פרשת אפי נוה: צו איסור הפרסום על שמות החשודות הוארך בשבוע נוסף

(עדכון) - הבוקר נערך בביהמ"ש המחוזי דיון בערעור שהגיש "גלובס" על החלטת שופט השלום עלאא מסארווה, שאסר את פרסום שמותיהן של החשודות העיקריות בפרשה לצד אפי נוה – שופטת שלום מכהנת ועורכת דין, בת זוגו של שופט שלום מכהן • עוה"ד של "גלובס": "מתעוררת תחושה קשה שביהמ"ש הנכבד מגן ביתר שאת על חבריו"

עו"ד אפי נוה / צילום: ראובן קסטרו
עו"ד אפי נוה / צילום: ראובן קסטרו

מאבק "גלובס" בצווי איסור הפרסום על פרשת אפי נוה: הבוקר (א') נערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ציון קאפח) דיון בערעור שהגיש "גלובס" על החלטת שופט בית משפט השלום, עלאא מסארווה, שאסר את פרסום שמן של שתי החשודות העיקריות בפרשה לצדו של נוה - שופטת שלום מכהנת ועורכת דין, בת זוגו של שופט שלום מכהן.

בית המשפט החליט להאריך בשבוע נוסף לפחות את צו איסור הפרסום על שמות החשודות, לאחר שהתברר בדיון שנערך בדלתיים סגורות כי נציגי המשטרה, סגן-ניצב אסף ולפיש ורפ"ק עודד אררה, חזרו בהם מהודעתם שניתנה עוד בשבוע שעבר, לפיה משטרת ישראל אינה מתנגדת לפרסום שמות החשודות. "המשטרה שינתה את עמדתה וביקשה להותיר את צו איסור הפרסום על כנו ובשלב זה עד ליום 3.2.19", נכתב בהחלטה.

עו"ד אפי נוה, יו"ר הלשכה המתפטר, חשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.

בתוך כך, הערב הוגש לבית המשפט העליון ערעור השופטת על ההחלטה המתירה חשיפת חומרים הנוגעים לחקירת הפרשה, ובכלל זאת מסרונים שהוחלפו בינה לבין אחד החשודים האחרים בפרשה. מאוחר יותר הגיש גם נוה בקשה להצטרף להליך, וגם הוא צפוי לטעון כי אין להתיר את פרסומם של המסרונים.

מאז נחשפה הפרשה, היא לוותה בחרושת שמועות. על-מנת שלא לדרדר את אמון הציבור במערכת המשפט, וכדי למנוע את המשך מחול השדים סביב גורמים משפטיים שאינם נוגעים לפרשה, אך שמם בכל זאת נקשר אליה  - סבור "גלובס" כי חשיפת שמותיהן של החשודות המרכזיות בפרשה לצד נוה תגשים אינטרס ציבורי ראשון במעלה.

"התחושה היא שהמערכת מאתרגת את בניה"

בכתב הערעור שהגיש "גלובס", באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום, נטען כי החלטת השופט מסארווה "מעוררת תחושה קשה שבית המשפט הנכבד שומר ומגן ביתר שאת על חבריו - השופטת ואשת השופט".

בתחילת הדיון אמר עו"ד יורם מושקט, המייצג את "גלובס" יחד עם עו"ד אוריין אשכולי-יהלום: "החלטת השלום מהווה הגנה על מערכת המשפט שאין לה בסיס בחוק. הכלל הוא שהשמות צריכים להיות גלויים. אם השלום התכוון שאין מספיק ראיות בשלב זה - זה לא נאמר במפורש".

גם עו"ד טלי ליבליך, המייצגת את "הארץ", טענה בהקשר זה: "ההחלטה לאסור פרסום השמות כי ייגרם נזק חמור שלא ברור מהו - היא תקדימית. אני מזכירה שעורכת הדין והשופטת הן לא קורבנות - הן חשודות. הנימוק שאולי בסוף הן יזוכו לא מצדיק את איסור פרסום השם, זו לא ההלכה. התחושה היא שהמערכת מאתרגת את בניה".

עו"ד אופיר סטרשנוב, המייצג את השופטת החשודה, אמר: "הראיות נולדו כתוצאה מעבירות מאוד חמורות. אני לא יודע איך הושג הטלפון ממנו הושגו הראיות. כנראה בעבירה. אחרי כן הטלפון נפרץ - עוד עבירה חמורה. אנחנו יודעים שהחומר מופץ היום בצורה נרחבת על-ידי מי שהשיג אותו מלכתחילה. היתר לפרסם השמות יאיץ גם פרסום החומר".

עוד אמר עו"ד סטרשנוב: "מדובר בתיק פשוט. ההחלטות בו יתקבלו בימים הקרובים. לא נכון היום לפרסם את שם השופטת, שהרי זה יהיה בלתי הפיך. אפשר לנקוט במידתיות ולבחון את השאלה האם לפרסם שמה בהמשך. הסיכוי שיוגש כתב אישום בעבירה שהשופטת חשודה בה הוא נמוך. לא ניתן יהיה להוכיח קשר בין הקשר של השופטת עם נוה (אם היה) לבין המינוי לשיפוט".

