גניבת הענק בקבוצת ויליפוד: היוזם והמתכנן הראשי חופשי בחו"ל, מבצעי המשנה צפויים למאסר בפועל

המדינה, גרגורי גורטובוי, לשעבר בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד (BGI ,BSD ו"ויליפוד השקעות"), ויוסף שניאורסון, שכיהן כמנכ"ל, סגן יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות בפירמידה - מבקשים מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את העונש שנכלל בהסדר הטיעון שאליו הגיעו בפרשת הגניבה מויליפוד. במסגרת ההסדר סוכם כי שניאורסון ירצה מאסר של 36 חודשים וישלם קנס של 50 אלף שקל; וכי על גורטובוי ייגזר עונש מאסר של 31 חודשים וקנס כספי בסך 1.2 מיליון שקל.

השניים הורשעו לפני כחודש, כל אחד לפי חלקו, בעבירות של גניבה, מרמה והפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון. זאת בשעה שאלכסנדר גרנובסקי, בעל השליטה בפירמידת החברות ומי שנחשב ליוזם ומתכנן המעשים שבהם הורשעו השניים, מנהל את חייו בחו"ל ונותר חופשי. לפי כתב האישום, השלושה הוציאו במרמה מהחברות בפירימידה כספים בהיקף מאות מיליוני שקלים שישמשו כבטוחה לטובת ההלוואות שנתנו בנקים זרים לחברות הקשורות בגרנובסקי.

השבוע טענו גורטובוי ושניאורסון בניסיון לשכנע את שופט המחוזי חאלד כבוב כי ההסכמות לגבי העונש שהושגו בהסדר הטיעון, ראויות וסבירות בנסיבות העניין. השניים הביעו חרטה על מעשיהם וציינו את עברם הנקי מהרשעות פליליות. השניים ציינו עוד כי העבירות המיוחסות להם אינן כאלה שהניבו להם טובת הנאה אישית, ואילו המדינה ציינה כי השניים היו רק "משניים בביצוע העבירות לגרנובסקי". 

 עיקרי פרשת ויליפוד

שליטה מדומה

כתב האישום המתוקן שבו הורשעו בכירי ויליפוד, מייחס לשניאורסון סיוע לעבירות גניבה בידי מורשה בסך כרבע מיליארד שקל; ולגורטובוי עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסך 3 מיליון דולר. לשני נאשמים נוספים מיוחסות עבירות נוספות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

הסדר הטיעון שאליו הגיעו המדינה ובכירי ויליפוד, נוגע למעשים שהתרחשו בין יולי 2012 לפברואר 2016. במרביתה של תקופה זו היה איש העסקים האוקראיני וחבר הפרלמנט לשעבר, אלכסנדר גרנובסקי, בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד (BGI, BSD ו-ויליפוד). שליטתו בחברות הללו הסתיימה בקיץ 2015, בהעברת השליטה לגורטובוי, אזרח ישראלי בעל אזרחות רוסית, המתגורר באוקראינה. ביולי 2015 רכש גורטובוי מגרנובסקי בסכום לא ידוע את השליטה בחברה הפרטית "ישראל 18" הרשומה בהולנד והשולטת בפירמידה, לאחר שגרנובסקי נקלע לקשיי נזילות.

כבר בעת הרכישה, מכיוון שההסכם בין גרנובסקי לגורטובוי לא היה גלוי לציבור המשקיעים ולנושים, עלו גם ספקולציות ושמועות, שלפיהן גרנובסקי עדיין שולט בפירמידה מאחורי הקלעים, וגורטובוי הוא מעין איש-קש שלו. במפגש עם עיתונאים לאחר הרכישה, גורטובוי הכחיש זאת בתוקף, ואולם, ה"שמועה" על השליטה המדומה הפכה להיות חלק מכתב האישום שהוגש נגד גרנובסקי, גורטובוי ושניאורסון.

