יש דיל ויש ציונים: ציון המעבר של בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין יורד ל-60 (במקום 65) ויחול רטרואקטיבית על שלושת מועדי הבחינה האחרונים בהם נרשמו שיעורי מעבר נמוכים במיוחד - כך נקבע לפנות בוקר (ד') בסיכום בין שרת המשפטים, איילת שקד, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ אסנת מארק ולשכת עורכי הדין, ועל דעת חברי הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט.
על-פי הסיכום, טקס הסמכה ללשכה לנבחנים שנכשלו בשלושת המועדים האחרונים ועתה יעברו את הבחינה בעקבות שינוי ציון המעבר, ייערך עד לחודש מארס 2019.
במקביל, קיבלו הבוקר אלפי הנבחנים במבחן ההסמכה האחרון שנערך בדצמבר 2018, את הציונים במבחן, בתום עבודת הוועדה הבוחנת. בשלב זה עדיין לא נמסרו נתונים רשמיים בנוגע לאחוזי המעבר בבחינה, ואולם אל "גלובס" מגיעות פניות שונות משעות הבוקר של עשרות נבחנים שנכשלו. הציונים מחוללים שוב סערה בקרב הנבחנים, אך ניתן להניח כי לאחר שיוגשו ערעורים והשגות ישתנו מעט הנתונים, וחלק מהנכשלים יעברו.
גם הסיכום שהוגש במהלך הלילה רלוונטי לנבחנים שנכשלו, היות שהוא יחול גם עליהם, באופן שתינתן להם הזדמנות נוספת לעבור את המבחן. על-פי ההסכם בין שרת המשפטים לחברי הכנסת, יינתן מועד בחינה מיוחד לנבחנים שנכשלו באחד משלושת מועדי הבחינה האחרונים וקיבלו ציון בטווח שבין 50-59. נבחנים אלה יוכלו לגשת למועד בחינה מיוחד, שבו תיערך בחינה על-פי המתכונת הקבועה בחוק, בהיקף מצומצם שהוועדה הבוחנת תקבע לגביה רשימת מיקוד מצומצמת. מועד הבחינה המיוחד ייקבע בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, בהתאם לקבוע בתקנות.
בהודעה משותפת שהוציאו הצדדים צוין כי ההחלטה להוריד את ציון המעבר ב-5 נקודות "מבוססת על השוואת ציון המעבר לציון הנהוג במקצועות מוסדרים אחרים, ביניהם: רואי חשבון, שמאי מקרקעין, יועצי מס ויועצי השקעות; וכן על ההבנה שהתגבשה אצל כלל הגורמים, כולל הוועדה הבוחנת, לפיה זהו ציון המעבר הראוי בבחינה, בהתחשב בשינוי המתכונת ובמבנה הבחינה החדש, הכולל לראשונה ניקוד על מטלת כתיבה וכן פרק העוסק בדין המהותי ופרק העוסק בסדרי דין".
ההסכמות בין הצדדים מגיעות לאחר משא-ומתן קדחתני שכלל אף מלחמת גרסאות בין השרה שקד לח"כ זוהר, ונראה כי הן מורידות סופית מסדר היום את "חוק הפקטור" השנוי במחלוקת, שכלל לא ברור אם היה עובר את "מבחן בג"ץ". במסגרת התיקון המוצע לחוק ביקשו מספר רב של חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית להוביל להורדת ציון המעבר בשלושת הבחינות ההסמכה האחרונות ל-50.
הרקע ל"חוק הפקטור" הוא תלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה על הכוונות של לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת להכשיל אותם, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענתם, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע, השאלות היו בעייתיות ועוד שלל טענות. כראיה לכך הציגו המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד בשלושת המועדים האחרונים בכלל והאחרון בפרט (כ-42% לאחר הקלות, עררים ופסילת שאלות).
