אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד הנדסה או מדעי המחשב. אבל איפה הנשים?

ישראל, "אומת ההייטק", מאוד אוהבת את תלמידי ההנדסה שלה. הבוגרים מייצגים את ההווה והעתיד של ישראל - מדינה מתקדמת וחדשנית. 100 מיליון שקל הוקצו השנה לעידוד לימודי ההנדסה. שר החינוך נפתלי בנט התגאה בתחילת שנת הלימודים כי לראשונה הפכו מקצועות ההנדסה לנלמדים יותר ממדעי החברה. והיום אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות ההייטק: הנדסה או מדעי המחשב, זאת על פי נתוני המל"ג.

אלא שהמספרים המרשימים של תלמידי ההנדסה מחסירים מידע משמעותי - שיעור הנשים הנמוך. בשנת הלימודים הקודמת, 29% מהסטודנטיות בלבד היו נשים, על פי נתוני הלמ"ס. הנתון הזה אמנם כמעט הכפיל את עצמו מאז 1990, אז היה שיעור הנשים 15.7% בלבד - אבל בעשור האחרון לא חל כל שינוי - עליה זניחה של 0.7% בלבד בתוך עשור. באופן מפתיע, הפערים האלה לא מתחילים בתיכון. שיעור התלמידות הניגשות לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות, כמעט זהה לשיעור התלמידים - 53% בנים לעומת 47% בנות. ממוצע הנשים באקדמיה, בתואר ראשון ושני, עולה על ממוצע הגברים - 58% ו-62% נשים בהתאמה. אפילו בתואר שלישי (לימודי דוקטורט) ישנה עדיפות מספרית של נשים: 53%.

ליאור ממן (27) היא אחת מן המעטות שבחרו ללמוד הנדסה, בתחום התמחות ששיעור הנשים בו נמוך במיוחד כ-20% בלבד לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

"מאז ומעולם היתה לי זיקה לבניינים ומבנים", מספרת ממן, הנמצאת בשנה הרביעית והאחרונה ללימודיה. "כששמעו מה אני רוצה ללמוד, כולם המליצו לי ללכת ללמוד אדריכלות, אבל הסברתי שאני יותר בנאדם של נוסחאות ופחות של עיצוב. אז שאלו אותי, 'את לא מפחדת? זה מקצוע מאוד גברי מה תעשי? איך תסתדרי?'".

גם ההורים לא ממש הבינו את הבחירה. "סבא של ליאור עבד בסולל בונה", מספר אביה, אלי ממן. "אני זוכר שעבדתי אצלו בעבודות בקיץ, ולא היתה שם בת אחת. היו פועלים. בחדרי ההנהלה לא היו אף מהנדסות. זה אמנם היה לפני שלושים שנה. אבל מבחינתי זה היה מאוד מוזר, בכל זאת בת בהנדסת בניין זה קצת לא מתחבר ביחד". אמא של ליאור, איריס ממן התקשתה גם היא להבין את הבחירה:"אני העדפתי שהיא תלך יותר למקצוע של נשים כמו הוראות או מיילדת"

"מעודדים בנות לבחור מקצוע הומני"

מדוע עדיין מעט מאוד נשים בוחרות ללמוד הנדסה? "בבתי ספר קיימת לעיתים קרובות ציפייה של מורים והורים כי בנות יבחרו במקצוע התמחות הומני ובנים יבחרו במקצוע ריאלי" כך נכתב במחקר שערך 'מרכז המחקר והמידע של הכנסת' משנת 2010, עוד נכתב במחקר כי " לבנות מודגשים הקשיים במקצועות ריאליים, לעומת זאת לבנים מודגשת המסוגלות והציפייה להצליח".

ממן מתארת מחלקה שבה הרוב המוחלט הוא גברים: "רוב המרצים הם גברים, אבל יש לי למשל מרצה לבטון. האווירה הגברית מאוד בולטת, בעיקר בתקופות המבחנים - כי גברים ונשים מתמודדים באופן שונה עם לחצים. עם זאת אומרת ממן, "הסטודנטיות במחלקה לא נופלות בכלום מהגברים. אחת המצטיינות של המחלקה היא בחורה. הנשים מקבלות ממוצעים טובים. לדעתי אף בחורה לא נופתה בשנה הראשונה".

המדינה דווקא מנסה להילחם במגמה והציבה יעד של 35% סטודנטיות במחלקות ההנדסה. האמצעי: חלוקת מענקים ומלגות לסטודנטיות עבור שיעורי תגבור וליווי אישי. אוניברסיטאות שיעמדו ביעד יזכו לתמריצים כלכליים נוספים. אולם, ניכר כי המכשולים של נשים בבואן לבחור את מקצוע הלימודים אינם בהכרח כלכליים או מקצועיים. מה שהטריד, למשל, את הוריה של ממן, כלל לא היה קשור למימון התואר או לרמת הלימודים הגבוהה: "יש אצלנו מהנדסות במפעל. אבל אני רואה מתי הן יוצאות מהעבודה. זה עבודה תובענית. כל פעם אמרנו לה, ליאור מי יגדל את הילדים שלך?". ממן צוחקת ועונה: "אמא ואבא כמובן" אבל אז היא מרצינה ואומרת: "היום יש משפחות שגם הגבר וגם האישה עובדים בעבודות מרכזיות ומביאים ילדים ומשפחה ואני מאחלת את זה גם לעצמי. נשים שרוצות ללמוד הנדסה צריכות לדעת שהכל שאלה של רצון והחלטה".