פגיעה בהגינות

בדיון הטיעונים לעונש ציינה נציגת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד סתיו גינת, בפני השופט כבוב כי "העבריין המשמעותי בפרשה הוא גרנבסוקי, שלא נמצא בארץ. הפער בינו לבין יתר הנאשמים ברור. אם היה כאן, עבורו היינו דורשים עונש גבוה באופן משמעותי מזה של הנאשמים האחרים. אין לערבב את מעשיו עם מעשי הנאשמים שנמצאים כאן".

עוד אמרה נציגת המדינה כי הסדר הטיעון הושג במסגרת גישור ממושך וכי לשופט המחוזי, בני שגיא, שניהל אותו היה "חלק משמעותי גם בהסכמה לגבי העונש". לטענתה, הקנס שהוסכם כי שניאורסון ישלם עומד על 50 אלף שקל בלבד בשל מצבו הכלכלי הקשה. עוד היא הזכירה בהקשר זה כי שניאורסון מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית. לגבי שני נאשמים נוספים שהורשעו בפרשה, ביקשה המדינה כי יוטלו עליהם עונשי מאסר על-תנאי וקנס, שייקבעו על-פי שיקול-דעת בית המשפט.

בנוסף ציינה נציגת המדינה כי "כל העבירות בוצעו בסביבה של חברות ציבוריות, ולכן יש כאן פגיעה משמעותית בערכים של מניעת ניגוד עניינים בין בעל השליטה לבין החברה, הגינות ושקיפות בשוק ההון, אמון הציבור בנושאי משרה בחברה ציבורית ועוד. בכל מה שנוגע לעבירות הדיווח, חומרה יתרה יש לייחס לכך שיש במקרה זה פגיעה במערכת היחסים המיוחדת שבין מנהל לבין תאגיד. בתיק זה עבירות הדיווח אינן נלוות לעבירות אחרות אלא מהוות עבירות משמעותיות בפני עצמן".

ביחס לשניאורסון טענה גינת כי "מלכתחילה סברה הפרקליטות כי שניאורסון היה מבצע משני בלבד בכל מה שקשור לעבירת הגניבה, ולכן לדעתנו אפשר להסתפק בהרשעתו כמסייע". עוד היא ציינה כי שניאורסון לא נהנה בעצמו מהכספים שהושגו באמצעות העבירות בהן הורשע, וכי יש לראות בכך נסיבה שאמורה להקל בעונשו. עם זאת, היא ציינה לחומרה את הסכום הגדול שנגנב מהחברות - רבע מילארד שקל - כשרק חמישית ממנו הוחזר לחברות.

באשר לגורטובוי ציינה נציגת המדינה כי "גורטובוי ביצע מעשים חמורים, נכנס בעיניים פקוחות והציג מצגי-שווא לציבור כאילו הוא פועל לבירור הדברים, כשמקביל הוא פעל במסלול צדדי ונסתר להסתרת המעשים". אולם במקביל היא גם הזכירה נסיבות מקלות שנשקלו ביחס לגורטובוי, ובראשן העובדה שהוא נכנס לחברות רק אחרי שבוצעה הגניבה. "למרות שידע על הגניבה שבוצעה בחרה ונכנס אליה בעיניים פקוחות, הוא עדיין היה משני לגרנובסקי", סיכמה המדינה.

ללא רבב

עו"ד מוטי לזר, בא-כוחו של גורטובוי, ציין כי הלקוח שאותו הוא מייצג מתנצל על מעשיו ומתחרט עליהם. "הדברים לא נאמרים מהשפה אל החוץ, ובאים לידי ביטוי גם בעונש החומר שהסכמנו עליהם", ציין לזר. עוד הוא ציין כי העבירות שבהסדר הטיעון אינן כאלה שהניבו לו קבלת טובת הנאה אישית, וכי יש לקחת גם זאת בחשבון כשבאים לגזור את עונשו. לאחר קריירה ארוכה ונקייה ללא רבב, איבד גורטובוי את כל עולמו והוא נמצא בתחתית. לענישה השפעה קשה גם על משפחתו של גורטובוי", טען לזר.

