דולרים מהדוד סם? ברשות הפלסטינית אומרים "לא, תודה"

במערכת הביטחון ובגופי קבלת החלטות אחרים בישראל מתנהל בשבועות האחרונים ויכוח ער בסוגיית מימושו של חוק קיזוז משכורות המחבלים שאושר בכנסת בשנה שעברה. החוק קובע כי מכספי המיסים והאגרות שישראל גובה עבור הפלסטינים יקוזזו התשלומים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחות שאהידים. לפי נתוני 2018-2017 מדובר בהיקף של כמיליארד שקל בשנה - 5% מסך התקציב הפלסטיני השנתי.

לדברי אחד מהגורמים המעורבים בדיונים, בלי להיכנס להצדקה המוסרית שיש בחוק, קיזוז הכספים יהווה מכה קשה לכלכלה הפלסטינית בגדה. בשטח הגדה, הוא מציין, נשמר לרוב השקט ולמעט מספר לא גדול של פיגועים, הרחוב הפלסטיני מחוץ למשחק - בניגוד למה שקורה ברצועת עזה. החשש העולה בדיונים כעת הוא שהידרדרות כלכלית תביא להפניית המחאה כלפי ישראל. לדבריו, אין שום סיכוי שהרשות תעצור את התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם - הם נחשבים קדושי ההתנגדות לכיבוש, והאהדה להם נמצאת בקונצנזוס מלא. לשאלה כיצד ניתן לדחות או לבטל את יישום החוק בתקופת טרום בחירות, ענה הגורם כי הכול תלוי בראש הממשלה בנימין נתניהו.

אבל זו לא הצרה הכלכלית היחידה של הפלסטינים: הרשות הפלסטינית החליטה לנתק את הקשרים הכלכליים עם ארה"ב. נשמע סוג של התאבדות כלכלית, לא? גם הגורמים הרלוונטיים בישראל, ביטחוניים, מדיניים וכלכליים, תופסים את הראש ומנסים להבין מה קורה פה. אחד מהם אמר לי בתסכול, "מה השלב הבא? אבו מאזן יכריז מלחמה על ארצות הברית כמו בסרט 'העכבר ששאג'"? אבל מתברר שלמהלך הזה יש סיבות מעשיות ומשפטיות.

 דולרים מהדוד סם? לא, תודה

מסרבים לכל סוג של סיוע

כך זה התחיל: בשבוע שעבר הודיעה הרשות הפלסטינית לממשל טראמפ כי החל מסוף החודש היא תסרב לקבל כל סוג של סיוע תקציבי מארה"ב. לא שנשאר הרבה ממנו: לאחר ביטול הסיוע האזרחי ב-2018, ארה"ב תומכת ברשות רק במימון כוחות הביטחון שלה, בהיקף של 200 מיליון דולר בשנה. לדברי סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, מדובר בעצירה של כל הכספים, לרבות אלה המיועדים לביטחון.

הסיבה הישירה להודעה היא חוק שעבר בקונגרס בשנה שעברה וחושף את הרשות לתביעות ענק בארה״ב. ״התיקון לחוק נגד הטרור״ קובע כי כל ישות מדינית שמקבלת סיוע תקציבי כלשהו מארה״ב, תהיה חשופה לתביעות בבתי משפט אמריקאיים אם הייתה מעורבת בעבר בפעולות טרור. החוק נולד בתגובה לפסיקה של בית המשפט העליון בארה״ב, שפסל תביעת ענק של אזרחים אמריקאים נגד הרשות הפלסטינית. בית המשפט קבע כי למערכת המשפט האמריקאית אין את הסמכות לדון בתביעות נגד הרשות. בשל הפסיקה סנטורים רפובליקנים, בתמיכת ודחיפת ארגונים יהודיים הביאו לאישור החוק. משמעותו היא כי כל סוג של סיוע ממוני אמריקאי לפלסטינים השנה חושף את הרשות לתביעות על אירועי עבר, ומדובר בעיקר בפעולות טרור מתקופת האינתיפאדה השנייה שבהן נפגעו אמריקאים. אגב, החוק רלוונטי לכל מדינה המקבלת סיוע אמריקאי ובכמה מדינות כאלה בודקים צעדי מנע דומים.

הרשות הפלסטינית ניצבת בפני שוקת כלכלית שבורה בגלל צמצום הסיוע העולמי והיעדר מקורות הכנסה ממשיים חלופיים. באוקטובר פנה הבית הלבן לקונגרס בבקשה לקדם תיקון לחוק החדש, שיאפשר להחריג את כוחות הביטחון של הרשות ולהמשיך לתמוך בהם. אלא שניסיון זה נקלע למבוי סתום בעקבות השבתת הממשל בוושינגטון. התיקון הזה אמור לסייג מהחוק החדש תשלומים לצורכי ביטחון, כדי לאפשר את המשך העברת התקציב למנגנוני המודיעין והביטחון הפלסטיניים המהווים נדבך חשוב בשמירת היציבות בשטחי הרשות וגם במניעת פיגועי טרור נגד ישראל.

חרם: פרויקטים בלי אמריקאים

הצעד הפלסטיני השני לניתוק הקשר מובן הרבה פחות. הרשות, כך מתברר, דורשת כי האמריקאים יצאו מכל מעורבות בפרויקטים כלכליים בשטחה, ככל הנראה עם קשר לחקיקה האמריקאית אבל גם כצעד פוליטי מתריס בשל המדיניות של ממשל טראמפ באזור וההעדפה הברורה שלו את העמדות הישראליות.

גל ברגר, כתב רשת ב', חשף כי הרשות הודיעה ברגע האחרון כי שר האוצר שלה, שוקרי בשארה, לא יגיע לכינוס שרי האוצר שתוכנן להתקיים במסגרת ועידת דאבוס בשוויץ. בכינוס אמורים היו להיחתם הסכמים לקידום פרויקטים כלכליים שונים בשטחי הרשות, כאשר בין החותמים גם שר האוצר משה כחלון ושר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין. הפלסטינים, יש לומר, הודיעו כבר קודם כי הם מתנגדים להשתתפות מנושין, אך כחלון דחה דרישה זו. לדבריו, אף שמנושין עצמו הסכים להיעדר כדי לקדם את הפרויקטים, ישראל סירבה להטלת הווטו הפלסטינית.

ראמי חמדאללה, ראש הממשלה ברשות, הגיע לדאבוס ובנאומו שם אמר כי הרשות מחויבת להשקיע בשלום ובקידום הכלכלי ליצירת מציאות טובה יותר לדורות הבאים. החרמת האמריקאים מהשתתפות בפרויקטים לא בדיוק מתיישבת עם דברי חמדאללה.

עם זאת, בכיר פלסטיני אומר לנו כי לחשש מפני חוק התביעות האמריקאי מקום עיקרי גם בהחלטה זו. לדבריו, באיחוד האירופי וגם שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב מנסים למצוא פתרון לסוגיה הסבוכה. הוא מוסיף, כי הפסקת הסיוע האמריקאי ביחד עם חוק הקיזוז הישראלי מעמידים בפני פירוק את מוסדות הרשות הפלסטינית. "זה מה שנתניהו צריך לפני הבחירות?", הוא תוהה.