רוצים לעבוד בגוגל? תואר אקדמי הוא כבר לא תנאי הכרחי. ולא רק אצלה

בשבועות האחרונים העלתה אוניברסיטת חיפה קמפיין למסלול "מולטי תואר" שהיא מציעה במסגרת הלימודים לתואר ראשון. האם מדובר באריזה חדשה למסלול הדו-חוגי המוכר זה שנים רבות בכל האוניברסיטאות בארץ? באוניברסיטת חיפה טוענים שלא. המטרה היא להפוך את התואר הדו-חוגי ה"רגיל" לתואר שהוא שלם הגדול מסך חלקיו ולתת לבוגרים ארגז כלים שיכין אותם לעולם העבודה של המאה ה-21.

במסגרת ה"מולטי תואר", אפשר למצוא שילובים מקובלים כמו משפטים וכלכלה או כלכלה ופסיכולוגיה, אבל גם תוכנית במדעי הרוח הדיגיטליים, המשלב חוג ממדעי הרוח עם החוג למערכות מידע ("שילוב שיאפשר לבוגרים לשלב את עולמות הביג דאטה בתחומי מדעי הרוח המסורתיים כמו מידענות, אוצרות, ארכיאולוגיה וכדומה", אומרים בחיפה), וכן שילוב בין מדעי הקוגניציה לשפה וספרות, פילוסופיה, מדעי המחשב או מערכות מידע. שילוב מעניין נוסף הוא בין מדעי המחשב למוזיקה, שיאפשר למוזיקאים להכניס את העולם הדיגיטלי לעשייה המוזיקלית שלהם.

גם סטודנטים שלא יבחרו במסלול ה"מולטי" יידרשו לקחת מקבצי קורסים הקשורים לאו דווקא לתחום לימודיהם אלא לכישורים הדרושים לשוק העבודה, כמו מבוא למנהיגות, לימודי תרבות, שפה ואבולוציה, טכנו-גרנטולוגיה ועוד. משנת הלימודים תש"פ יחויבו סטודנטים, בעיקר למדעי החברה, רוח וחינוך, לקחת קורסים ביסודות המחשוב והתכנות וקורסים במגוון תחומים כמו יסודות מדעי הנתונים; ויזואליזציה של מידע; מבוא לכריית מידע; עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת; ניתוח רשתות חברתיות ועוד.

לדברי פרופ' גוסטבו מש, רקטור האוניברסיטה, "המטרה היא שכל בוגר ובוגרת שלנו, לא משנה מה למדו ואיזה תחום, יוכלו לא רק לעבוד מול המתכנתים במקום העבודה שלהם, אלא גם לומר להם בדיוק מה עליהם לעשות וגם לפקח על העבודה שלהם. החטיבה החדשה שלנו במדעי הנתונים לא תהפוך אותם למתכנתים, אבל בהחלט לכאלה שיודעים בדיוק מה הם צריכים לבקש ולקבל מהם".

 פרופסור גוסטבו מש/ צילום: עינת לברון

הגישה של מש היא חלק מדיון המתנהל באקדמיה בשנים האחרונות על הקשר בינה לבין שוק העבודה. רבים מבוגרי האוניברסיטאות מכירים את תחושת חוסר האונים המלווה את הכניסה לשוק העבודה ונובעת מהעבודה שעליהם ללמוד הכול מאפס, משום שלרוב, הלימודים אינם מקנים מיומנויות רלוונטיות.

"יש דיון מאוד גדול במוסדות האקדמיה בעולם בשאלה אילו כישורים נוספים וחדשים הבוגרים שלנו צריכים כדי לא רק להתאים לשוק העבודה, אלא להתאים בכלל למאה ה-21", אומר פרופ' מש. "כמובן, חלק מהתשובה נובע מכך שכל סביבות העבודה הן טכנולוגיות. אין כמעט סביבת עבודה שאינה מחייבת ידע ושימוש במחשב לצורך קבלת החלטות. אין ספק ששימוש נכון בביג דאטה הפך להיות התשתית לקבלת ההחלטות ברוב הארגונים הגדולים".

