את מי יהרוג האינסטינקט של גבאי?

לפני כשלושה שבועות יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, צירף לצוות יועציו את האסטרטג משה גאון.

גאון (54) הוא איש פרסום ושיווק, שבעברו עבד כיועצו הצמוד של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, אי שם בראשית שנות ה-2000. אלדד יניב הסתובב אז באותה חבורת היועצים. יצחק הרצוג היה מזכיר הממשלה. הקבוצה הזו, לשעבר חברים ושותפים למעגל פוליטי אחד, הסתבכו בפרשת העמותות של ברק ומכירים אחד את השני היטב. 

כעבור כמעט שני עשורים, נערי ברק משובצים באגפים נפרדים של המפה הפוליטית הישראלית. כמו המפה הפוליטית המבוזרת לכל עבר, כך גם הם. הרצוג צפה השבוע מן הצד בעריפת הראש המכוערת שביצע יורשו גבאי בשותפתו לשעבר ציפי לבני. יניב, מקום 30 במפלגת העבודה של גבאי והבא בתור להיכנס לכנסת אם אחד מן הח"כים יפתיע וינטוש בשלב הזה, נמצא היום רחוק מגבאי. יניב תקף את המפלגה על היותה אופוזיציה רופסת והוא מכין את התמודדותו לכנסת ה-21, בראשות מפלגת פעילי מחאה. לנוכח אחוז החסימה הגבוה - ספק אם יצליח.

מי יעץ לגבאי על המהלך? לטוב או לרע, גבאי מוביל בשנתיים האחרונות את מהלכיו תוך הישענות בעיקר על עצמו. One-Man Show. השבוע כתבנו שהוא מידר את רוב הצוות שלו מהמהלך להיפרד מציפי לבני, אפילו את ראש המטה שלו, תומר לוטן, שהוא אחד האנשים הקרובים אליו ביותר. כך גבאי עובד - מחליט לבד, פועל לפי תחושת בטן או גחמה - והולך לביצוע. אם כך הוא יתנהל בשלושה החודשים הקרובים, ללא תכנון מראש ובדיקת אלטרנטיבות, צפויה ליועציו ולצוות הקמפיין שלו תקופת בחירות קשה במיוחד.

אבל הרכש החדש בצוות של גבאי - גאון, נתן כתף, תמיכה ועצה. לפני כחצי שנה פרסם גאון ספר ייעוץ פוליטי-אסטרטגי, ביחד עם שותפיו לכתיבה ולייעוץ איל ארד וד"ר ארז יעקובי. שם הספר: "קילר אינסטינקט".

הנה קצת הוראות הפעלה מתוך הספר. "אנשים מצביעים מהבטן, לא מהראש. הם יכולים לשנות את כוונות ההצבעה שלהם בן-רגע רק משום שמשהו הכעיס אותם. שנאה, כעס, זעם, מנצחים ומפסידים בחירות. מצביעי נתניהו מצביעים עבורו פעם אחר פעם, לא משום שהם אוהבים אותו או מעריכים את מנהיגותו, אלא בעיקר משום שהוא מצליח לעורר בהם פחד מיריביו ובוז כלפיהם...".

גאון וחבריו ממשיכים וכותבים על משמעות ה"בייס" וכיצד ב-2015, נתניהו לא השיג קולות מן המחנה האחר, אלא "הניע את הבייס שלו מתוך שנאה לאויב הגדול והפחד ממנו ...אחת המטרות של קמפיין שלילי היא לעורר בקרב בוחריך את שנאתם למחנה האחר... יחס הבוחר למועמד נקבע על בסיס התרשמות ראשונית, מהרגע שזו נוצרה קשה לשנות אותה".

"הרצוג שידר רכות ונימוס", כותבים גאון ושות', "רכותו התפרשה כחולשה. נתניהו שידר נחישות ורעב לשלטון, כך הוא נתפס כמנהיג נחוש וחזק...". וכך ממשיך הספר ומפרט בנוגע ל"קילריות", רעב, אגרסיביות, יצר להביס, להשמיד, לחסל, לערוף.