גורטובוי פנה בעצמו לשופט כבוב באנגלית ואמר: "קשה לי לעמוד מול בית המשפט. אני מבקש להתנצל על כל הצעדים והפעולות שבצעתי. אני מצטער על שיקול-הדעת המוטעה שהפעלתי. שלוש השנים האחרונות היו קשות מאוד לי ולמשפחתי שסבלה הרבה".

עו"ד אורי שפיגל, המיצג את שניאורסון, טען כי מתיאור חלקו ומעמדו של שניאורסון במסכת העבריינית המתוארת בכתב האישום המתוקן שבו הודה, בניגוד לזו המתוארת בכתב האישום המקורי, עולה כי הוא לא קיבל שום טובת הנאה מביצוע העבירות.

גם שניאורסון פנה לשופט כבוב, ואמר: "אני לוקח אחריות במסגרת הסדר הטיעון ומביע צער. אני מבין שאני יוצא מורשע בדבר מאוד קשה. אני אדם נורמטיבי ואיש משפחה, וחלק מבית שעזר לעשרות אנשים לאורך השנים. אני מבקש שכבוד השופט יקבל את העונש, ואולי אפילו מבקש שיהיה נס ושהשופט יפחית את העונש. חבל שלא עזבתי בזמן את גרנובסקי".

האישום: "השתמשו בכספי חברות ציבוריות להבטחת החזר הלוואות שקיבלו חברות פרטיות הקשורות לגרנובסקי"

האירועים שבהם הורשעו גרגורי גרוטבוי ויוסף שניאורסון עוסקים בשליטתם, יחד עם אלכסנדר גרנובסקי, בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון וויליפוד, ובגניבת כספים מהחברות. האירועים נחשפו בעקבות חקירה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

לפי הנטען בכתב האישום שבו הודה, גורטובוי ניצל את שליטתו בחברות ציבוריות ישראליות ואת תפקידו כדירקטור ויו"ר דירקטוריון ופעל בעצמו, באמצעות שלוחיו ובאמצעות נושאי המשרה בחברות. זאת, על-מנת להסתיר את העובדה שכספי החברות הוצאו מהן במרמה ואף את העובדה שסוכם לגביהם שישמשו כבטוחה לטובת ההלוואות שנתנו בנקים זרים לחברות הקשורות בגרנובסקי ובו.

בתוך כך, נטען, הציג גורטובוי מצגי-שווא לנושאי המשרה ולמוסדות החברות הציבוריות כאילו הוא פועל לטובת החברות ולהחזרת הכספים המופקדים בפיקדונות, כאשר למעשה היה שותף פעיל בהסתרת מצבם האמיתי ואף המשיך במשיכות כספים מהחברות הציבוריות שלא כדין, ללא אישורים מתאימים. זאת, תוך העמדתם בסיכון ותוך הסתרת ענייניו האישיים מנושאי המשרה וממוסדות החברות הציבוריות.

איפשר וסייע

שניאורסון, על-פי הנטען, מעל באמון שנתנו בו חברות ציבוריות מתוקף תפקידו כמנכ"ל ודירקטור, תוך שהוא מציג למוסדות החברות ולנושאי המשרה מצג-שווא של תפקוד תקין לטובת החברות. הטענה המרכזית נגד שניאורסון עוסקת בטענה שהוא שאיפשר וסייע לגרנובסקי ולגורטובוי כבעלי השליטה בחברות ציבוריות לעשות ככל העולה על רוחם בחברות.

עוד לפי כתב האישום המתוקן שבו הודו שניאורסון וגורטובוי, שניאורסון סייע להעמדת כספי החברות הציבוריות בפירמידת החברות כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'אן. זאת, לצורך הבטחת החזר הלוואות שקיבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, מסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים.

עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, הוסתרה על-ידי שניאורסון מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי-שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור. בסך-הכל הוצאו באופן זה כ-60 מיליון דולר מכספי החברות הציבוריות בין השנים 2014-2012. מהאישום עולה כי רוב הכספים לא הושבו לחברות הציבוריות.

