לראשונה: הוועדה לבחירת שופטים תתכנס מחר ללא נוה; ביום שני: שימוע ליו"ר הלשכה

שני אירועים משמעותיים, הקשורים אחד לשני, יתרחשו בימים הקרובים בעולם המשפט: מחר, יום שישי, מתכנסת לראשונה הוועדה למינוי שופטים לדון במינויים של עשרות מועמדים לשפיטה בערכאות השונות בישראל (אך לא לביהמ"ש העליון), וזאת בהיעדר אחד מחברי הוועדה הדומיננטיים ביותר - יו"ר לשכת עורכי-הדין, אפי נוה; שלושה ימים לאחר מכן, ביום שני, צפוי סנגורו של עו"ד נוה להתייצב במשרדי פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בשימוע שייערך לנוה, ולשטוח את טענותיו נגד הכוונה להעמיד את נוה לדין בפרשת "בת-הזוג וביקורת הגבולות".

נוה לא יגיע לישיבות הוועדה לבחירת שופטים הקרובות לאור ההליך הפלילי המתנהל נגדו, בחשד לביצוע עבירה על-פי חוק הכניסה לישראל ועבירות מרמה. זאת, לאחר שסייע לחברתו לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל ובכניסה אליה ללא הצגת דרכון. נוה הודה בעובדות, ובין היתר טען, כי מדובר במעשה שנעשה על רקע הליך גירושים קשה שבו הוא מצוי ומתוך מצוקה רגעית. על הרקע הזה גם השעה את עצמו מדיוני הוועדה לבחירת שופטים, עד שיוכרע ההליך הפלילי.

ההליך הפלילי עומד כעת בפני צומת דרכים מרכזי - הליך שימוע לפני העמדה לדין, ונוה מנסה בכל כוחו להניא את הפרקליטות מהעמדתו לדין. נחזור עוד רגע לעמדת התביעה ולטענות ההגנה שיש לנוה בארסנל לקראת השימוע שייערך לו, אבל לפני כן עולה התהייה מה תהיה השפעת היעדרותו של נוה מהדיון הקרוב של הוועדה לבחירת שופטים.

ברית שקד-נוה לאן?

בוועדה לבחירת שופטים חברים היום השרה שקד ושר האוצר משה כחלון כנציגי הממשלה; הנשיאה חיות, והשופטים חנן מלצר וניל הנדל כנציגי מערכת המשפט; מטעם הכנסת חברים ח"כ נורית קורן מהליכוד וח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו; ונציגי הלשכה בוועדה הם נוה המושעה, ועו"ד אילנה סקר.

נוה נחשב לבעל בריתה של שרת המשפטים, איילת שקד, בוועדה. הברית שיצרו נוה ושקד הביאה למינוי שופטים המקובלים עליהם לבתי המשפט בכלל, ולעליון בפרט. לא אחת נמתחה ביקורת על נוה ושקד בשל הברית הזו, ועל כך שהיא מביאה לפוליטיזציה של מערכת המשפט. לפני שנתיים, בנובמבר 2016, אף פורסם בתוכנית "עובדה" תחקיר שחשף טלוויזיונית את הברית שנוצרה בין השניים בכל הנוגע למינוי שופטים, ברית המאפשרת לשניים לקדם ולמנות שופטים כמעט כאוות נפשם.

האם היעדרו של נוה ישפיע על מאזן הכוחות בוועדה? האם שקד עברה מעמדת רוב למיעוט בוועדה? האם השרה תיאלץ "להיכנע" לדרישות שיעמידו בפניה נציגי מערכת המשפט בוועדה, ובראשם נשיאת העליון, אסתר חיות? התשובה לכך כנראה לא תתקבל בסבב המינויים הקרוב. הסיבה לכך היא שלא נרשמו עד כה התנגדויות מיוחדות סביב המועמדים לערכאות השונות בארץ. הדרמות הגדולות בוועדת המינויים מתרחשות ככלל סביב המינויים של שופטי העליון, הערכאה בעלת פוטנציאל ההשפעה הדרמטי ביותר על הממשל, המחוקק והמדינה. אז נרשמות בריתות, כיפופי ידיים והתקפלות של מי מהצדדים בפני דרישותיו של הצד שהצליח למשוך לכיוונו יותר חברי וועדה. במינויים לשאר הערכאות, נרשמות הרבה פחות דרמות.