כדאי לזכור שהרצוג, בעדינותו ובנעימותו, השיא את המחנה שלו ל-24 מנדטים. מספר גבוה לכל הדעות ביחס לציפיות ולמה שמסוגל המחנה הזה להביא כיום. עוד יש לציין, שה"קילר אינסטינקט" של נתניהו, עליו בונה גאון את התזה, מופנה בעיקר לאחרים, לשמאל, ופחות לתוך המחנה שלו. הוא ממעט לעשות זאת בפומבי. דבריו על גדעון סער ("שר חתרן") היו חריגים, נפלט לו.

לפני כמה שבועות הגיע גאון למטה מפלגת העבודה ברחוב יגאל אלון ובחיקו ארגז עם הספרים בעלי הכריכה הצהובה. קילר אינסטינקט לחלוקה לצוותים. גאון ערך לאנשי המטה סדנא פוליטית. מעין מנטורינג או ייעוץ. חלקם לקחו את הספר לקרוא וללמוד.

במסגרת קידום המכירות של הספר עשה גאון את מה מקובל בימינו ברשתות החברתיות, וצילם אנשים מפורסמים כשהם קוראים את הספר ו"מדגמנים" עבורו. כך הצטלמה ציפי לבני עם הספר בראשית ספטמבר וגם אהוד ברק והרצוג עשו פוזה למצלמה. לו רק ידעה אז לבני שזה התנ"ך החדש של גבאי ושההנחיות מתוך הספרות היפה הזו ישמשו להדחתה.

גאון חשב בשיחות פרטיות, שיועיל לגבאי אם לבני תסולק, שגבאי חייב להדגים נחישות וקור רוח. לדעתו, לבני אחראית לנפילה בסקרים בחודשים האחרונים, שבפועל אין סיכוי לאיחוד הכוחות שלבני רצתה בו והמשך הפעילות שלה בנושא גורמת לגבאי נזק אדיר. הוא נשמע אומר בשיחות סגורות שגבאי צדק כשלא רצה למנות אותה בזמנו ליו"ר האופוזיציה.

עם העצות האלה החל השבוע הפוליטי הראשון של מערכת הבחירות. גבאי פנה למשימת ה"קילר" שלו - להראות שיש לו את ה"אינסטינקט", ככתוב בספר שהוא "המדריך המלא למועמד ולמנהל הקמפיין".

מהלך הקילריות הראשון הופנה כלפי לבני. מתוך המחנה, אך לא מתוך המפלגה. מערכת היחסים ביניהם ממילא היתה עכורה. גבאי הוא לא הרצוג, הוא לא ירים טלפון ויגיד מילה - כי צריך להראות לבייס שיש להם מנהיג עם סכין בין השיניים. גבאי צריך היה לעשות זאת בחדות, בהפתעה, ללא כל הכנה. עכשיו כל חברי הכנסת שרוצים להתמודד בפריימריס במפלגה יבינו עם מי יש להם עסק (ויפחדו , זו התובנה).

בתשובה לשאלת "גלובס" אמר גאון: "לא ידעתי על ההחלטה. זאת היתה החלטה אישית של גבאי. אני מסייע להכשרה מקצועית והרכבת צוות הקמפיין שלו משום שאני רואה שליחות גדולה לעזור לכל מי שרוצה ומחויב לא לשבת עם נתניהו שוב, ולשינוי במדינה".

המפץ במפלגה לא הסתיים. שני חברי כנסת בולטים וחרוצים מסיימים את הכנסת ה-20 עם סל של הישגים. יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, וח״כ איילת נחמיאס-ורבין, דיברו היום (ה') בגלי צה״ל ולא חסכו מגבאי מילים קשות.

