3.4 מיליון שקל - זה הסכום הפיצוי שתקבל נהגת אמבולנס של מד"א שנפצעה בעת עבודתה

הסכום החריג הוא חיבור של הסדר פשרה במסגרתו תקבל נהגת האמבולנס 2.4 מיליון שקל מחברת הביטוח שלמה, כאשר עוד מיליון שקל ישולמו ע"י ביטוח לאומי • סכום הפיצוי הגבוה נובע בין השאר מכך שמומחה מטעם ביהמ"ש הוא שקבע את דרגת הנכות של הנהגת, ולא מומחה מטעם ביטוח לאומי

אמבולנס של מד"א / צילום: תמר מצפי
אמבולנס של מד"א / צילום: תמר מצפי

3.4 מיליון שקל - זה סכום הפיצוי שתקבל א', נהגת אמבולנס של מגן דוד אדום שנפצעה בזמן עבודתה. במסגרת משפט שהתנהל במשך 5 שנים הגיעו הצדדים לאחרונה לפשרה, לפיה א', שתבעה בגין פציעתה 6.5 מיליון שקל, תפוצה ב-3.4 מיליון שקל. לפי הסדר הפשרה, 2.4 מיליון שקל מתוך סכום הפיצוי ישולמו על-ידי חברת הביטוח שלמה, ומיליון שקל נוספים ישולמו על-ידי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.

סיפורה של א', נהגת אמבולנס במגן דוד אדום לשעבר שנפצעה בעת ירידתה מהאמבולנס, הוא אמנם אירוני משהו, אך כזה עם נזק לא פשוט בצדו, פיצוי חריג וגם מוסר השכל לנפגעי תאונות דרכים בכל הנוגע לדרך המלך הרצויה לקביעת נכותו של התובע.

א' (34) עבדה משנת 2008 במגן דוד אדום כחובשת בכירה, נהגת אמבולנס וכמדריכה. במהלך שנת 2012 חזרה א' מ"קריאה" סטנדרטית אליה הוזעקה והחנתה את האמבולנס בחצר תחנת מד"א במתחם בזל בתל-אביב. בזמן ירידתה מהאמבולנס הגבוה, החליקה א', סובבה את ברך שמאל שלה, עיקמה אותה והוטחה בחזקה לרצפה. "שמעתי מעין קריעה בברך, ולמעשה אז נתלשה הרצועה הקדמית בברך שמאל", סיפרה לנו א'.

בימים כתיקונם, נפילה כפי שחוותה א' מסתיימת בדרך-כלל ולכל היותר במכות יבשות, מהן מתאושש הנופל תוך ימים אחדים, אולי שבוע, וממילא מבלי שנגרם לו נזק לטווח ארוך.

אולם לצערה של א', מזלה לא שפר עליה, והיא פונתה על-ידי אמבולנס למיון בבית החולים איכילוב בתל-אביב עם פציעה לא קלה בברכה השמאלית.

"משהו רע קרה"

"עבדתי במד"א עד לתאונה, 4 שנים כנהגת, חובשת בכירה ומדריכה. במהלך העבודה חזרתי מקריאה וחניתי האמבולנס. בזמן הירידה ממנו סובבתי את ברך שמאל, ככה שלמעשה נתלשה הרצועה הקדמית. הבנתי ישר שמשהו רע קרה, כי שמעתי מעין קריעה בברך. פינו אותי. שנה וחצי הייתי באובדן כושר עבודה בבית ולא יכולתי לחזור לעסוק במה שעסקתי. אחרי ויכוחים עם מד"א החזירו אותי לבנק הדם, וזה לא התאים מבחינה פיזית ונאלצתי לעזוב", סיפרה לנו א' בשיחה שקיימנו עמה.

כשכאביה לא חלפו, עברה א' ניתוח מתקן/משחזר לרצועה הצולבת, אלא שהניתוח לא הצליח, כאשר עקב מצבה הרפואי נאלצה א' להפסיק את עבודתה במגן דוד אדום ולוותר על קביעותה. זאת, בין היתר, משום שעבודתו של נהג אמבולנס היא עבודה פיזית הכרוכה, בין השאר, בפינוי חולים באלונקה ובסחיבת ציוד רפואי כבד לעתים קרובות בבניינים שאין בהם מעלית.

