הבחירות בארה"ב היום יכריעו: האם לטראמפיזם יש סיכוי לשרוד

כל הסקרים תמימי דעים: הדמוקרטים יטלו לידיהם את השליטה בבית-הנבחרים; הרפובליקאים יוסיפו להחזיק ברוב המושבים בסנט • אך ניצחון הדמוקרטים בבית-הנבחרים אינו מובטח; תזוזה של אחוזים בודדים בכמה אזורי בחירה מתנדנדים עלולה להחריב את עולמם • סימן מעודד לדמוקרטים: טראמפ מזהיר מפני "הצבעות בלתי חוקיות" • פרשנות

הטראמפיזם לקראת בחירות אמצע הקדנציה / רויטרס
הטראמפיזם לקראת בחירות אמצע הקדנציה / רויטרס

היום (ג') נערכות ברחבי ארה"ב בחירות הביניים - או בחירות אמצע הקדנציה - שבהן עומדים לבחירה כל 435 הצירים בבית-הנבחרים, כשליש מ-100 הסנטורים, וכן מושלי מדינות, מחוקקים ובעלי תפקידים רשמיים ברמת המדינות.

אבל מעבר לקביעת ההרכבים של בתי-המחוקקים, יתנו הבחירות האלה גם קריאת כיוון חשובה: האם לטראמפיזם יש סיכוי לשרוד, או אפילו לשגשג, בארה"ב? האם נייטיביזם, שנאת האחר ואנטי-אינטלקטואליות הם נחלת השוליים של הימין הקיצוני או שהם הצליחו להכות שורשים בשכבות רחבות יותר? האם וושינגטון מתחילה לראות בבודפשט מודל לחיקוי? האם דונלד טראמפ הוא אירוע חד-פעמי או תחילת מגמה? תוצאות הבחירות עשויות לתת מענה ראשוני לשאלות האלה.

תומכת של טראמפ / רויטרס
 תומכת של טראמפ / רויטרס

כל בחירות ברמה הארצית הן משמעותיות, אך לאלה שנערכות היום יש באמת חשיבות היסטורית. נוכל ללמוד מתוצאותיהן האם האתוס האמריקאי יוסיף לשקף את מורשתה של אמה לזרוס, ששירה החרוט על פסל החירות מפציר, "הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין", או ישאב השראה ממשנתו של ויקטור אורבן, ראש הממשלה האולטרה-ימני של הונגריה (ואויבו הגדול של ג'ורג' סורוס), שהכריז בספטמבר, כי "העם ההונגרי החליט שארצו לא תהיה מדינת מהגרים".

הפרס הגדול בהתמודדות היום הוא בית-הנבחרים. כל הסקרים תמימי דעים: הדמוקרטים ייטלו לידיהם את השליטה בבית עם תוספת משמעותית של מושבים, בעוד שהרפובליקאים יוסיפו להחזיק ברוב המושבים בסנט, ואולי אף להגדיל את הרוב שלהם שם. מקצועני בחירות בשתי המפלגות, שצוטטו אמש באתר הפוליטי אקסיוס, מעריכים שהדמוקרטים יכבשו את בית-הנבחרים עם תוספת של כ-35 מושבים מעבר ל-194 שעומדים לרשותם. (המינימום שנדרש כדי לקבל את פטיש יו"ר הבית: 218 מושבים).

על פי אתר החיזוי "538", בניהול הסטטיסטיקאי נייט סילוור, לדמוקרטים סיכוי של 87.7% (או 85.7% לפי מודל חיזוי אחר באתר) לזכות ברוב בבית-הנבחרים (נכון ליום ג' בבוקר, שעון ישראל).

ברשותכם, בואו נחטט מעט במספרים ונבין מדוע הנתונים משמחים את הדמוקרטים ובה בעת ממלאים אותם מורא.

