגשה הצעה מטעם הנציגות הישראלית לפרלמנט האירופי", אומרת שלו. להערכתה אין מדובר על מניעת גישה ישראלית ל"הורייזן אירופה", אלא על משא ומתן על הכללים החדשים. "אני חושבת שהשותפות הזו חשובה לשני הצדדים ושני הצדדים רואים אותה ממשיכה, אבל יהיה משא ומתן ואנחנו נסתכל על הכללים שיוחלט עליהם".

 נילי שלו/ צילום: שחר עזרן

מקור באיחוד האירופי מסר כי התנאים להשתתפות ישראל בתוכנית "הורייזן אירופה" טרם סוכמו, שכן לדבריו הם יכולים להיקבע רק במשא ומתן. הוא הוסיף שהמו"מ יחל רק לאחר שהתקציב והרגולציות החדשות יאומצו על ידי הפרלמנט האירופי - עניין שצפוי להתרחש לקראת קיץ 2019. המקור מוסיף כי מסגרת ההשתתפות למדינות נספחות תהיה דומה עבור ישראל ומדינות נספחות נוספות, כמו שווייץ ונורבגיה.

ההיסטוריה חוזרת: קשיים גם ב-2013

זו לא הפעם הראשונה שמעמדה של ישראל בתוכנית עומד בסימן שאלה. בתחילת העשור אף פרץ משבר ביחסי ישראל-אירופה, על רקע כניסתו לתוקף של ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי בנובמבר 2013 - הסכם שקבע את מודל ההשתתפות ב"הורייזן 2020". האיחוד האירופי קבע אז כי חברות ישראלות המפעילות מיזמים מעבר לקו הירוק לא יוכלו לגשת למכרזים. בממשלה התנהל ויכוח בין הדורשים שלא להיכנע לתכתיבי האיחוד האירופי לבין התומכים, שהתריעו מפני ויתור על תקציבי מחקר וחדשנות קריטיים. הוויכוח הסתיים אז בהחלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל את הסעיף המחריג את ההתנחלויות מהפרויקט.

הדיונים בימים אלה עשויים לקבוע את עמדתו הנוכחית של האיחוד האירופי לגבי מעורבות פרויקטים שמקורם מחוץ לשטחי הקו הירוק. החשש הוא כי ההחלטה של ישראל לבטל את מל"ג יו"ש ולכלול את אוניברסיטת אריאל במועצה הישראלית להשכלה גבוהה - עלולה ליצור התנגדות מחודשת באירופה.

חבר הפרלמנט האירופי ון ניסטלרוי מעריך, כי ההיבט הפוליטי לא רלוונטי כיום: "בביקור הזה אפילו לא ביקרנו בשטחים הפלסטינים. אנחנו מדברים בעיקר על האתגרים בתחום המחקר והפיתוח, ועד כה לא שמעתי על הקשר לנושאים הפוליטיים במשלחת הזאת".

בהקשר זה אומרת נילי שלו: "אני מקווה שכבר עברנו את נקודת המשבר, ויימשכו אותם כללים. בכל מקרה, תידרש החלטה משני הצדדים. לפני 'הורייזן 2020' התקיימו הרבה דיונים עם האקדמיה וגופים נוספים, ובסופו של דבר הנוסחה שהגיעו אליה הייתה מקובלת על כל הצדדים. אני מניחה שזה יימשך באותה מתכונת, אבל אני חושבת שבאירופה היום יש שינויים בחלק מהמדינות ויש טרנדים שונים".

"הייתי מוקסמת מישראל, זה לא ייאמן"

הביקור של חברי הפרלמנט האירופי בישראל היה ביקור עבודה, במסגרתו הם ביקשו ללמוד מהניסיון הישראלי בתמיכה בתעשיית ההייטק וחברות הסטארט-אפ בישראל. מדובר בביקור בעל משמעות עבור ישראל, מאחר שחברי המשלחת חברים בוועדות של הפרלמנט האירופי הדנות בכללי ההשתתפות המתוכננים להיקבע לתוכנית "הורייזן אירופה".

רשות החדשנות הציגה בפני האירופאים מיפוי של הפרויקטים בהם ישראל לקחה חלק עד כה, כולל נקודות החוזקה ונקודות החולשה שלה, האתגרים לעתיד וגם ההצעות של ישראל לגבי דגשים וכיוונים של התוכנית הבאה. 

שלו מסבירה כי המינהלת שבראשה היא עומדת מעורבת בפעילות התוכניות השונות בתוך "הורייזן 2020", בוועדות בבריסל ובקשר עם נציבות האיחוד האירופי. "השיח הזה הוא חלק מבניית הדברים לקראת התכונית הבאה. יש אינרציה מתוך התוכנית הנוכחית, כשהתוכנית הבאה נשענת על הדברים שיש בתוכנית הנוכחית ומנסה לשפר טיפול בנושאים. מפגש כזה הוא עוד הזדמנות לתת את האינפוט שלנו".

