מרצ הוכיחה שגם מהספסל האחורי ניתן להוביל שינוי חברתי

רבות המפלגות בישראל שמסתפקות במצע בן עמוד אחד או שניים, אם בכלל. אחת המפלגות שכן מפרסמות מצע היא מרצ, "השמאל של ישראל" כהגדרתה. היא זוכה ללא ספק, ובפער ניכר, בתואר המצע המושקע והמפורט ביותר, כך ב-2015 וכך גם כיום. המצע בן 81 העמודים מקיף את כל תחומי החיים שבהם מעורבות ממשלתית. לו היה מיושם במלואו, אין ספק שמדובר היה באוטופיה סוציאל-דמוקרטית בסגנון סקנדינבי. למרות העובדה שמרצ כבר התרגלה לספסלי האופוזיציה בשנים האחרונות, היא לא מוותרת על גיבוש עמדה מעמיקה בכל נושא ונושא.

הפרק הכלכלי במצע מעיד כי החלק ה"מפ"מי" של המפלגה גובר בנוקאאוט על החלק הליברל-כלכלי של "רץ" ההיסטורית, וקצת מתעלם מהרקע הסוציו-אקונומי של המעמד הבינוני - גבוה שאליו משתייכים הרוב המכריע של מצביעי המפלגה.

בעיה אחרת שככל הנראה מזינה את האופטימיות, שלא לומר ההטיה לאידאליזציה של המצע של מרצ, היא העובדה שכמעט ואין לה סיכוי להיכנס לקואליציה. גם אם מועמד של המרכז עשוי לזכות במנדט להקים ממשלה, אין כמעט תרחיש שבו מרצ המהווה סדין אדום עבור מפלגות הימין והחרדים, תהיה חלק מהפאזל הקואליציוני. כלומר, כשאתה משוחרר מכבלי האפשרות שחזונך יתממש, יש אפשרות להתפרע.

 האם הן עמדו במילתן מרצ

ההישג הגדול: קצבאות הנכים

חרף הישיבה באופוזיציה, ניתן למצוא במצעה של מרצ כמה וכמה סעיפים שיושמו במלואם או בחלקם, גם אם לא ביוזמת או השתתפות חברי המפלגה, אלא בשל דרישות של מפלגות קואליציוניות. ואולם ההישג המרכזי שיכולים להתגאות בו במרצ הוא העלאת קצבאות הנכות, מהלך שהוביל חה"כ אילן גילאון.

מרצ, ובעיקר גילאון, סייעו למאבקי הנכים להגדלת קצבת הנכות וקצבאות השירותים לנכים. גילאון הגיש הצעת חוק להעלאת הקצבאות והצמדתן לשכר המינימום, כפי שכתוב במצע. במפתיע הוא הצליח להעבירה בקריאה טרומית, ואחר כך גייס תמיכה של ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית, ובהם דוד אמסלם ודוד ביטן (הליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי).

בפועל לא הייתה הצמדה לשכר המינימום, אך הושגה בסופו של דבר עליה של 50% בקצבה, עד לגובה של 3,700 שקל בשלוש פעימות. 1,600 שקל או כמעט 30% פחות משכר המינימום. ובכל זאת, הישג מרשים שעלותו 4.2 מיליארד שקלים למדינה.

מדיניות המס לא שונתה

סעיף מרכזי במצע מרצ הוא אימוץ יעד הפחתה ממשלתי של מדד ג'יני הבוחן פערי שכר, הקטנת הפערים והקטנת שיעור העוני. לפי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי זו השנה השמינית שבה נמדדת ירידה בשיעורי העוני, 0.5% בממוצע בכל שנה. וכך במדד ג'יני לאי-שוויון נרשמת גם כן ירידה שנתית קבועה ממוצעת של 1.2% בשנה. האם זה בזכות המלצות כלכליות של מצע מרצ? לא ממש.