דיווחים מטעים

עוד לפי האישום המתוקן, לאחר שגורטובוי קיבל את השליטה בחברות מידי גרנובסקי והפך לבעל השליטה וליו"ר הדירקטוריון, גורטובוי ושניאורסון ניצלו את מעמדם בחברות כיו"ר דירקטוריון וכמנכ"ל, ואת האמון שקיבלו מהחברות ומנושאי המשרה, על-מנת להמשיך להסתיר את מצבם האמיתי של הפיקדונות, באמצעות הצגת מצגי-שווא למוסדות החברות ולנושאי המשרה, תוך מעילה באמון שניתן בהם ובעודם גורמים לחברות לדווח דיווחים מטעים לציבור.

בנוסף, בינואר 2016 פעל גורטובוי להוצאת 3 מיליון דולר במרמה מוויליפוד, במסגרת השקעה באג"ח PPH, וזאת באמצעות הצגת מצגי-שווא לנושאי המשרה של החברה. לפי האישום שבו הודה, גורטובוי טען בפני נושאי המשרה כי מדובר בהשקעה באג"ח, בעוד שלמעשה מדובר היה בהעברת כספים, שהתבצעה לכאורה כחלק מניסיון של גורטובוי לפרוע חובות של חברה פרטית הקשורה לגרנובסקי ולו.

אלכסנדר גרנובסקי עדיין חופשי בחו"ל; הפרקליטות נכשלה בניסיונות להביאו לארץ

הנאשם המרכזי בפרשה, אלכסנדר גרנובסקי - לשעבר בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד, שמכר את שליטתו בפירמידה בקיץ 2015 לגריגורי גורטובוי - אינו שוהה בארץ. מהדיון שהתקיים בתיק לפני כחודש, עולה כי הפרקליטות לא הצליחה להביאו ארצה במטרה להעמידו לדין, חרף ניסיונות שונים במהלך החודשים האחרונים.

כפי שעלה מהדיון שנערך מוקדם יותר השבוע בפני שופט בית המשפט המחוזי חאלד כבוב, הפרקליטות רואה בגרגורי גורטובוי ויוסף שנארסון דמויות משניות בלבד בפרשה החמורה, וככל שתצליח לשים את ידה על גרנובסקי היא צפויה לדרוש כי יוטלו עליו עונשים חמורים בהרבה מאלה שהוטלו על השניים האמורים.

לפי הנטען בכתב האישום, גרנובסקי ניצל את שליטתו בחברות ציבוריות ישראליות, ואת תפקידו כדירקטור, ופעל בעצמו, באמצעות שלוחיו ובאמצעות נושאי המשרה בחברות הציבוריות, כדי למשוך במרמה מהחברות כספים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים ולהפקידם בבנקים זרים שעימם היו לו קשרים עסקיים. כנגד ההפקדות, שלגביהן סיכם עם הבנקים שישמשו כבטוחות לטובתם, ניתנו לגרנובסקי, לחברות בבעלותו או לחברות הקשורות בו הלוואות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים. כל זאת. תוך העמדת הכספים בסיכון, ללא אישור כנדרש ותוך הסתרת ענייניו האישיים של גרנובסקי בהפקדות הכספיפ מנושאי המשרה וממוסדות החברות הציבוריות.

בנוסף, נטען כי גרנובסקי פעל על-מנת להסתיר את העובדה שכספי החברות הציבוריות שלעיל הוצאו מהן במרמה ואף את העובדה שסיכם עם הבנקים כי הכספים ישמשו כבטוחות לטובת ההלוואות שנתנו הבנקים הזרים לחברות הקשורות בו. 

*** חזקת החפות:  גורטובוי ושניאורסון הורשעו במסגרת הסדר טיעון, אך נגד גרנובסקי הוגש כתב אישום בלבד. המשפט הפלילי בעניינו נמצא עדיין בראשיתו, הוא לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.