פרטי החקירה נחשפים: בנו של לב לבייב וקרוב משפחה נוסף - בין החשודים המרכזיים בפרשת היהלומים

הותרו לפרסום שמות ששת החשודים בפרשת הברחת היהלומים • בין החשודים: זבולון לבייב, בנו של לב לבייב, וקרוב משפחה נוסף • אמש הורה בימ"ש השלום להאריך את מעצרם של השישה ב-7 ימים

לב לבייב / צילום: תמר מצפי
לב לבייב / צילום: תמר מצפי

זבולון לבייב, ראובן שמאלוב, אשר יחיאלי, חנניה יששכרוב, קרוב משפחה אחר של לב לבייב וחשוד נוסף ששמם עדיין לא הותר לפרסום - אלה הם ששת החשודים בפרשת הברחת היהלומים באמצעות חברת LLD שבבעלותו של איש העסקים לב לבייב. על-פי החשד, החשודים, כל אחד על-פי חלקו, ניהלו רשת להברחת יהלומים למדינת ישראל ואל מחוץ לגבולותיה, לאורך שנים ארוכות, בהיקף של כ-300 מיליון שקל.

גם איש העסקים לב לבייב נדרש לחקירה עקב חשדות למעורבות בהברחת היהלומים, ואולם לבייב מתגורר בימים אלה במוסקבה שברוסיה וככל הנראה אינו מתכוון להתייצב בישראל לצורך חקירתו. על-פי ההערכות של גורמי החקירה, לבייב ברח לרוסיה מלונדון, בה התגורר בשנים האחרונות, לאחר שנודע לו על החקירה המתנהלת נגדו. לבייב מכחיש את הטענות הללו ודוחה באופן כללי את כל החשדות נגדו.

זבולון לבייב, בנו של לב לבייב, עבד ב-LLD במשך 13 שנים, מתוכן כיהן כמנכ"ל החברה כ-4 שנים.

"לא פעם מגיעים לתיק ורואים שאין קשר, אפילו לא מקרי, לבין הלקוח שלי", טען עו"ד חדד בדיון, והוסיף כי בין קרוב המשפחה הנוסף של לב לבייב לבין החברה שבמוקד הפרשה אין קשר מאז אוגוסט 2009, כאשר החשדות בתיק מתייחסים לשנים 2010 עד 2018. עוד הביע עו"ד חדד פליאה מכך שגורמי החקירה לא ידעו על הסכסוך בין לב לבייב לקרוב משפחתו הנוסף ועל הנתק ביניהם (זאת לאחר שנציג המשטרה טען בדיון כי זו הפעם הראשונה שהוא שומע על כך). "כולם מכירים את הסכסוך. ישר והפוך. המחשבה שהוא כאן בספסל אחד יחד עם הבן של לב לבייב היא משעשעת, כי אין אפילו קשר מקרי. הנתק הוא נתק עמוק. הוא כל-כך עמוק, שבשנת 2013 לב לבייב הגיש תביעה נגד קרוב משפחתו החשוד הנוסף, וגם שם הוא אומר שהוא העיף אותו כי עשה דברים איומים. אם אני מגיע לבית המשפט, וכשיחידה חוקרת כמו יאחב"ל לא יודעת את הפרטים הבסיסיים האלה - אנחנו בבעיה", אמר עו"ד חדד בדיון.

אשר יחיאלי, מלטש יהלומים במקצועו, הועסק כשכיר ב-LLD עד שנת 2012. במסגרת תפקידו שהה יחיאלי במפעל החברה ברוסיה, שם שימש כאחראי תפעולי וסמנכ"ל. חנניה יששכרוב עבד במפעל של החברה ברוסיה החל משנת 2000 ושימש כמנהל עבודה בין השנים 2016-2014. 

בתוך כך נודע כי המשטרה פשטה על נכסים של לב לבייב ותפסה נכסי מקרקעין של איש העסקים. 

גורם הבקיא בחקירה מסר ל"גלובס" כי נכון להיום אין בקשת הסגרה נגד לב לבייב עצמו, אך הוא הבהיר כי קיימת כוונה ברשויות אכיפת החוק לנסות ולקדם חקירה משותפת עם הרשויות ברוסיה, שכן גם שם, לפי החשד, נעברו עבירות על-ידי לבייב. עוד מסר אותו גורם כי רשויות האכיפה משערות כי הסיבה שבגינה עבר לאחרונה לבייב לרוסיה היא החקירה המתנהלת נגדו, אולם לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.