מרצ קראה לשינוי במדיניות המיסים להפחתת אי השוויון. בין השאר המצע דורש הצבת מדרגת מס בגובה של 55% למשתכרים מעל 60 אלף ₪ בחודש, מיסוי רווחי הון, הטלת מס ירושה, הגדלת מס החברות ל-30% לחברות בינוניות וגדולות, הגדלת המס על הרווחים הכלואים ועוד. שום שינוי מאלה שהוצעו לא קרה בפועל.

בתחום התעסוקה מצע מרצ דרש את הפסקת שיטת העסקת עובדי קבלן בשירות הציבורי, העדפה במכרזים של חברות המעסיקות עובדים קבועים והענקת תנאים סוציאליים מועדפים לעובדים על בסיס שכר שעתי. העלאת השכר החודשי והשעתי שהנהיגה הממשלה עונה חלקית על דרישות מצע מרצ, וכך גם העברה של מקצת עובדי הקבלן בשירות הציבורי (בעיקר בבתי חולים) להעסקה ישירה. בסך הכול, שיעור עובדי הקבלן במגזר הציבורי ירד ב-15%, בעקבות הסכם בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מיולי 2015.

בד בבד, שופרו התנאים הסוציאליים לכ-7000 עובדים סוציאליים ועוד 2,300 מורים המועסקים על ידי עמותות הנותנות שירות למדינה. גילאון היה שותף גם כאן לגיבוש ההסכמות, יחד עם שר הרווחה חיים כץ.

הכסף לערבים - לא בזכות מרצ

מרצ הדגישה במצעה כמטרה עליונה את שיפור מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל הערבים, וקראה ליישום תכנית רב שנתית ועתירת תקציבים לביטול הפערים החברתיים כלכליים בינם לאזרחי ישראל היהודים. כאן המדינה ישמה מיוזמתה בלבד, וללא מעורבות חברי מרצ, את החלטה 922 לתכנית החומש למגזר בעלות של 15 מיליארד שקלים. לא התקבלה דרישת מרצ במצע להשוות באופן יחסי את הקצאת הקרקעות ליהודים וערבים, בין השאר על ידי הכפפת הקרן הקיימת לישראל למדינה, ושיווק בהתאם לעקרונות שוויון וצדק אזרחי.

עקרונות המצע בענייני מעמד האישה עסקו בין השאר בהעלאת שכר למקצועות "נשיים" כמו אחיות, סייעות, הוראה ועוד. כאן לא נרשמו הישגים של ממש ומצבן של הסייעות למשל דווקא הורע.

העלאת גיל הפרישה תחכה

המצע הוליד חוק אופוזיציוני נדיר שעבר ביוזמתה של יו"ר המפלגה תמר זנדברג - חופשת לידה בת שישה ימים גם לאבות. החוק אושר בלי מתנגדים כמעט ובתמיכת הממשלה.

גם הסעיף במצע המתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים מומש. חברי מרצ בסיוע גורמי אופוזיציה וקואליציה, טרפדו את השינוי שיזם האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64, והדיון על כך עבר לכנסת הבאה. העלות האקטוארית של המהלך מוערכת בכ-200 מיליון שקלים בשנה ובפגיעה של כחמישה מיליארד שקלים בתזרים קרנות הפנסיה, מחיר שיושת על כלל ציבור החוסכים, ואולי גם על אוצר המדינה שייאלץ לסייע לקרנות.

בשורה התחתונה, מרצ הפכה ב-20 השנים האחרונות לחברת קבועה באופוזיציה. מפלגה שכלל לא מוזכרת כמעט בשום תרחיש של הקמת ממשלה. עם זאת, ולמרות כוחה הקטן יחסית, חמישה מנדטים בלבד, היא הוכיחה בכנסת האחרונה שעם עבודה פרלמנטרית מאומצת ונכונה, אפשר להגיע להישגים גם כיושבים מחוץ לקואליציה.