"שינוי התנהגותי של עובדים"

הדיון המתנהל באקדמיה מנסה להדביק את המגמות שכבר צוברות תאוצה בשוק העבודה שעשויות להפוך אותה ללא רלוונטית. כבר ב-2015 אמרה מגי סטילוול, מנהלת הגיוס בחברת ארנסט אנד יאנג, לאתר "הפינגטון פוסט" שתארים אקדמיים הם עדיין שיקול חשוב בהערכת מועמדים, אבל הם כבר אינם חסם בפני כניסה לארגונים. באוגוסט 2018 פרסמה חברת גלאסדור רשימה של 15 חברות גדולות המציעות משרות מכניסות לאנשים נטולי תואר אקדמי, ובהן גוגל, אפל, IBM, ארנסט אנד יאנג, קוסטקו, הילטון ואחרות.

גם בנק הפועלים קולט לשירותיו חיילים משוחררים ששירתו ביחידות הסייבר בצבא, ללא תואר אקדמי. לדברי ויקי לוי, מנהלת אגף משאבי אנוש בבנק, "מתפתחת מגמה חדשה של גיוס עובדים לתפקידים שונים ללא תואר אקדמי, כתוצאה משינוי התנהגותי והעדפות של העובדים. בעבר אנשים למדו, אחר כך עבדו ולבסוף יצאו לפנסיה. היום אנשים רוצים ללמוד, לעבוד ולצאת לחופשה במקביל. הבנק מאפשר לעובדים ללמוד ולהתפתח תוך כדי עבודה, באמצעות מערך למידה מתקדם שעומד לרשותם.

"במקצועות טכנולוגיים, תואר אקדמי אינו תנאי הכרחי לקבלה לתפקיד. מה שקובע הוא הידע, הניסיון וה-DNA של חדשנות וחשיבה מקורית, ובכלל עולם הכישורים מקבל חשיבות מכרעת בשיקולים לגיוס. הכישורים הנדרשים הם יכולת למידה, עבודה בצוות, אמפתיה, התמודדות עם שינויים, יצירתיות וחדשנות. היום, יותר מתמיד, בתפקידים מסוימים היכולות והפוטנציאל של המועמדים הופכים לתנאי סף ולאו דווקא תואר אקדמי כזה או אחר".

כישורים כמו אלה שמציינת לוי ניתנים להשגה, לפחות בחלקם, באופן עצמאי, אונליין או בפלטפורמות כמו קורסרה או בהכשרות מעשיות וקצרות טווח כמו ג'ולט (ראו מסגרת).

מלי אלקובי, המתמחה בתחום צמצום פערי הדורות בשוק העבודה, הולכת צעד אחד קדימה. "מקומות עבודה יכולים להעסיק צעירים בתחילת הדרך, אפילו בתיכון", אומרת אלקובי. "יש הרבה תיכוניסטים שמחפשים עבודה משמעותית והם יזמים בנשמתם. מערכת החינוך עושה בתחום הזה עבודה מצוינת ואימצה כל מיני פרויקטים רוחביים בתחום החלל, הרובוטיקה והיזמות. יוצאים משם בני נוער עם ניסיון של שנתיים בסטארט-אפ ועם מיומנויות של עבודת צוות, יכולת מנהיגותית ויכולת של לעשות דברים במקביל - הרבה מאוד דברים שלדורות הקודמים לא היה.

"אני רואה ילדים שיושבים על פרויקטים משעות אחה"צ עד הלילה. גם הצבא היה יכול להעסיק במשרות חלקיות, כי הוא לא צריך העסקה מלאה, ולשחרר את האנשים האלה ליום בשבוע בשוק העבודה. שוק העבודה צריך להיות פתוח הרבה יותר לקבל אנשים בלי תארים או אפילו לפני צבא, ולבדוק מה חסר להם, ואז לאפשר להם להשלים את החסר בפלטפורמות כמו קורסרה וג'ולט".