על פי "פוליטיקו", למשל, הדמוקרטים נכנסים היום לבחירות עם 216 אזורי בחירה (כלומר אזורים שיצביעו בוודאות למען דמוקרטים, או שקרוב לוודאי יצביעו בעדם או שנוטים להצביע בעדם). הרפובליקאים נכנסים לבחירות עם 197אזורי בחירה. ב-22 אזורי בחירה נוספים אין יתרון לשום מפלגה. הכל פתוח והרשות נתונה. כדי לזכות במינימום הנדרש לרוב (כאמור - 218), יצטרכו הדמוקרטים לזכות בשניים בלבד מתוך 22 האזורים המתנודדים, בהנחה שאף לא אחד מהאזורים "שלהם" יערוק לרפובליקאים. הרפובליקאים מצידם יצטרכו לזכות לפחות ב-21 מתוך 22 האזורים המתנודדים - משוכה הרבה יותר גבוהה.

אבל ההבדלים בין דמוקרטים לרפובליקאים בכל אחד מ-22 המחוזות המתנודדים הם זעירים - לפעמים אחוז אחד או שניים. דמוקרטים שנכוו מהביטחון המופרז שלהם ב-2016 אומרים עתה, כי יש סבירות, אמנם נמוכה, שהם - הדמוקרטים - לא יצליחו לגרוף אף אחד מהאזורים המתנודדים, ושהרפובליקאים יוסיפו לשלוט בבית-הנבחרים גם בשנתיים הבאות, אם כי ברוב זעיר.

חרדה מופרזת של דאגנים כפייתיים? אולי. אבל התחזיות שמעניקות לדמוקרטים את בית-הנבחרים, כמו כל התחזיות הפוליטיות, אינן חקוקות בסלע. ניצחון הדמוקרטים הוא אמנם הכתובת העכשווית על הקיר, אך כתובת כזו אי אפשר להניח בכיס ותזוזות של אחוזים בודדים באזורי בחירה מסוימים עלולות להחריב את עולמם של הדמוקרטים. הם כבר היו בסרט הזה לפני שנתיים.

נייט סילוור עצמו נכווה ב-2016. הוא היה אחד מהקהל הגדול של סטטיסטיקאים, אנליסטים וסוקרים שניבא שהילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה. "יש פוטנציאל לאי הבנות", הוא כתב אמש באתר שלו. "אנשים נוטים 'לעגל' סבירות גבוהה ולהפוך אותה לוודאות. סיכוי של 86% נראה דבר בטוח, אבל זה לא כך. האם הייתם עולים על מטוס שיש סיכוי של 14% להתרסקותו"?

הדמוקרטים רוצים למחוק את ארה"ב ולהעניק מקלט לסוחרי סמים, חברי כנופיות, סוחרי אדם ורועי זונות

סילוור ואנליסטים מונים כמה גורמים שמחזקים את הדמוקרטים בבחירות היום:

מפלגת האופוזיציה, כלומר המפלגה שאינה מפלגתו של הנשיא, נוטה להצליח בבחירות הביניים, כלומר כתום שתי שנות נשיאות. זו תופעה שחוזרת ונשנית כל ארבע שנים, החל במלחמת העולם השניה, ואפשר להסבירה בכך שהבוחרים פשוט החלו להתפכח מהנשיא המכהן, יהיה זה דמוקרט או רפובליקאי.

הדבר נכון במיוחד לגבי טראמפ, שלעולם לא הצליח לפרוץ את מחסום 50% במדד הפופולריות הנשיאותי (41% מרוצים מהנשיא, 52% אינם מרוצים ממנו, לפי סקר של YouGov, נכון ל-4 בנובמבר).

הדמוקרטים רוכבים על גל נשי. ההתבטאויות המיזוגניות של טראמפ במרוצת השנים, הקלטת שבה הוא התפאר בחפינת אברי נשים, התנהלותם והתבטאויותיהם של הנשיא ומחוקקים רפובליקאים בפרשת ברט קאוואנו - כל אלה תרמו לנשירת נשים מהמפלגה הרפובליקאית. על פי סקר של "וושינגטון פוסט" מאוקטובר, 54% מהנשים בארה"ב תומכות בדמוקרטים; 40% תומכות ברפובליקאים. כאשר מדובר בנשים בעלות תואר ראשון, 65% הביעו תמיכה בדמוקרטים, 35% ברפובליקאים. (אצל גברים, המצב הפוך: 51% תומכים ברפובליקאים, 46% - בדמוקרטים).

