שליטה של גופים גלובליים או למידה ברשת? 5 תרחישים לחינוך

בשנים הקרובות תתמודד מערכת החינוך עם שאלות הקשורות בידע, ביכולות, בגישות ובערכים שמקבלים התלמידים של היום - אלה שיעצבו את העולם של המחר • פתרונות מהסוג מהישן לא יוכלו להיות המענה היחיד • 5 תסריטים אפשריים לשנת 2030

מהפכה טכנולוגית בחינוך/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מהפכה טכנולוגית בחינוך/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הילדים שנכנסו השנה למערכת החינוך יסיימו אותה בשנת 2030. בשנים האלה נצטרך להכין אותם לתפקידים שעוד לא נוצרו, לטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו, לפתור בעיות שאנחנו עוד לא מבינים. כדי לנווט בחוסר הוודאות שיוצר קצב השינויים הטכנולוגיים, אנחנו צריכים לפתח בהם סקרנות, דמיון, עמידות וגם את היכולת להתאים את עצמם למציאות משתנה; ללמד אותם לכבד רעיונות ונקודות מבט של אחרים, להתמודד עם כישלונות ומצוקות. בשנים הקרובות נצטרך להתמודד עם שאלות הקשורות בידע, ביכולות, בגישות ובערכים שנדרשים לתלמידים של היום כדי לעצב את העולם של מחר. מערכת החינוך נמצאת בבסיס המענה לצרכים המשתנים, והשאלות הנוגעות להשתנותה שלה נמצאות במרכז השיח במדינות רבות בעולם וגם בארץ. 

ברמה העולמית, המספרים מראים שבעשור הקרוב יתווספו למערכות החינוך 800 מיליון תלמידים ו-350 מיליון סטודנטים להשכלה גבוהה, רובם באסיה ובאפריקה. תהליכים כאלה, בתקופה כזאת, מבטיחים שפתרונות מהסוג מהישן לא יהיו המענה היחיד. טכנולוגיות יסייעו בהתמודדות, ותפקיד המורים ואופני הלמידה יוגדרו מחדש. ארגון HOLONIQ, המנסה לחבר בין טכנולוגיות, יכולות והשקעה כדי לייצר את הטרנספורמציה הנדרשת בחינוך, אוסף זה כמה שנים, באמצעות שיח המונים, את נקודות המבט של בעלי העניין השונים כדי לבנות תרחישים ועתידים אפשריים לחינוך ולהשכלה. עד כה צמחו מתוך השיח הזה חמישה תרחישים אפשריים.

1. חינוך כרגיל 

בתרחיש הזה, חברות וממשלות מתמקדות בשיפור המצב המקומי שלהן, בהשכלה ובהכשרה לתפקידים ויכולות. הממשלות הן מקור המימון המרכזי, המערכות נשארות בתחום הרגולציה המקומית. כתוצאה מכך, קצב החדשנות צפוי להיות אטי, וסביר להניח שהטכנולוגיה לא תנוצל דייה והמערכת תמשיך לסבול מביזור ומחוסר יעילות. בעולם כזה מוסדות חינוך יישארו מקור הלמידה והכלי המרכזי לפיתוח עתיד התעסוקה והצמיחה, והיכולת להכין אנשים לעולם של צרכים משתנים תישאר מוגבלת.

השלכות: בבתי הספר נמשיך לראות אי-שוויון בגישה ללמידה ומחסור במורים. האוניברסיטאות יתקשו להתאים את עצמן לצורכי הלומדים ומוסדות לימוד מקצועיים יצמחו כדי לגשר על הפערים. המורים יישארו הגורמים המומחים ללמידה אבל ללא תשתית טכנולוגית מספקת ומעודכנת. המעסיקים והעובדים צפויים לפנות לפתרונות גלובליים ברשת, והתחרות על כוח-האדם המיומן תמשיך להתקיים בהיעדר מצאי מספיק ומותאם.

2. עלייה אזורית

בתרחיש הזה חיבורים אזוריים שולטים במרחב החינוך וההשכלה, עדיין בתוך מסגרת של ממשלת. החיבורים האלה נתמכים בשיתופי פעולה פוליטיים ויוצרים מרכזי טאלנט אזוריים להכשרה ולהיצע עבודה בעלויות נמוכות יותר מאשר במסגרות מדינתיות, ועם היתרון של גמישות בהיצע האזורי של כוח-האדם. ההנחה בבסיס התרחיש הזה היא שברמה האזורית אפשר לייצר הסכמות לגבי צורות ותוצרי הסמכות ולהוזיל את עלויות ההקמה וההטמעה של תשתיות טכנולוגיות וחדשנות.

השלכות: בבתי הספר ובאקדמיה ייווצרו תשתיות לשיתוף במערכי לימוד ומשאבים, שיתופי פעולה וחילופי מורים ולומדים. שיתוף מומחיות בין מדינות מייצר מרכזי טאלנט אזוריים והתמחויות, דבר שצפוי להשפיע על הכלכלות ועל הסחר.