כמו כן, גורמי אכיפת החוק ביקשו להדגיש כי עצם הברחת יהלומים לתוך ישראל היא עבירה, ללא כל קשר לשאלה אם שולם מס בגין מכירתם. נגד המעורבים בפרשה קיימים חשדות גם לביצוע עבירות של הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, הוצאת חשבוניות פיקטיביות, השמטת הכנסות ורישום כוזב במסמכי תאגיד.  

כניסת יהלומים
 כניסת יהלומים

אתמול, כאמור, האריך בית משפט השלום בראשון-לציון את מעצרם של כל השישה ב-7 ימים. ששת המעורבים חשודים בעבירות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, הוצאת חשבוניות פיקטיביות, השמטת הכנסות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן בעבירות נוספות.

במהלך הדיון הפנו עו"ד חדד ועו"ד דרור מתתיהו, המייצג את חנניה יששכרוב, את הזרקור לעברו של לב לבייב, כשטענו כי הוא החשוד המרכזי למעשה בפרשה. "הנאשם המרכזי לא פה. מי שיש לו את כל האינטרסים לשבש ואולי את היכולת זה אותו לב לבייב. הוא מתהלך ברחובות מוסקובה, ואנחנו פה", אמר עו"ד חדד בדיון.

עו"ד אלון רון, המייצג את זבולון לבייב, ועו"ד ז'ק חן, המייצג את ראובן שמואלוב, הדגישו בפני בית המשפט כי חברי הבורסה ליהלומים יודעים כבר ממרץ 2018 שמתנהלת חקירה "סמויה" בעניין החשדות האמורים.

השופט גיא אבנון דחה את טענות באי-כוח החשודים לפיהן חקירת הפרשה ידועה לציבור מזה זמן רב, ולכן אין חשש משיבוש הליכי חקירה על-ידם המצדיק את המשך מעצרם, וקבע כי אין בכך כדי להפחית את החשש משיבוש. "אינני מתעלם מטענות הסנגורים, אשר חלקן גובו בכתבות בעיתונים, לפיהן חלק ניכר מהחשדות פורסם זה מכבר. אין בכך בשלב זה כדי להפחית מעוצמתה של עילת חשש השיבוש", כתב השופט אבנון.

מעו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', המייצג את חנניה יששכרוב, נמסר בתגובה: "אין כל בסיס עובדתי ומשפטי למעצרו של מרשי. הוא אינו קשור לחשדות הנחקרים, ואני סמוך ובטוח כי רשויות החקירה תגענה למסקנה זאת בהקדם. לנוכח הדברים הללו, יש להתאזר בסבלנות ולא להיחפז להסקת מסקנות מכתימות בעניינו, בשלב המקדמי בו אנו מצויים".

*** חזקת החפות: החשודים בפרשת הברחת היהלומים ששמם הוזכר בידיעה הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין. 

רפורמת המס במכירת יהלומים: לפי עלות במקור ולא לפי שווי

לאחרונה נכנסה לתוקפה רפורמה בתחום מיסוי היהלומנים, במסגרתה שונה החוק כך שהיהלומים הנרשמים בספריו של היהלומן יירשמו בהתאם לעלות המקורית שבה בוצעה העסקה. זאת, בניגוד למצב שהיה עד הרפורמה, אז נדרשו היהלומנים לשלם מס על מכירת יהלומים לפי השווי הקיים (למעט חריגים). 

משמעות הרפורמה היא שיהלומנים נדרשים כיום לשלם מס על הרווח שהפיקו כתוצאה מהמכירה, בדיוק כמו מכירת כל טובין אחר. עוד נקבע ברפורמה כי רישומם של היהלומים יבוצע בהנהלת החשבונות יבוצע לפי שיטת "המלאי התמידי". שיטת ניהול המלאי התמידי שיטה שבה נעשה רישום מיידי של כניסות, יציאות והזמנות מחודשות של מלאי באמצעות כרטיסי מלאי.

מליאת הכנסת אישרה בדצמבר אשתקד את החוק והתקנות לרפורמה במיסוי ענף היהלומים שגובש ברשות המסים, בשיתוף ובהסכמות נציגי הבורסה הישראלית ליהלומים והתאחדות תעשייני היהלומים. הרפורמה האמורה היא תוצאה של הסכמות שאליהן הגיעו רשות המסים והיהלומנים, לאחר שנים רבות של דיונים ומחלוקות.

הסכמות נוגעות, כאמור, הן לאופן הדיווח של היהלומנים לרשות המסים, כך שלראשונה, היהלומנים יעברו להתנהלות חשבונאית רגילה, בדומה לשאר העסקים בישראל; והן לכך שנפתחה בפני היהלומנים, לראשונה, הדרך להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות על הון שלא דווח. האפשרות לערוך גילוי מרצון אנונימי תתאפשר רק עד סוף שנת 2018.