המחוזי מחייב את יו"ר הוועדה, שקמה בשל הנגזרת בכיל, להעיד

בעל מניות בכיל הגיש ביולי 2016 בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בכירים בה, שלטענתו אישרו מענקים בניגוד למדיניות התגמול של החברה • מגיש הבקשה ביקש להורות על חשיפת כל המסמכים ששימשו את הוועדה ולזמן את יו"ר הוועדה לעדות • התנגדות כיל לזימון יו"ר הוועדה נדחתה

השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

דוח הוועדה המיוחדת והבלתי תלויה שהקימה כיל כדי לבחון את הטענות הקשות שהועלו נגדה במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ממשיך לעמוד במרכז ההליך.

רונן שיירי, בעל מניות בחברה הציבורית כיל, הגיש ביולי 2016 באמצעות עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה, נגד נושאי משרה בכירים בה.

בבקשה הנגזרת נטען, בין היתר, כי דירקטוריון החברה אישר במהלך השנים 2015-2014 הענקת מענקים לנושאי משרה בחברה על-סך 5.5 מיליון דולר, בניגוד למדיניות התגמול המוצהרת של החברה.

בדצמבר 2016, כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה הנגזרת ובעקבותיה, החליט דירקטוריון כיל המיוצגת בהליך על-ידי עו"ד מאיה צברי, על הקמת ועדה מיוחדת לשם גיבוש המלצות ביחס למכלול ההיבטים העולים מהבקשה לאישור התביעה הנגזרת בקשר להענקת המענקים לנושאי משרה בשנים הרלוונטיות.

יצוין, כי בשנים האחרונות הפכה הפרקטיקה של הקמת ועדות בדיקה בלתי תלויות לטיפול בכשלים שנפלו בהתנהלות דירקטוריון והנהלת החברה, לרווחת יותר ויותר, בייחוד במקרים של הגשת בקשות לאישור תביעה נגזרת. מובן כי תכליתה של ועדה כזאת היא לסייע בתיקונם של פגמים שנפלו בהתנהלות נושאי המשרה בחברה, ככל שכאלה אכן ארעו, אך לא פחות חשוב מכך - לצמצם עד כמה שניתן את הסיכוי לאישור הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

באפריל 2017 הגישה הוועדה את המלצותיה לדירקטוריון החברה, וקבעה כי דירקטוריון החברה לא חרג מסמכותו בהענקת המענקים לשנים 2015-2014. הוועדה המליצה לדירקטוריון החברה לדחות את הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ודירקטוריון החברה אכן אימץ המלצה זו והחליט להגיש את התנגדותו לבקשה. לטענת כיל, דוח הוועדה הבלתי תלויה שמונתה לצורך בדיקת הטענות שהועלו בבקשה מוכיח כי לא נפל כל פגם בהתנהלות דירקטוריון החברה, ואמור להוביל לדחיית הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

לאחר שעיין בדוח הוועדה, ביקש שיירי לאפשר לו לעיין בכל המסמכים שהוצגו לוועדה שעל בסיסם התקבלה המלצתה. החברה לא התנגדה לבקשה זו, אך התנגדה כי יוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם הוועדה ולדרישה כי יו"ר הוועדה יזומן לעדות.

"משנקבע שדוח הוועדה ישמש כראיה במסגרת ההליך כאן, אפשר שיהיה צורך לברר את אופן התנהלות הוועדה, ולעניין זה נראה כי יש מקום לאפשר עיון במסמכים בהם תועדה עבודת הוועדה. על כן, יש לברך על הסכמת החברה לאפשר עיון במסמכים", ציין שופט בית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) מגן אלטוביה בהחלטתו.

בהמשך החלטתו, דחה אלטוביה את התנגדות החברה, והורה לה למסור תצהיר גילוי מסמכים מטעם אחד מחברי הוועדה וכן להעיד את יו"ר הוועדה.

ביחס להחלטתו להורות על מסירת תצהיר גילוי מסמכים על-ידי חבר בוועדה, קבע אלטוביה: "הוועדה מונתה, בין היתר, כדי לאיין את ניגוד העניינים בו מצויים חלק מהדירקטורים והמנהלים בחברה (המשיבים בבקשה לאישור נגזרת, מ.ב). על כן, יש להניח בשלב זה, שהוועדה פעלה באופן עצמאי ולמנהלי החברה אין ידיעה ישירה באשר למסמכים ולפרוטוקולים שהוצגו בפני הוועדה... לפיכך, נראה כי, נכון להורות למי מטעם הוועדה להגיש תצהיר ערוך כדין לגבי כל המסמכים שהוצגו בפני הוועדה ותיעוד עבודתה".

את החלטתו לאשר את הבקשה להעדת יו"ר הוועדה, נימק אלטוביה באופן הבא: "אף שחלק גדול מנסיבות מינוי הוועדה ידוע ואינו במחלוקת, נראה כי נכון להעיד את יו"ר הוועדה במסגרת ההליך כאן. יו"ר הוועדה יעיד מטעם החברה".

בשולי החלטתו, הורה השופט אלטוביה לכיל לשלם לשיירי 8,500 שקל בגין ההוצאות בהן נשא במסגרת הבקשה.

העליון אילץ את אלטוביה לקבל את הדוח כראייה

אין זו הפעם הראשונה שדוח הוועדה המיוחדת שמינתה כיל לבדיקת הטענות שהועלו בבקשה לאישור תביעה נגזרת מגיע לפתחו של השופט אלטוביה.

בעבר דחה אלטוביה את בקשת כיל להגיש את דוח הוועדה לתיק, אך בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון שהפך את החלטתו על פיה, נאלץ השופט אלטוביה לקבל את דוח הוועדה כראייה במסגרת ההליך.

בהחלטתו מהיום ניצל אלטוביה את ההזדמנות להביע פעם נוספת את ההסתייגות שהוא חש כלפי הראייה שנאלץ לצרף לתיק, כשציין: "כפי שהערתי בהחלטתי הקודמת בעניין הדוח, לטעמי לעיתוי קבלת הדוח חשיבות... קבלת הכשר בדיעבד באמצעות ועדת מומחים בלתי תלויה הוא (צ"ל היא, מ.ב) מהלך לגיטימי בהתנהלות דירקטוריון הבוחן בקשה לאישור שהוגשה נגדו, אלא שבשלב זה בחינת שיקול הדעת של הדירקטוריון היא בחינה בדיעבד... משכך משקלה של חוות הדעת של ועדת המומחים שונה... דומני שאין המלצת הוועדה הבלתי תלויה בשלב הזה יוצרת מגן לכאורי, חזקה לכאורה בקשר עם החלטתו נשואת בקשת האישור. בית המשפט העליון מצא כי יש לקבל חוות דעת שכזו במסגרת הליך בקשת האישור, אולם לא הכריע באשר למשקלה. משהתקבלה חוות הדעת רק טבעי הוא שהמבקש מבקש לקבל את מלוא החומר שעמד בפני הוועדה ששימש בסיס להחלטתה".