"התלהבתי מחברות המסחור של קופות החולים. אציע את המודל הזה ל-NHS"

מערכת הבריאות בבריטניה דומה למדי לזו הישראלית: כל האוכלוסייה מבוטחת בביטוח בריאות, שמציע שירותי רפואה קהילתית ומנהל את בתי החולים. אלא שבבריטניה המערכת הזאת שייכת כולה למדינה, בעוד שבישראל מובילות אותה קופות החולים והמדינה מחזיקה רק בחלק מבית החולים. בכל זאת, בהשוואה למערכות ביטוח אחרות, רב הדמיון מן השוני.

אולי בשל כך החליט פרופ' טוני יאנג, מנהל מרכז החדשנות ב-NHS, שאפשר להעתיק לארגון הבריטי חלק מהפעילות של קופות החולים הישראליות בתחום של מסחור טכנולוגיה. "התלהבנו מחברות המסחור שלכם כי הן פועלות בצורה מעט שונה. הן לא רק מוציאות טכנולוגיות מארגון הבריאות לסטארט-אפים, אלא לפעמים מנהלות אותן כפרויקטים בתוך קופת החולים. ראינו זאת בקופת חולים כללית וגם במכבי. לפעמים הקופה שממנה נבעה הטכנולוגיה משמשת אתר מחקר ורק אחר כך מקימים חברה סביב הפרויקט הפנימי, ואפשר לקבל לכך אפילו מימון ממשלתי, דרך רשות החדשנות. אני לא משתמש במונח 'ייחודי' לעתים קרובות, אבל זה באמת היה מיוחד".

לדברי יאנג, שהיה בעברו רופא מנתח וגם ייסד חברות בתחום המכשור הרפואי, ל-NHS אין חברות מסחור טכנולוגיות כמו אלה של קופות החולים ובתי החולים בישראל. "ה-NHS מחולק למחוזות, ולכל מחוז יש קשר עם האוניברסיטה המקומית והוא יכול למסחר טכנולוגיה של רופא שעובד גם באותה האוניברסיטה. מבחינתי, זה יתרון לקופות החולים שחברת המסחור היא שלהן ממש, ואני מתכנן להציע זאת גם לארגון שלנו".

יאנג הגיע לישראל בכלל כדי להציע לחברות ישראליות לנסות טכנולוגיות שלהן ב-NHS. במהלך ביקורו, הוא נפגש עם 50 חברות ב-72 שעות. "פגשנו חברות בטווח מאוד רחב של תחומים. חברות מידע ולמידת מכונה ואבחון גנטי ומכשור רפואי ותרופות והגנת סייבר לבתי חולים. התרשמתי מאוד מהמוצרים שלכם בתחום החיישנים, בתחום המוצרים הלבישים ובתחום הבינה המלאכותית".

לדבריו, במהלך הביקור החלו מגעים משמעותיים עם 5-6 חברות, שמעוניינות להקים פעילות בבריטניה ולהשתמש במרפאות ובבתי החולים של ה-NHS כאתר ניסוי. לדוגמה, בעקבות הביקור תנסה חברת Upright, שפיתחה מכשיר לשמירה על יציבה נכונה, את המוצר שלה על 1,000 מבוטחי ה-NHS, ושני הגופים - החברה ו-NHS - יממנו את הניסוי. 

"ישראלים פועלים לא נכון בשוק הבריטי"

הביקור של יאנג בישראל אורגן על ידי המשרד לסחר בינלאומי בשגרירות בריטניה (DIT), ולדברי ענת וייס-רונן מהשגרירות המשרד הזה הוא גם הכתובת לחברות המעוניינות לבחון אפשרות לנסות את מוצריהן במערכת הבריאות הבריטית או לקיים נוכחות בבריטניה.

" ראינו שחברות רבות פועלות לא נכון בשוק הבריטי - הן קודם כול משווקות לבריטניה מישראל, ורק אחר כך מקימות חברה בריטית. מבחינת גורמים כמו ה-NHS, הקמת חברה בריטית כצעד ראשון מעידה על מחויבות לשוק הבריטי ועל אמינות. חשוב שהחברה המעוניינת לפעול מול ה-NHS תציג את התוכנית העסקית המלאה שלה בבריטניה ותוכנית המראה כדאיות כלכלית להטמעת הטכנולוגיה על ידי הארגון, הכוללת נתונים קליניים ומגובה על ידי מובילי דעה בבריטניה".