 מלי אלקובי./ צילום:תמונה פרטית

הצעירה שמלמדת ארגונים

נועה הילזנרט, 21, היא דוגמה חיה לדברי אלקובי. הילזנרט מרצה במוסדות חינוך ומייעצת לחברות בנושא דור ה-Z. היא החלה להרצות אחרי שנבחרה לאחת מ-20 בני הנוער המשפיעים בישראל, ומשרד החינוך הזמין אותה להרצות בכנס שערך. "בסוף הכנס ניגשו אליי הרבה אנשים והזמינו אותי להרצות בארגונים שלהם, וזה התגלגל משם", אומרת הילזנרט. בין היתר היא מרצה על הדרך שעשתה בעולם העבודה מגיל צעיר מאוד באמצעות למידה עצמית.

"בבית הספר הרגשתי שאני לא מקבלת ידע וכלים פרקטיים לחיים. התחלתי ללמוד לבד גם איך להרוויח כסף, איך להתנהל עם כסף, דברים בסיסיים לחיים של כל אדם. לשבת בכיתה סגורה כל כך הרבה שעות ביום בניסיון נואש להקשיב פשוט שעמם אותי. רציתי ללמוד באמת, להשפיע על אנשים, לעשות דברים מעניינים. הפרויקט החברתי הראשון שלי היה פרויקט קונטקט, חיבור בני נוער ממגזרים שונים, לאחר מכן הקמתי עם שותפה קהילה לבני נוער שרוצים לעשות יותר, יזמים, פעילים חברתיים ומשפיעים צעירים (הקהילה עדיין פעילה ומונה כיום כ-800 חברים), לאחר מכן הקמתי עם עיריית תל אביב את מתחם שרונהאב, מתחם יזמות לבני נוער, ובקרוב יצא הספר הראשון שלי, "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) - שיעורים לחיים לתלמידים שמרגישים שהם לא מממשים את עצמם במערכת החינוך".

תלמדי לתואר אקדמי?

"יש מקצועות ותחומים שתואר הוא הכרחי עבורם, ויש גם אנשים רבים שהחוויה של להיות סטודנט תתרום להם המון. אבל אני כן נגד לעשות תואר בכל מחיר רק כי 'ככה צריך'. עולם האקדמיה הוא לא הדרך הבלעדית להצליח ותואר ממש לא מבטיח ביטחון כלכלי. היכולת ללמוד, לרכוש ידע ומיומנויות, להבין ולצמוח מהתובנות, מאפשרת לנו לתת ערך אמיתי לאחרים ובכך להתפתח בקריירה ובחיים האישיים שלנו".

 נועה הילזנרט./ צילום:תמונה פרטית

כיום הילזנרט מתחזקת עמוד אינסטגרם עם יותר מ-11 אלף עוקבים. באחרונה היא פתחה ערוץ יוטיוב. את המלאכה היא למדה בעצמה: "למדתי איך פותחים עסק, איך לדבר מול קהל, איך ליצור תוכן, איך לערוך, איך לצלם, איך לעצב לוגו, איך לעצב תמונה . מי שלא מפחד יכול ללמוד לבד הכול - כל עוד יש משמעת עצמית. כשאתה מצליח להראות תוצאות ולמתג את עצמך, מקומות העבודה רוצים אותך גם בלי תואר או שאתה מצליח להביא עבודה לעצמך". 

הקורס המבוקש ביותר בקורסרה - למידת מכונה

חברת קורסרה (Coursera), שהוקמה על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת סטנפורד, אנדרו גג ודפנה קולר, התחילה את דרכה ב-2012 כחברה המציעה קורסים אונליין של אוניברסיטאות מובילות בעולם כמו פרינסטון, סטנפורד, מישיגן, פנסילבניה וייל. זה היה המשך של מגמת המוקים (mooc - massive open online course), קורסים מקוונים במגוון נושאים.

מאז הוקמה, ההיצע של קורסרה התרחב וכולל היום קורסים שנותנים מיומנויות נדרשות בשוק העבודה. לפי דיווחי החברה, יש לה כ-35 מיליון משתמשים ברחבי העולם ו-3.7 מיליון איש מחזיקים בתעודת סיום מטעמה. הקורסים המבוקשים ביותר במסגרת הפלטפורמה הזאת ב-2018 היו למידת מכונה (Machine Learning) של אוניברסיטת סטנפורד, עם 92,352 סטודנטים; ללמוד איך ללמוד של אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו - 40,177 סטודנטים; מדעי הרווחה האישית ((The Science of Well Being של ייל - 1,363 סטודנטים; ביטקוין ומטבעות קריפטו של פרינסטון - 1,888; אלגוריתמים של פרינסטון - 4,526; ואנגלית לפיתוח הקריירה של אוניברסיטת פנסילבניה - 1,818 סטודנטים.