עו"ד עדי כרמלי, שמייצג את עורכת הדין החשודה, אמר: "ההחלטה של השלום לא אומרת שאין לפרסם השמות, אלא שיש להמתין עם הפרסום עד לקידום החקירה שלב נוסף. לא מדובר בחקירה רבת-מעורבים, המערערים יכולים היו לחכות. ההחלטה של השלום מידתית ולא סותמת הגולל על הפרסום".

סגן-ניצב אסף ולפיש, נציג המשטרה, התייחס גם הוא לטענות הצדדים: "עמדתנו לא השתנתה. אנחנו מותירים את ההחלטה לשיקול-דעת בית המשפט. עוד לא מלאו שבועיים לשלב הגלוי, רק אומר שיש עוד מה לעשות. ביחס לחומרים שמסתובבים בחוץ - זו טענה לא מדויקת בלשון המעטה. עשינו כל מאמץ להתחקות אחר עותקים של החומרים, וככל שידוע לנו, הם נמצאים בשליטתנו המלאה".

מספר דקות לאחר מכן הציגו נציגי המשטרה לשופט קאפח את התמונה הראייתית בתיק בדלתיים סגורות. כפי שהתברר מהחלטתו של קאפח, במהלך היוועצות זו חזרה בה המשטרה מעמדתה שאינה מתנגדת לפרסום שמות החשודות, וביקשה כי צו איסור הפרסום יוותר על כנו ביחס אליהן.

ניר גונטז', כתב "הארץ", ביקש גם הוא לומר מספר מילים בדיון: "אם ישנה שופטת שקיימה יחסים עם יו"ר הלשכה ובמקביל ניסתה לברר אצלו איך מתקדם המינוי שלה ולדחוף אותו - יש עניין לציבור. גם אם לא פלילי. עורך הדין שמייצג את השופטת לא מכחיש את מערכת היחסים הזו, ודי בכך כדי להתיר פרסום".

בשבוע שעבר: צמצום צו איסור הפרסום לצד התעקשות השלום שלא להותיר את פרסום שמותיהן של החשודות

נזכיר כי בשבוע שעבר נערכו בבתי המשפט בתל-אביב שני דיונים הנוגעים לבקשת "גלובס" להסיר את צווי איסור הפרסום שהוטלו על הפרשה. ביום רביעי שעבר בבוקר החליט שופט המחוזי, ציון קאפח, לצמצם את תחולתו של צו איסור הפרסום, כך שניתן יהיה לפרסם פרטים נוספים על חקירת הפרשה, אך השהה את החלטתו עד לאמצע השבוע הבא על-מנת לאפשר לעורכי הדין של החשודות לערער על כך לבית המשפט העליון. ממה שעלה בדיון, חששם של עורכי הדין נוגע בעיקר לאפשרות כי יפורסמו מסרונים שהוחלפו בין הדמויות המרכזיות בפרשה.

בהתייחסו לחומרי החקירה החסויים בתיק, השופט קאפח קבע בשבוע שעבר כי אלה מעלים "חשדות לא מבוטלים" לביצוע עבירה. בנוסף הביע קאפח את מורות-רוחו מצו האיסור הגורף שהוטל על הפרשה. "אין מחלוקת על כך שהפרשה מעלה עניין ציבורי מהמעלה הראשונה, ואין להפריז בחשיבות הדברים. הותרת איסור הפרסום כפי שהוא מוסיפה על העלטה ועל המבוכה וגורמת נזק לכל הנוגעים בדבר", קבע קאפח.

עוד ביום רביעי שעבר, בשעות הערב, נערך דיון בבית משפט השלום בבקשה להתיר את פרסום שמותיהן של עורכת הדין והשופטת. למרות דבריו הנחרצים של שופט המחוזי קאפח מאותו יום בבוקר, ולאחר ששמע באריכות את טיעוני אמצעי התקשורת ועורכי הדין של החשודות - החליט שופט השלום מסארווה להותיר את איסור הפרסום על שמותיהן של החשודות. מכאן, הערעור שהוגש למחוזי ונידון בפני השופט קאפח.

דעתו של השופט קאפח לא נעלמה מעיניו של השופט מסארווה, שציין בהחלטתו כי "האינטרס הציבורי מובהק לפרסום. הדברים מצאו ביטוי בהחלטתו של כב' בית המשפט המחוזי. אכן עיכובו של שופט או של עורך דין, חקירתו, שחרורו, לאחר מכן בתנאים מגבילים כאלה ואחרים - כל אלה כרוכים באינטרס ציבורי מובהק בפרסום".

למרות זאת, כאמור, הורה השופט על הותרת איסור הפרסום על כנו. שופט השלום מסארווה ציין: "אין בלבי שום ספק כי פרסום שמות החשודות עלול לגרום להן נזק חמור. מדובר בחשדות לשוחד מיני. פרסום שכזה בעניינה של השופטת ועורכת הדין עלול לפגוע בהן ובמשפחותיהן פגיעה קשה".

עוד קבע השופט בהתייחס לטענה כי חומרי החקירה בפרשה הושגו תוך כדי ביצוע עבירה: "החשד הסביר עבר את הסף הנדרש, ואולם נוכח הטענה כי מדובר בפגיעה קיצונית וכאשר מדובר בחדירה לטלפון אישי של המעורבים - יש להשאיר שוליים של ביטחון".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.