המאבק של המתמחים מתנהל מזה תקופה, וניתן לראות בהסכמות בין הצדדים כהישג גדול של המתמחים, וזאת למרות שנבחנים רבים שכשלו נותרו מחוץ להסכמות האמורות.
בתוך כך, ובניסיון אולי אחרון להציל את חוק הפקטור, שלח אמש (ג') חבר הכנסת עיסאווי פריג' מכתב למזכיר הממשלה, עליו חתומים 64 חברי כנסת מכל סיעות הבית, בבקשה "לכנס את הכנסת באופן מיידי ובהול כדי להשלים את הליך החקיקה".
במכתב מדגישים חברי הכנסת כי הצעת חוק הפקטור התקבלה בוועדת ההסכמות, וכי לא נרשמה לגביה התנגדות הממשלה.
על המכתב חתומים, בין היתר, גם חברי הכנסת מיקי זוהר ואסנת מארק, שלקחו חלק גם בהגעה לסיכום האמור עם שרת המשפטים והוועדה הבוחנת.
ח"כ פריג' מסר: "הפשרה, שהושגה ללא שיתוף המתמחים, היא בעיקרה פוליטית לקראת בחירות הפריימריז בליכוד".
הקלות קודמות ובהן ביטול גזירת השליש
ההודעה היום מגיעה בהמשך לשינויים נוספים שבוצעו במתכונת הבחינה על-ידי הנוגעים בדבר. בין השינויים האמורים: תוספת זמן של כשעה בזמן הבחינה שניתנה על-ידי הוועדה הבוחנת (תוספת של דקה לכל שאלה בפרק הדין המהותי ותוספת של חצי דקה בפרק הדיוני); ביטול "גזירת השליש", אשר דרשה מהנבחנים לענות נכונה לפחות על שליש מהשאלות בכל אחד מהפרקים; צמצום רשימת החיקוקים לבחינה; חלוקת רשימת החיקוקים- לחלק הדיוני בנפרד ולחלק המהותי בנפרד.
במקביל פעלה שרת המשפטים שקד, טרם יציאת הכנסת לבחירות, להקמת וועדה שתפקידו לבחון את מתכונת הבחינה הקיימת וכן את האפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר שנה ראשונה ללימודי משפטים. לפי השרה, המטרה בקיום "בחינת מעבר" היא שהסטודנטים יוכלו לדעת עם תחילת לימודיהם האם הם יוכלו לשמש כעורכי דין. לדבריה, הדבר יאפשר למי שייכשל במבחני המיון בסוף השנה הראשונה ללימודים, להחליט בשלב מוקדם האם להמשיך במסלול לימודי משפטים ללא הסמכה לשמש כעורך דין או לעבור ללמוד מקצוע אחר. זאת, בניגוד למצב היום בו סטודנטים נאלצים לשלם הון רב עבור 3.5 שנות לימודים, לבצע התמחות וללמוד עוד 3 חודשים מפרכים לבחינות ההסמכה, ורק לאחר מכן לדעת האם ההשקעה והמשאבים שלהם ירדו לטמיון, אומרת שקד.
תגובות
ח"כ מיקי זוהר מסר: "לצערי חוק המתמחים טרם התקדם להצבעה בכנסת משום שראש הממשלה עדיין לא הספיק להכריע בנושא. בכל מקרה חשוב לציין שישנו סיכון ממשי שגם אם החוק יעבור בכנסת, הוא עלול להיפסל או בטח להתעכב חודשים ארוכים בבג"ץ. הפשרה שהושגה עם השרה שקד שציון 60 יהיה עובר לשלושת המועדים האחרונים וכמובן שגם כן הלאה, הוא הישג מיידי וחשוב יחד עם הישג עתידי נוסף ומשמעותי בכך שכל מי שקיבל ציון שנע בין 50-59 בשלושת המועדים האחרונים יזכה למבחן מעבר קצר וסביר שיידרש גם בו ציון עובר של 60".
שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "החקיקה שאושרה בהכנה לשניה ושלישית איננה פתרון נכון. אסור היה להוריד את רף המעבר ל 50. בתקנות החדשות נציב את עורכי הדין בשורה אחת עם מקצועות אחרים כמו רואי חשבון. ההסכמה שהושגה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר תפעל למען מאות מתמחים שחסרו להם נקודות ספורות כדי לקבל את ההסמכה כעורכי דין. אני מודה ליו"ר הוועדה הבוחנת השופט שוחט, לועדה כולה על עבודה מסורה, לח"כ מיקי זוהר ולמנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור על ההסכמה המשותפת והמאוזנת אליה הגיעו לטובת כלל הנבחנים".
ח"כ אסנת מארק מסרה: "הצעת החוק אותה הובלתי נבעה מתוך מצוקה גדולה של ציבור המתמחים. ההסכם שהושג הוא הישג היסטורי שנבע מלחץ ציבורי שהצליח להביא לתוצאה מרשימה אבל בעיקר הביא תקווה לאלפי מתמחים שקרובים יותר מתמיד להגשים את חלומם. לכל אורך הדרך האמנתי שהצדק לצידנו וההישג הזה בעבורי הוא סגירת מעגל ותיקון של עוולה גדולה גם לאלו שציונם מתחת ל-60 שיזכו למבחן מעבר שיעניק להם סיכוי ממשי ואמיתי להיכנס בדלת הראשית למקצוע".
ח"כ אמיר אוחנה, יוזם חוק המתמחים, מסר בתגובה לפשרה שהציגה שרת המשפטים: "מדובר הצעה רעה שעושה עוול נוראי עם רבים וצדק עם מעטים מדי. אחרי כל המאמצים שהושקעו וכל התקוות שנתלו, לא כך צריכה להסתיים הפרשה. לשכת עורכי הדין השקיעה משאבים רבים בהשחרת פניהם של המתמחים, גם אלה שעכשיו היא מקבלת לשורותיה, על לא עוול בכפם. מי שהוכח כי נכשל זו הלשכה והוועדה הבוחנת - המתמחים הוכשלו.
"כשבאו אליי נציגי המתמחים לפני מספר חודשים והוכיחו לי את אי-הצדק שנעשה עימם, והראו לי את הסיפורים הקשים שהביאו את חלקם לשיברון לב וכיס ולסבל עצום, פניתי לשרת המשפטים בפניה דחופה לתיקון העוול שעליה חתמו רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מהלך פרלמנטרי נדיר.
"השרה לא התרצתה. כבר כשהודעתי על כינוס מיוחד למען המתמחים באולם הגדול ביותר בכנסת, אליו הגיעו מאות משתתפים, ניסתה השרה להציע הצעה שהייתה בבחינת לעג לרש, והוסיפה מספר מצומצם ביותר של מתמחים למעגל העוברים. אז הודעתי את מה שאני מודיע היום - זה צדק למעטים מדי ועוול כבד לרבים מדי. המאבק יימשך".
ח"כ אוחנה הוסיף כי "לשכת עורכי הדין והשרה עשו יד אחת לפגוע באנשים טובים שחייהם הפכו לסיוט מתמשך, תוך זלזול בכאב המתמחים, ואני אומר להם - עוד לא מאוחר מדי. קבלו את ההצעה שאלה שקיבלו בשתי הבחינות המדוברות ציון של 50 ומעלה יעברו. זה עדיין יותיר רבים מחוץ למעגל אבל אמרנו מתחילת הדרך - לא כולם יהיו עורכי דין, ולא כולם יעברו, רק אלה שקיבלו ציונים גבוליים.
"גם אם עדיין יהיו מי שיכעסו - החלטה מסוג זה היא הוגנת. אמשיך את המאבק על הצעת החוק, אם אפשר יהיה אז עוד בכנסת הזאת, ואם לא - בכנסת הבאה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