בסטארט-אפ הישראלי Jolt, שהוקם ב-2017 על ידי רועי דויטש, נדב לשם וניצן כהן ארזי, מבקשים לענות על חיסרון אחד בולט בקורסים המקוונים - רבים לא מצליחים לסיים אותם. החברה מציעה קורסים בהשתתפות 14 סטודנטים, שמעבירים מרצים וירטואליים מרחבי העולם, מומחים מחברות מובילות כמו נטפליקס, לינקדאין, גוגל ואמזון.

"אנחנו עשינו 'הנדוס לאחור'", אומר ליאור פרנקל, שותף וסמנכ"ל מוצר בחברה. "אנחנו מסתכלים על מקומות העבודה, שואלים מה הם מחפשים אצל מנהלים, אילו כישורים הכי חשובים להם, ועל סמך זה בונים את הקורסים שלנו".

הקורסים מיועדים בעיקר לענף ההייטק, ויש גם "טירונות" של חודש או מרתון של ארבעה חודשים להכשרת עובדים שהגיעו מתחומים אחרים לעסוק במרכיבים ה"רכים" יותר של הענף, כמו מכירות ושיווק.

האם ארגונים משתמשים בפלטפורמות האלה? מתברר שכן. בנק הפועלים, לדוגמה, פיתח פלטפורמת מוקים משלו, שהוא מפעיל זה שלוש שנים בקרב עובדי הבנק. כ-600 עובדים השתתפו ב-900 מוקים. הקורסים מיועדים ברובם לאנשי הטכנולוגיה של הבנק. במחזור הנוכחי הקורסים הנלמדים הם טרנספורמציה דיגיטלית, שווקים פיננסיים, אקסל מתקדמים, ספארק, hadoop (טכנולוגיות big data), סייבר ו-design thinking. לדברי איריס הלפרין, המובילה את תהליכי הלמידה הארגונית של הבנק, התוכנית בנויה על שלושה "מפתחות": הראשון נועד להתמודד עם בדידותו של הלומד העצמאי ולספק לו מעטפת תמיכה. כך, למשל, העובדים יכולים ללמוד באופן מקוון קורס של קורסרה אבל חברים בקבוצת וואטסאפ משותפת ומוביל של הקורס נפגש איתם אחת לשבוע או שבועיים לפגישה פרונטלית כדי ליצור מחויבות. המפתח השני הוא בחירת הקורסים הרלוונטיים לעולמות המקצועיים של הבנק. בכל מחזור מוצעים שמונה מוקים ואז הבנק עושה "יום פתוח" לעובדים. המפתח השלישי הוא הכרה והוקרה - הבנק מאפשר לעובדים המשתתפים בקורסים ללמוד שעתיים בשבוע על חשבון העבודה.

לדברי הלפרין, "אם עובד למד מוק זה מעיד עליו שהוא מסוגל להתמיד, שהוא סקרן, שיש לו מוטיבציה. אנחנו לא מבטיחים קידום, ולמרות זה יש לנו 95% מסיימים (הממוצע הוא עד 15%). המוקים הם באנגלית, אז אם מדובר בעובד ישראלי, זה גם מעיד על ידיעותיו באנגלית. הארגונים רוצים פרופיל כזה של אנשים. כשאת מסיימת קורס בקורסרה, שואלים אותך אם להכניס את זה ללינקדאין. אדם שמופיעים בפרופיל הלינקדאין שלו הרבה מוקים יש לו בהחלט הרבה נקודות זכות".

עד כמה ההשקעה של הבנק בקורסים כאלה גדולה?

"עד המוקים היו בונים עבור הארגון שלנו קורסים של ג'ון ברייס ב-5,000 שקל לעובד. מוק עולה לנו 49 דולר לעובד. אנחנו חוסכים המון כסף בלמידה".