3. ענקים גלובליים

בתרחיש הזה, ההנחה היא שכלכלת השוק המשיכה להסיר מגבלות ואפשרה את היווצרותן של ישויות השכלה והכשרה גלובליות ששולטות בתחום מעבר לשנות בית הספר ולאורך כל החיים. הלימודים יוצאים מגבולות המדינה ומוזנים על ידי הצרכים הגלובליים בניסיון לייצר את הידע הנכון במקומות הנכונים ובזמן הנכון. הממשלות אינן לגמרי מחוץ לתמונה, הן יהיו חייבות לייצר הסכמים עם הגורמים הגלובליים כדי לוודא שכלכלת השוק החופשי מצמיחה מגה-ארגונים עם מוניטין ובגודל שמאפשרים יעילות וכוח בתעשייה. החיבור בין ממשלות לענקים גלובליים נדרש כדי שהמידע יזין את הרגולטור והוא יוכל להשתמש בו לקבלת החלטות הנוגעות לבתי הספר, ללמידה, למורים, לתלמידים ואפילו למשאבים. בתרחיש הזה מי שמניע את המחקר ואת החדשנות הם הענקים הגלובליים המנהלים את הלמידה. הם משקיעים ורוכשים טכנולוגיות הצומחות מלמטה, מחברות הזנק, אבל הופכים אותן לפלטפורמות אחידות וזמינות לכול.

השלכות: בתי הספר בתרחיש הזה ייתנו מענים במדינות אבל בשילוב טכנולוגיות, תשתיות, תוכן ומידע בחסות הענקים הגלובליים. מערכות ההשכלה הגבוהה יתחרו גם הן עם מערכות גלובליות. המורים והלומדים יקבלו תשתיות טכנולוגיות, מידע וידע ומקצועי.

4. למידת עמיתים (Peer to Peer) 

בתרחיש הזה, עולם הלמידה וההכשרה ניזון מאופני למידה עשירים ברשת ויש בו דגש על צרכים אישיים. במקום הגדרות קבועות של מורים ותלמידים, כל פעילות תגדיר מחדש מי לומד ומי מלמד. ברור שמי שלומד יכול להיות המלמד במקום אחר. הרישות העולמי והביזור צפויים לייתר את הגורמים המתווכים כיום בין לומד למלמד ולפיכך יוזילו את עלויות הלמידה. הלומדים יקבלו שליטה רבה יותר על מה, מתי ואיך מתאים להם ללמוד; מערכת ההסמכות תתפרק למיקרו-מערכות הסמכות שיתקבלו מספקים שונים. טכנולוגיות מבוזרות דוגמת בלוקצ'יין יוכלו לתמוך באפשרות של הלומד לבנות את הידע, היכולות והניסיון ולאגד אותם לצורכי השוק. תפקיד הרגולטור בתרחיש הזה מאתגר, שכן רוב ההשכלה במודל הזה תירכש מחוץ לעינם הבוחנת של מי שאחראים היום על המערכות האלה.

השלכות: בתי הספר לא צפויים להיות מושפעים מהתרחיש הזה, אבל מערכת ההשכלה הגבוהה תתארגן מחדש כדי להתאים את עצמה לצורכי השוק. חבילות התארים הרב-שנתיות יתפרקו והמוסדות יצטרכו לספק מיקרו-יחידות של למידה. מערכות לימוד יצטרכו להחזיק או להביא אליהן את אנשים שיודעים ללמד את מה שנדרש ובעצם הן יהיו מתווכות בין היצע לביקוש ויספקו מסגרות, תשתיות ומערכים.

5. מהפכה טכנולוגית 

התפתחות האינטליגנציות המלאכותיות מגדירה מחדש מי מוביל את הלמידה. במקום מערכות שלומדות מאנשים, אנשים לומדים ממערכות. מורים וירטואליים ומנטורים מבנים תהליכי למידה, הערכה, משובים והתאמה אישית, ומורים אנושיים נכנסים לתמונה על פי צורך. בעולם הזה, המרכז צפוי להיות אוטומציה של הלמידה, הטכנולוגיה תנהל את עיצוב חוויית הלמידה ותלמד לשלב את האדם היכן שנדרש. העלויות ירדו והיעילות תעלה, אבל כדי שהמידע הנאסף על הלומדים ישמש את הרגולטור בקבלת החלטות הנוגעות לאלגוריתמים, יצטרכו לייצר גם כאן מערכות המחברות בין הרגולציה למי שמריץ את הטכנולוגיה.

השלכות: בתרחיש הזה, אנחנו צפויים לפגוש כבר בבתי הספר את עוזרי ההוראה הדיגיטליים שיתמכו במורים, ינהלו את התהליכים וייתנו שירותים מותאמים אישית למורים וללומדים. מוסדות להשכלה גבוהה יוגדרו מחדש, כך שהם יתמכו במסלולי למידה אישיים ויספקו תוכניות לימודים גלובליות, דיגיטליות וזמינות לכל דורש. תפקיד האדם במערכת יהיה לטפל בתהליכי למידה מורכבים.

מבט על עתידים אפשריים מציף לא רק את כל מה שיכול לקרות, אלא גם את מה שיקרה אם לא נתערב, נעצב או נגדיר את המרחב שבין השוק החופשי לתפקיד המדינה, החברה, המוסדות. הילדים שנמצאים במוסדות החינוך בשנים האלה צריכים שתהיה להם מוטיבציה ליותר מעבודה טובה בשכר גבוה. אנחנו רוצים שיהיה להם אכפת מהאנשים שסביבם, מהקהילות, מהחברה ומהסביבה. חינוך צריך לצייד את הלומדים לא רק ביכולות אלא גם במצפנים ובמשמעות, שיעזרו להם לעצב את חייהם ולתרום לחיים של אחרים. בינתיים, הזמן שעובר לא מחכה לכל ההחלטות שלא מתקבלות ומייצר מציאות, והיא לא תמיד המציאות שהיינו רוצים לעצב. 

■ הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com