כבל אמר: "מה שראינו השבוע היה פרק מתוכנית ריאליטי של הדחה. אני אשאר במפלגה כדי לאסוף את השברים אחרי הבחירות" הוא אמר. נחמיאס-ורבין אמרה שהיא קוראת לגבאי לוותר על מקומו. "הייתי רוצה שהוא יתחלף". הדברים קשים עבור גבאי. גם בימים הלא-נעימים של מריבות יחימוביץ'-פרץ-הרצוג, הם השתתקו לפני מערכת בחירות.

האם מהלכו של גבאי היה מוצלח? שלושה ימים אחרי החיסול בשידור חי, זה נראה כ-Lose-Lose Situation, כמו שאומרים אצלנו בשכונה. לבני יצאה מופסדת, פגועה, עם אגרוף לבטן הרכה, בהשפלה ציבורית שלא זכורה כמוה לפוליטיקאית ותיקה, שממילא סבלה במשך שנים מתדמית של "מחליפת מפלגות". זאת על אף שגם גבאי, כפי שהוא סיפר בכלי התקשורת בעבר, הספיק לבחור בקלפי (לא כמועמד, אלא כבוחר) בכל אופציה אפשרית על הסקאלה הפוליטית, מהליכוד, דרך אריק שרון, עבור במפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בשנים האחרונות (מופז או אלדד יניב, לא ברור), בציפי לבני (התנועה) ועד ליצחק רבין.

גם גבאי יוצא מופסד. חברי כנסת ממפלגתו מדברים נגדו בכלי התקשורת בצורה בוטה וישירה ובליכוד מלקטים את ה"סינקים" הללו נגד גבאי, כדי לערוך אותם לקליפ עסיסי. לצד זאת, פעילי המפלגה מארגנים מפגן החתמות לשם כינוס המרכז והדחה באמצעות צירי הוועידה. שנאה כזו לוהטת, בזמן קצר (שנה וחצי מאז הוא נבחר) לא זכורה אפילו במפלגת הסכינים השלופים. למהלך אין סיכוי רב, מאחר שגבאי שולט במוסדות המפלגה באמצעות רישום ובחירת צירים שהוא ערך לפני עשרה ימים, אך הנזק התעמולתי, רב על התועלת שבמהלך.

לבני ניסתה ביממות שחלפו לנגן על רגשות הפגיעה הנשית, אך בעצמה לא הסתערה על הטיעון ביודעה שהוא בעייתי. גבאי נהג כלפיה בגסות לא בשל היותה אישה, אלא כי חיפש להוכיח לציבור שהוא יודע לאכול יריבים בלי מלח.

אבל צריך גם לומר מילה טובה על לבני השבוע. אולי לא היתה שם פגיעה מגדרית, אך היא בהחלט הוכיחה איך נראית מנהיגה קרת רוח. בשידור חי האזינה לדברי גבאי בלי להניד עפעף. קמה למיקרופון ואמרה: אגיב עוד מעט. כפיים.

רוב הפוליטיקאים שאנו מכירים לא היו מצליחים להתאפק ופולטים שטויות עצבניות אל מול המצלמה. היא אספה את עצמה, הלכה ושבה למסיבת עיתונאים כעבור שעתיים, כשהיא ממוקדת וברורה.

בראיונות לתקשורת בהמשך היום, בשעות הערב, היא יצאה מעט מן האיזון המפורסם שלה, אך גם זה לא הוביל למפולת. הסקרים אמש (ד') מוכיחים שלבני לא איבדה אחיזה בציבוריות הישראלית. הדרך קדימה לא פשוטה, יהיה לה קשה לעבור את אחוז החסימה, במיוחד כשבמשך כל השנים האחרונות הצהירה שהיא רוצה להצטרף ולהקים גוש ושותפויות. "מדוע לתמוך בה כשהיא לבד?", ישאלו הבוחרים ולבני תצטרך לתת תשובה.