התאונה שאירעה ל-א' מוגדרת בחוק גם כתאונת דרכים וגם כתאונת עבודה. תאונת דרכים - משום שהתאונה קרתה בזמן ש-א' ירדה מרכב האמבולנס; תאונת עבודה - משום שהתאונה התרחשה בזמן עבודתה של א', אשר שימשה בעת הרלוונטית כאמור כנהגת אמבולנס במחוז דן של מד"א.

בהתאם, א' הגישה שתי תביעות: האחת לביטוח הלאומי והשנייה לבית המשפט נגד חברת הביטוח שלמה, שביטחה את האמבולנס ממנו נפלה בביטוח חובה.

דרך חתחתים

במהלך המשפט ביקשה שלמה חברה לביטוח כי הנכות של א' תיקבע על-ידי מומחי הביטוח הלאומי, אלא שבא-כוחה של א', עו"ד גיל בן ארי, מומחה לתביעות נזיקי גוף, הודיע לבית המשפט כי הוא מסרב לכך. כן עמד עו"ד בן ארי על זכותה של א' שימונו לה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט לצורך קביעת דרגת הנכות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה של א' ומינה בעניינה שני מומחים מטעמו, עליהם הטיל לבחון מהי דרגת הנכות שתקבע ל-א'.

על פניו, התעקשותו של עו"ד בן ארי כי בית המשפט ימנה מומחים מטעמו, ולא מומחים מטעם המל"ל, הסתברה בהמשך ההליך כבעלת חשיבות רבה על גובה הפיצוי לו זכתה א'. זאת, שכן בסופו של דבר קבעו מומחי בית המשפט ל-א' נכות רפואית של 44%, הגבוה ב-20% מהנכות שנקבע ל-א' על-ידי מומחי המל"ל (עמדה על 24%).

לאחר שהגיש את חוות-הדעת הרפואיות מטעם א', טענה האחרונה, באמצעות בא-כוחה, כי ההפסדים שלה גבוהים מאוד, וזאת, בין השאר, כשהיא מסתמכת על כך שמשכורת הנוכחית נמוכה משכרה כנהגת אמבולנס (כ-14,000 שקל בחודש). בנוסף, עד לתאונה נהגה א' לרכב על אופנוע, כאשר בשל הנכות שנגרמה לברכה היא אינה יכולה עוד לעשות זאת, ולכן רכשה רכב. עניין זה ייקר את הוצאותיה של א'.

לאחר ניהול משפט שנמשך כ-5 שנים, הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה א' תפוצה ב-3.4 מיליון שקל. את מרבית הסכום (2.4 מיליון שקל) תשלם ל-א' חברת הביטוח שלמה, שביטחה את האמבולנס ממנו נפלה א'. מיליון שקל נוספים ישולמו על-ידי המל"ל.

הדרך שעברה א' מיום הגשת התביעה בחודש פברואר 2013 ועד קבלת הפיצוי הייתה לא פחות מ"דרך חתחתים". במהלך המסע עברה תביעתה של א' לבית המשפט המחוזי עקב תיקון כתב התביעה וסכום הפיצוי המבוקש, והסתיימה בהסדר פשרה אליו הגיעה בא-כוחה, עו"ד גיל בן ארי (שהוא עורך הדין השלישי מטעם א' המטפל בתביעתה).

בא-כוחה של א', עו"ד גיל בן ארי, מסר בתגובה: "למרות שמדובר באותה נפגעת ובאותה תאונה, ישנו פער גדול בין קביעת הנכות על-ידי מומחים אובייקטיביים מטעם בית המשפט ובין קביעת הנכות על-ידי מומחים בוועדות של הביטוח לאומי. הפער בתיק זה מדגים היטב כיצד עלולים נפגעי תאונות עבודה להיות מקופחים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, ואלמלא ההתעקשות על מינוי מומחים מטעם בית המשפט, במקום מומחי הביטוח הלאומי, סכום הפיצוי של א' היה נמוך בכ-2 מיליון שקל".

במגן דוד אדום בחרו שלא להגיב.