אם לשפוט על פי תגובותיהם ובעיקר לפי הציוצים הנלהבים בטוויטר שהעלו בסיום הפגישות שקיימו ומהסרטונים שהפיקו והעלו ליוטיוב - ניכר כי חברי הפרלמנט האירופי התרשמו עמוקות מהביקור. "המטרה של הביקור היתה להכיר את תחום הסטארט-אפים בישראל", אומר ון ניסטלרוי. "בתחום הזה הביצועים שלכם טובים יותר משל אירופה. תל אביב ממוקמת גבוה בין הערים עם החדשנות בעולם. אנחנו מנסים לעודד יותר את היזמים הצעירים בהולנד ובכלל באירופה לא לשאוף לעבוד בחברות בינלאומיות, אלא להקים חברות משלהם - ואתם מהווים דוגמה מצוינת עבור אירופה. למדתי שאתם מאוד ממוקדים וזה מאוד חשוב, פוקוס מאוד חזק על אבטחת סייבר, על ביומד, ונושאים נוספים. אני מאמין שזה מה שעושה אתכם חזקים יותר".

חברת הפרלמנט האירופי אנג'ליקה ניבלר: "הייתי מוקסמת. למדנו הרבה על סצינת הסטארט-אפ הישראלית, בעיקר בתל אביב. על איך אתם מתמודדים עם נושא אבטחת הסייבר עם שיתוף פעולה ממשלתי בתחום הזה - וכל זה ממש לא ייאמן, מדהים מה שקורה כאן". 

הורייזן 2020: ישראל כבר "לקחה" 635 מיליון אירו

כאמור, תוכנית "הורייזן 2020" היא תוכנית המו"פ השמינית של אירופה. היא מתוקצבת ב-77 מיליארד אירו על פני שבע שנים. כעת נדונה תוכנית ההמשך, "הורייזן אירופה", שתגדיל את הסכומים שמושקעים במו"פ ומחקר בסיסי לסך של קרוב ל-100 מיליארד אירו. הסכומים שיושקעו בפרוייקטים במדינות השונות צפויים אף לגדול בשיעור משמעותי יותר, על רקע יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. עד כה נטלה בריטניה כ-12% מתקציבי התוכנית. אגב, התקשורת בבריטניה עוסקת בימים אלה בשאלה איך ייתכן שכתוצאה מהברקזיט צפוייה ישראל לקבל תקציבי מחקר גדולים יותר מבריטניה.

ההשתתפות בפרויקטים השונים נעשית על ידי הגשת הצעות של חברות וחוקרים לקולות קוראים שמפרסמת התוכנית בתחומים שנקבעו - אנרגיה, בריאות, סביבה, וכדומה. חלק מהמאמץ הישראלי הוא לכוון את גיבוש התוכנית כך שתכלול תחומים שאותם ישראל שואפת לקדם, כמו בינה מלאכותית, אוטומוטיב וסייבר.

פרויקטי המחקר מתבצעים באמצעות התארגנות של חוקרים מכמה מדינות בקבוצות מחקר, המגישות הצעות משותפות לאישור מטה התכנית בבריסל. בנוסף לכך מאפשרת התוכנית לקדם את תחום החברות הקטנות והבינוניות (SME) ומאפשרת לחברות כאלה להתמודד בעצמן על קבלת תקציבים שלא במסגרת קבוצת מחקר. בשנים האחרונות מוגשות מטעם ישראל בכל שנה עשרות קולות קוראים של חברות, חוקרים ושותפויות בין אקדמיה וחברות. חברות שניגשות לפרוייקטים יכולות לזכות בעד 2.5 מיליון אירו לחברה. עד כה התקבלו קרוב ל-60 חברות ישראליות לתוכנית הנוכחית. בימים אלה נערך המקצה הרביעי של מענקים לשנה השוטפת 2018, כאשר מספר חברות ישראליות כבר עלו לשלב הגמר שבו ייקבע זכאותן למימון.

ישראל הצטרפה לתוכניות המחקר האירופאיות כבר בשנת 1996. השתתפות המדינה בתכנית מנוהלת על ידי מנהלת ISERD ברשות לחדשות. מספר החוקרים והגופים שהגישו בקשות ל"הורייזן 2020" בין השנים 2014 ו-2017 מגיע ל-7,414, מתוכם זכו למענקים 1,045 (שיעור "הצלחה של 14%) על פי הפירוט הבא: 419 חוקרים, 546 חברות ו-80 מוסדות אחרים כמו חברות ממשלתיות, מוזיאון המדע ומקורות.

בסך הכל הוגשו 6,269 הצעות של חברות וגופים ישראליים, מתוכן 853 אושרו וקיבלו מענקים בהיקף כולל של 635 מיליון אירו.

מנגד, היקף ההשקעה הישראלית עד סוף 2017 במיזמים אלו הגיע ל-576 מיליון אירו - נתוןם המשקף החזר של 110% על ההשקעה. עם זאת, ההיבט המימוני הוא רק חלק מהמשמעות הכוללת - יתרונות ההשתתפות בתוכנית באים לידי ביטוי גם בשיתוף הפעולה עם אירופה, שיתוף הידע המחקרי, פתיחת השווקים האירופאים ושימוש בתשתיות מחקר מתקדמות.