רמה ירודה וגסות: הכנסת שקידשה את האישי על פני הציבורי

אין הרבה שמות תואר מחמיאים לכנסת ה–20, שהיתה לעיתים קרובות מדי אינטרסנטית, צעקנית וגסת רוח • קידום מהלכי חקיקה כל כך פרסונליים בצורה כל כך בוטה, מעלה חשש שחברי כנסת רבים איבדו כל בושה • והנה לקח לחברי כנסת עתידיים: חנפנות לנתניהו לא תמיד משתלמת

ממשלת נתניהו מושבעת, מאי 2015 / צילום: ליאור מזרחי
ממשלת נתניהו מושבעת, מאי 2015 / צילום: ליאור מזרחי

זו היתה אחת מן הכנסות הגרועות בהיסטוריה של המדינה. לא נעים לכתוב זאת בפתיח של טור פוליטי, אבל זו האמת. ברוך שפטרנו מעונשה של זאת. ארבע שנים של רמה ירודה, שיח מלגלג, גסות רוח וצעקנות - עלבון לאזרחים.

חברי הכנסת בזבזו זמן ותקציבים על מהלכי חקיקה ריקים מתוכן, כמו חוקים שהועברו ובוטלו - למשל פיצול תאגיד השידור, שינוי חוק יסוד בנושא הכרזה על מלחמה, חוק הספרים שהועבר בכנסת ה-19 ובוטל ב-20, חוק גיוס שהסתובב הלוך ושוב. היריעה קצרה מלפרט.

נעשו בכנסת הזו כמה מהלכים חשובים, כגון מיסוי קק"ל, חוק הפללת צרכני זנות. בחלק מוועדות הכנסת, למשל, בוועדת הכלכלהה של ח"כ איתן כבל התנהלו דיונים מעמיקים ורציניים. אחד מהם, על מתווה הגז, איפשר דיון רציני בנושאי אנרגיה, גם אם התוצאה לא היתה לשביעות רצונם של רבים. כמו כן "ועדת פישמן" לחקר הסדרי החובות שלך הטייקונים, שהובילו אנשי המחנה הציוני כבל וח"כ איילת נחמיאס-ורבין.

אבל קשה להימלט מלדבר על המאפיין הבולט ביותר בקו החקיקה ובמדיניות בארבע השנים האחרונות: חברי כנסת שהפגינו תמיכה חסרת תקדים בתכנון ובקידום הליכי חקיקה אישיים למען אדם אחד - ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עוד לפני שהושבעה הממשלה במאי 2015, הכנסת ה-20 כבר הרחיבה את מספר השרים שניתן למנות. הם לא רצו במגבלת 18 השרים שהתקבלה בממשלה הקודמת. זה כבר לא היה נוח. בהמשך נשכב על הגדר יו"ר קואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, במטרה לפגוע בתאגיד שידור ציבורי וניסה להסביר לציבור את חוק פיצול של רשות ממשלתית (תאגיד שידור) בנימוקים שאף אחד לא הצליח להבין. כעבור כשנה הממשלה הזו גם ביטלה את החוק האמור, או מסמסה את התשובה שלה לבג"ץ מדוע החוק הזה היה נחוץ מלכתחילה, למעט למטרות נקמה בגוף תקשורת.

בלי בושה - חקיקה פרסונלית לטובת רה"מ

אחר כך, עם פתיחת החקירות הפליליות, הגיעו הצעות לאסור על המשטרה לסכם תיקי חקירה, לאסור על חקירת ראש ממשלה באמצע קדנציה (למרות שהחקירה כבר נפתחה), לאסור על מבקר המדינה לבקר גופים תוך כדי פעילותם - ועוד רעיונות רבים. הקו המשותף להם - הקמת חגורת ביטחון עבה סביב נתניהו.

חברי הכנסת של הליכוד דוד אמסלם, דוד ביטן, מיקי זהר, יואב קיש, נאוה בוקר ואחרים, התמסרו למסרים. הם ויתרו על ראייה רחבה של טובת הציבור הישראלי ועסקו 24/7 בקידוש וקידום חקיקה פרסונלית.

הקינוח המוזר היה העברת "חוק גדעון סער" (נטילת שיקול הדעת מן הנשיא רובי ריבלין במלאכת הרכבת הממשלה). נתניהו הסביר שהחקיקה הזאת נולדה בגלל חתרנתו של השר לשעבר גדעון סער. לאחר מכן זעמו שלוחיו בתקשורת, אמסלם וביטן, על כך שבתקשורת החוק תואר כ"פרסונלי". החוק הזה עבר קריאה טרומית ורק השבוע, כאשר נודע שהכנסת מתפזרת, הוא נזנח. שוב בוזבז זמן יקר של ועדות, של משפטנים, של מחוקקים ושל שיח ציבורי, על צרכיו הפרטיים של אדם אחד.

בליכוד בלטו לטובה מספר ח"כים שניסו מדי פעם לעמוד על שלהם, בראשם בני בגין ויהודה גליק. פה ושם ניסו גם חברי הכנסת אמיר אוחנה ושרן השכל לעמוד על שלהן. השכל חטפה סטירות מאמסלם על מאמציה בתחומים שונים.

הניתוק הסמלי של ועדת הסמלים

ביום ב׳, בשעה 14:16 בדיוק, הופצה בקבוצות הווטסאפ ותכני הדוברות מטעמה של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הודעה על הנושא המרכזי לשנת העצמאות ה-71. "רק בגלל הרוח - מצדיעים לרוח הישראלית" נכתב.