גורמים ישראליים שניסו לפעול מול ה-NHS נוטים לומר שהגוף הזה חנוק בתקציב ומקבל רק מוצרים שחוסכים לו כסף מהיום הראשון של ההטמעה. עד כמה זה נכון?

יאנג: "זו לא מדיניות. אנחנו כן מטמיעים מוצרים שדורשים השקעה ראשונית מסוימת. יש לנו תוכנית בשם Innovation and Technology Payment, שבה אנחנו משתמשת בתקציב ממשלתי כדי להסיר חלק מהחסמים הקשורים להטמעה של טכנולוגיה שאינה מחזירה את ההשקעה בה כבר ביום הראשון. אחד המוצרים שהוכנסו לתוכנית זו - לא ישראלי - הוא מערכת Heartflow שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לבחון אם אדם שהוצע לו סטנט למניעת התקפי לב אכן ירוויח מהפרוצדורה. היום, לצערי, הרבה חולי לב מקבלים טיפול כזה גם אם הערך שלו לא לגמרי ברור, משום שהוא רווחי לבית החולים. כמובן, בטווח הרחוק הטכנולוגיה הזו תהיה רווחית עבור ה-NHS, אך בשלב הראשון היא זקוקה לתמיכה. ראיתי בישראל חברות עם רעיונות דומים לזה. אתם רואים את התמונה הגדולה, ואני מקווה שגם אנחנו".

"לא ראיתי מערכת שמתיימרת להחליף בני אדם"

יאנג מספר על שתי מערכות נוספות שהטמיעה לאחרונה ה-NHS: האחת היא My-COPD, מעין תוכנה לניהול טיפול תרופתי בחולי COPD, שמלמדת אותם בין היתר כיצד להשתמש נכון במשאף וכך חוסכת אשפוזים חוזרים. בתי החולים, הוא אומר, לא ייצאו מגדרם כדי למנוע אשפוזים חוזרים, משום שהם מתוקצבים עבורם.

מערכת נוספת אפשרה לחולי סרטן לעבור לאשפוז ביתי, מאחר שניתן לעקוב באמצעותה אחר התסמינים שהם חווים ולקרוא להם חזרה לבית החולים במקרה הצורך. המערכת הדיגיטלית הועילה לא רק משום שהיא תיעדה את התסמינים לעתים תדירות יותר ובאופן רציף יותר, אלא גם משום שהיא הפחיתה חסם פסיכולוגי - החולים "קיטרו" לטאבלט בשלב הרבה יותר מוקדם, בעוד שלבני אדם הם העזו להתקשר רק כשהמצב כבר החמיר מאוד.

האם הרפואה הדיגיטלית תייתר בשלב מסוים את בתי החולים או תצמצם את תפקידם באופן משמעותי?

"אני חושב שתמיד יהיו מרכזי טיפול כבתי חולים. האבולוציה האנושית הראתה שבן האדם הוא הדבר הכי מדהים שפותח. הקשר האישי הוא הגורם מספר אחת המשפיע על הבריאות. תמיד נצטרך בני אדם. לפחות עד העתיד נראה לעין.

"יש הרבה הייפ סביב בריאות דיגיטלית, ובתוך ההייפ יש כמה דברים שבאמת מובילים שינוי. הייפ הוא דבר טוב כי הוא מוביל להשקעה בחדשנות על פני אפיקים בטוחים, אבל לא כל מה שמקבל השקעה במסגרת ההייפ אכן ישרוד בעתיד וישנה את פני הרפואה".

אילו יישומים של הרפואה הדיגיטלית ישרדו מעבר להייפ, לדעתך?

"מערכות בינה מלאכותית לרדיולוגיה ולפתולוגיה, אבל לא כתחליף לבעלי המקצוע אלא בעיקר לתעדוף מקרים מסוימים בתור וכדי להאיץ ולייעל את העבודה שלהם. כמו כן, כלים בתכנון ניתוח או כלי אבחון, או אוטומציה של בדיקות מעבדה. במקרים מסוימים שבהם אסור כיום לפעול ללא הסכמה בין שני בני אדם לפחות, אולי נוכל להסתפק בהסכמה בין אדם למכונה. באמת שלא ראיתי מערכת שמתיימרת להחליף אדם בעולם הרפואי בקרוב, ולא רק משום שהרופאים או בעלי המקצוע האחרים חוסמים זאת. הטכנולוגיה פשוט לא שם.