הדרמה הפוליטית האחרונה, שבמסגרתה איימו השרים שקד ונפתלי בנט להתפטר מהממשלה, העסיקה את חברי הוועדה הפוליטיקאים בימים האחרונים יותר מאשר ועדת המינויים, וח"כ קורן אף צייצה בטוויטר שלה, בנימה מבודחת, כי היא תבקש מרה"מ למנות אותה לשרת המשפטים אם שקד תחליט להתפטר, כדי שתוכל לקדם בעצמה את מינויי השופטים בוועדה הקרובה - אך כשזה לא קרה ושקד נשארה על כסאה, התמוססה לה הבדיחה בחלל הטוויטר.

שלל ראיות לפרקליטות

ועכשיו נחזור לנוה. הוא צריך להתכונן כעת לשימוע שייערך לו, וזאת לאחר שכבר הגיש לפרקליטות מסמך מפורט ובו שטח את טענותיו כנגד הכוונה להעמידו לדין. נגד נוה כבר הוכנה טיוטת כתב אישום המייחסת לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. זאת לאחר שפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, החליט לקבל את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז מרכז (פלילי) על העמדתו לדין של נוה, בכפוף לשימוע.

הפרקליטות מצוידת בשלל ראיות לביצוע המעשים לכאורה, ועשתה גם עבודה נרחבת על מנת לבסס את ההעמדה לדין מבחינה משפטית. נוה נחקר על ידי המשטרה ביום בו נתפס בביקורת הגבולות, כשהוא מנסה לעבוד יחד עם חברתו במעבר הגבול, ומסר כי הוא ביצע את המעשים מתוך לחץ על רקע הליך גירושים קשה שהוא מצוי בעיצומו, וחשש מפני צילומו על-ידי חוקרים פרטיים. ימים ספורים לאחר מכן הגרסה הזו נבדקה לעומק והופרכה על ידי הפרקליטות. מבחינת הפרקליטות יש הודאה של נוה בביצוע העבירות המיוחסות לו. בנוסף בידי הפרקליטות סרטונים שבהם מצולם נוה בשני אירועים - יציאתו מן הארץ עם חברתו וכניסתם לארץ. בסרטון הראשון נצפה נוה עובר את ביקורת הגבולות כשהוא נצמד לאישה זרה שאינו מכיר, וזו אינו מבחינה בו כלל; באירוע השני ניסה נוה לעבור את ביקורת הגבולות יחד עם חברתו, אך הבקרית בגבול ראתה אותם בעת מעשה - ומשם התגלגל התיק לשימוע.

בפרקליטות בחנו גם את השאלה האם יש לנוה הגנה משפטית או אחרת לביצוע העבירות, ובין היתר נבדקה טענת סנגורו של נוה כי אין תקדימים להעמדה לדין על מעשים דומים. בפרקליטות טוענים כי בניגוד לטענה זו נמצאו תקדימים שסיפקו את פרקליט המדינה.

"עניין טכני"

ומה יכול נוה לטעון כעת? ראשית אומרים מקרוביו של נוה כי אין בפרשה הזאת בכלל בסיס לעבירה של קבלת דבר במרמה. הטענה הזאת מבוססת על השאלה מה היה אמור נוה לקבל באמצעות הסיוע לחברתו לעבור את הגבול? האם מדובר בהישגים משפטיים בהליכי הגירושין שלו או בהליכים שמתנהלים נגד חברתו? לטענת מקורביו של נוה, הפרקליטות לא תוכל להציג שום "דבר" שקיבל או היה אמור נוה לקבל במרמה.