רגב כינסה באותה השעה את ועדת השרים לסמלים וטקסים בבניין ראש הממשלה בקרית הלאום בירושלים. סביב שולחן העץ הארוך, אותו שולחן סביבו מתכנסת הממשלה מדי יום א', ישבו חברים נוספים בוועדה כשהבולט בהם הוא שר התקשורת איוב קרא. שרים אחרים החברים בוועדה של רגב, כמו שר הפנים אריה דרעי, שר התיירות יריב לוין ושר המדע אופיר אקוניס - נעדרו.

לפני שנה החליטה ועדת רגב בעניין חגיגות ה-70: מי ינאם, באיזו דקה, מי יניף את הדגל - וכמה זמן יוקצב לנתניהו, שבאמצעות רגב ביצע השתלטות עוינת על הטקס בהר הרצל.

טקס הדלקת המשואות החגיגי מתקיים מדי שנה בהר הרצל בהובלת יו"ר כנסת בלבד. ראש הממשלה נעדר ממנו באופן מכוון. זו המסורת. במשך חודשים ארוכים עסק הטריו נתניהו, רגב ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בהדלפות אחד נגד השנייה נגד השלישי. המניפוליציות סביב חגיגות ה-70 הגיעו עד לאיום של אדלשטיין לא להגיע לטקס ואיסור על עובדי הכנסת להשתתף בו. "חרם" רחמנא ליצלן. רגב הייתה אז שותפה מלאה לטקטיקות הקטנות של נתניהו. ברקע עמדה הכוונה לצאת למערכת בחירות בסוף יוני 2018 (זו הייתה התוכנית אז) ונתניהו רצה לביים מראש טקסים ואירועים שישמשו כתעמולה טבעית-מדינית להישגיו האישיים כמנהיג הגדול.

בסוף הבחירות לא הוקדמו, אך טקסים והמריבות הקטנות סביבם - היו גם היו.

רגב וקרא, שני השרים שהשתתפו בוועדת הסמלים ביום ב' השבוע, התקרבו מאוד לנתניהו בשנים האחרונות. שניהם הוזמנו להצטרף לביקור בעצרת האו"ם. רגב גם ליוותה נסיעות קודמות אחת מהן לבריטניה לחגיגות 100 שנה להצהרת בלפור לפני יותר משנה. השניים הוזמנו לטוס במטוס ראש הממשלה, לשאת נאומי הערצה בעת הדלקת נרות שבת במלון ולשבת לתה של אחר הצהריים עם שרה נתניהו ומלוויה בלובי של אותם בתי מלון בבירות העולם.

"רק בגלל הרוח" כינתה רגב השבוע את הנושא של הטקסים. אולי הפליגה בדמיונה אל המחמאות השבחים שהיא תוכל לגייס למען נתניהו בטקס לכבוד יום העצמאות ה-71. באותה השעה, ביום ב' האחרון, כשהיא עדיין חשבה על הטקסים של מאי 2019, היא עוד לא ידעה שכבר הוכרע תאריך הבחירות. 

"החל מיום הקמתה מהווה המדינה ביטוי מובהק לרוח ישראלית יוצאת דופן, כנגד כל הסיכויים. אותה הרוח ממשיכה להניע ישראלים רבים להתגבר על הקשיים בפניהם הם ניצבים, להצטיין, להצליח להפוך את הקושי האישי למנוע של עשייה, צמיחה ותרומה לחברה, באופן מעורר השראה" כתבה רגב בהודעה שהופצה כאמור בדיוק בשעה 14:16. הנה שם חלופי לטקס בעתיד: "שנתניהו יצליח במערכת הבחירות נגד כל הסיכויים, אותו מנהיג בעל רוח שמתגבר על הקשיים הניצבים בפניו והצליח להפוך קושי אישי (אורלי לוי-אבקסיס ה"שמאלנית", למשל) למנוע של עשייה וצמיחה ותרומה לחברה באופן מעורר השראה".

אולם באותה השעה, כשרגב וקרא יושבים סביב השולחן בקומה 1 של בניין ראש הממשלה, נתניהו כינס בקומה מעל את ראשי המפלגות. מבין בכירי הליכוד רק השר לוין ויו"ר הקואליציה אמסלם היו בסוד העניינים.

ואז, דקה אחרי הודעת רגב, בשעה 14:17, שלח דובר ראש הממשלה, יונתן אוריך, הודעה על החלטת פיזור הכנסת והליכה לבחירות. "מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל, לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות", הודיע אוריך לכל הכתבים הפוליטיים.

איך זה שרגב לא ידעה? כיצד נתניהו נתן לה ל"בזבז" את הפאר והיוקרה של החגיגה הלאומית ה-71 שלנו על שעת הכרזת הבחירות. פספוס ענק. וקרא, שותפה לחנפנות, ישב בחדר הלא נכון בקומה האחרת, ממש באותה השעה. המסקנה היא שרגב וקרא, מקורבי הטיסות, לא היו בסוד העניינים.

לא כולם בתוך הליכוד שותפים למהלכים. סביב ההצבעה על החוק לפיזור שיש עוד כמה גורמים מתנגדים  אפשר היה לראות בכנסת השבוע (ד'), את אלה שלא רוצים ללכת לבחירות. בעוד שכל האופוזיציה וגם בבית היהודי כולנו נשמו לרווחה ואמרו "ברוך שפטרנו", דווקא בתוך הליכוד מיאנו להיפרד. סגן השר ירון מזוז, הח״כים יהודה גליק (הצביע נגד חוק הפיזור בגלל נושא חקיקת הגבלת העישון) ומיקי זהר לא רצו להיפרד.

צרו איתנו קשר *5988