ככל שהמפלגות נעשות אידיאולוגיות יותר והמחוקקים (ביחוד בבית-הנבחרים) נוטים להתעסק בעניינים שברומו של עולם, במקום להתמקד באינטרסים של הבוחרים בבית, יתרונו המסורתי של המועמד המכהן הולך ונשחק. מגמה כזו מסתמנת בקונגרס והיא משחקת לידי הדמוקרטים בהתמודדות על בית-הנבחרים.

צירים רפובליקאים רבים פרשו, לרבות יו"ר בית-הנבחרים, פול ראיין, חלקם על סמך הערכות שהדמוקרטים יטלו לידם את מוסרות השלטון בבית. למועמד שמבקש להבקיע דרך למשרה פרלמנטרית, קל יותר להיאבק על מושב בלתי מאויש. הדמוקרטים גייסו הרבה יותר כסף מהרפובליקאים (לפי סילוור, ביחס של 2 ל-1) וממילא הם מוציאים הרבה יותר כסף על הקמפיינים שלהם באזורי הבחירות השונים.

ייתכן שהמצב הטוב יחסית של הדמוקרטים במערכת הבחירות הנוכחית מניע את טראמפ להקצין עוד יותר את התבטאויותיו נגדם, בלי לעגן את דבריו בעובדות. בעצרות הבחירות שלו בשבועיים שחלפו הוא צייר את ארה"ב תחת שלטון דמוקרטי פוטנציאלי בגוונים שחורים, דיסטופיים - אמריקה לא טראמפית תהיה מדמנה של זוהמה, עוני, מחלות ופשע.

בכל העצרות האחרונות שלו הוא טען, ללא סימוכין, שהדמוקרטים רוצים למחוק את גבולותיה של ארה"ב ולהעניק מקלט לסוחרי סמים, חברי כנופיות, סוחרי אדם ורועי זונות. הדמוקרטים יהרסו את הכלכלה, ישימו קץ למדיקייר (ביטוח רפואי לגימלאים), וממילא יציתו גל פשיעה אדיר שיסכן את משפחתו של כל בוחר ובוחר. הדמוקרטים יהפכו את ארה"ב לוונצואלה! - הוא מכריז בכל הזדמנות.

התנהלות כזו עלולה לחזור לטרמאפ כבומראנג. היא קוראת את הבייס - הנאמנים - לדגל, להגן על המכורה ועל מנהיגה מפני מהגרים שהם "חלאת המין האנושי", מפני אלה שמממנים אותן ("ג'ורג' סורוס") ומפני הדמוקרטים, שהם אם כל חטאת. אבל היא מרחיקה מטראמפ את בני הפרברים, ובעיקר את נשותיהם. הפרברים נהפכו לבעיה האלקטורלית הגדולה של הנשיא.

אין ספק שהדמוקרטים צריכים לשאוב עידוד מגל התקפות חדש של טראמפ שהחל להציף את המדיה אתמול: זרועות אכיפת החוק קיבלו "אזהרה נמרצת" לטפל ב"הצבעות בלתי חוקיות"; מי שייתפס, יענש במלוא החומרה!

"רק תסתכלו מסביב", הוא אמר בעצרת בחירות בקליוולנד, אוהאיו. "רק תסתובבו בשטח ותראו מה קורה. יש אנשים רבים - אנשים רבים, לדעתי, על סמך עובדות - שמגיעים לכאן באופן בלתי-חוקי ומצביעים באופן בלתי חוקי. אנחנו רק רוצים שהם ידעו, שהם ייענשו בכל חומרת הדין"!

אם טראמפ מחפש שעירים לעזאזל עוד לפני הבחירות, ייתכן שהדמוקרטים לא צריכים לדאוג יותר מדי.