טענה נוספת של המקורבים תוקפת את עצם ההעמדה לדין על עבירת הכניסה לישראל שלא כחוק, כאשר לטענתם מדובר בעניין "טכני" ועבירה שבגינה לא הועמדו לדין אחרים בעבר. נוה צפוי לטעון באמצעות סנגורו, עו"ד בעז בן-צור, כי מדובר במקרים הרבה יותר חמורים מהמקרה שלו, שהיה לדבריו על רקע אישי רגיש. מצד שני, גם נוה ביצע את אותה העבירה פעמיים - בפעם הראשונה כשסייע למקורבת לצאת מהארץ ללא דרכון, ובפעם השנייה כשניסה לסייע לה להיכנס בחזרה לארץ ללא הדרכון.

מעטמו של נוה, המיוצג בידי עו"ד בועז בן-צור, לא נמסרה תגובה.

#חזקת החפות: עו"ד אפי נוה לא הורשע בכל עבירה, ולכן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. הפרקליטות הודיעה על כוונתה להעמידו לדין, אך נוה יכול להניאה מכוונה זו בשימוע או לצמצם את האישומים נגדו. 

סבב המינויים: עשרות מועמדים מתמודדים על מספר מקומות מצומצם

סבב המינויים לשפיטה הקרוב אינו זניח כלל. על מספר מקומות לא רבים - בערכאות השונות ברחבי הארץ, החל בבתי המשפט המחוזיים, דרך בתי הדין לעבודה וכלה בבתי המשפט לתעבורה - מתמודדים עשרות מועמדים. אלה הם בתי המשפט הדנים ביום יום בעניינם של כלל האזרחים במדינה.

חלק מהמועמדים מוכרים יותר ואף עמדו בלב פרסומים פחות מחמיאים לאחרונה - בהם שופט ביהמ"ש השלום ברשל"צ רפי ארניה, שדן ברבות מבקשות החילוט והמעצרים בפרשות הפליליות-כלכליות הגדולות בימים אלה, והיה מושא לתחקיר שפורסם לאחרונה בעיתון דה-מרקר בנוגע לקשרים של רעייתו,
עורכת-הדין הפלילית סוזי עוזסיני־ארניה, עם ראש לשכת עוה"ד אפי נוה והלשכה, שם היא משמשת יו"ר של אחת הוועדות המקצועיות.

מועמדת נוספת שעלתה לכותרות לאחרונה היא שופטת הנוער, תמר בר-אשר צבן, המועמדת לשפיטה במחוזי ירושלים. זאת, לאחר שביהמ"ש מתח ביקורת על התבטאויותיה בדיון בעניינם של ארבעה קטינים שנעצרו בחשד שתקפו בסלעים כלי רכב של כוחות הביטחון ביצהר. בר-אשר צבן כתבה בפסק דינה, כי העובדה שהחשודים קטינים "לא הפריעה להם להתנהג בצורה טרוריסטית".

מועמדת נוספת לביהמ"ש המחוזי הנה שופטת השלום נאוה ברוורמן, שהיתה אחת המועמדות גם בסבב המינויים למחוזי אשתקד, אך מועמדותה לא קודמה לאחר שהתברר כי בעלה, מזכיר הממשלה לשעבר צחי ברוורמן, שוחח על אפשרות קידומה עם חברים בוועדה לבחירת שופטים.

למרות כל אלה, עד כה נראה כי הרוחות אינן סוערות סביב אף מועמד. כל חברי הוועדה קיבלו לידיהם את התיקים שהכינה חטיבת השופטים בהנהלת בתי המשפט לקראת הוועדה, וחלק מהחברים כבר שוחחו על המועמדים הראויים, לעמדתם, כשאף אחד לא הרים עדיין בדגל אדום.

על הרקע הזה נראה כי מהדיון של הוועדה הקרובה יהיה קשה ללמוד על השינויים במאזן הכוחות בין חברי הוועדה, והאם נוה הותיר את חברתו שקד חשופה בצריח וללא כלי נשק בארסנל.