טענה: המוסד מעורב בפריצה לאייפון של בזוס; ומה הקשר לטראמפ?

האם המוסד מעורב בחדירה לטלפון האישי של ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון והאדם העשיר בתבל? טענה זו מצטיירת כהבל-הבלים - אך לא אם שואלים את מייקל סנצ'ז, אחיה של לורן סנצ'ז, המאהבת של בזוס. חילופי סקסטים ותצלומים בעלי אופי מיני בין בזוס לסנצ'ז, שחלקם פורסמו ב"נשיונל אינקוויירר" וגרמו לפירוק נישואיו של מנכ"ל אמזון, הם ליבת השערורייה הענקית שנהפכה לשיחת היום בארה"ב.

לדברי מייקל סנצ'ז, שצוטטו ב"וושינגטון פוסט", הוא והממונה על מעטפת הביטחון סביב בזוס, גאווין דה בייקר, דנו ב"תיאוריה" שדונלד טראמפ גייס אולי את המודיעין הבריטי או את המוסד כדי להשיג את חילופי המסרונים והתצלומים בין בזוס לאחותו.

המניע האפשרי של טראמפ: האיבה הגדולה שהוא רוחש לבזוס. בזוס, בצד עיסוקו העיקרי כיו"ר אמזון, הוא גם הבעלים של "וושינגטון פוסט", העיתון שטראמפ אוהב לשנוא (יחד עם "ניו-יורק טיימס"). בה-בעת, לטראמפ יש קשרים הדוקים עם "נשיונל אינקוויירר"; עם בעלת השליטה בצהובון, חברת AMI; ועם דייוויד פקר, היו"ר והמנכ"ל של AMI והמו"ל של "נשיונל אינקוויירר" (ועל כך בהמשך).

אזכור: הפרשה נהפכה מעוד סיפור צהוב בשבועון מרכולים לסקנדל פוליטי, עם השלכות בינלאומיות, לאחר שבזוס טען, בפוסט באתר הבלוגים והפוסטים Medium, כי הוא משמש מטרה לניסיון סחיטה של AMI. בזוס לא נדרש לשלם כסף אלא להצהיר בפומבי כי אין לו כל מידע על כך שפרסום הכתבה החושפנית עליו ועל לורן סנצ'ז נובע ממניעים פוליטיים.

דרישת AMI נובעת מחקירה שערך דה בייקר, על-פי הוראת בזוס, במטרה לגלות כיצד זלגו המסרונים והתצלומים הפרטיים של בזוס ל"אינקוויירר". חלקם פורסמו בכתבת שער, שהייתה אולי הסקופ הגדול ביותר בתולדות הצהובון, וחלקם שימשו מכשיר בידי AMI "לסחוט" את בזוס. וזה היה נשק רב-עוצמה: כמה תצלומים, כנראה "סלפי", הנציחו את חלק גופו התחתון של יו"ר אמזון (בעגת המדיה החברתית ידועים תצלומים כאלה כ-"dick pic").

עוד טרם הסתיימה החקירה הודיעו בזוס ודה בייקר כי פרסום הכתבה נבע ממניעים פוליטיים - וההתבטאויות האלה הרגיזו את החברים ב-AMI. מניעים פוליטיים? להפך, כתב פרקליט החברה, ג'ון פיין, במייל לבזוס. "האמת הפשוטה היא שזה היה - ועודו - סיפור חדשותי".

כדי לתקן את הטענה "המכפישה" הזו, הציע פיין הסכם חשאי בין AMI לבזוס: "נשיונל אינקוויירר" לא יפרסם את החומרים על בזוס שנמצאים בידו, ואילו בזוס ודה בייקר יצהירו בפומבי כי "אין בידיהם שום מידע שממנו עולה שהסיקור (על בזוס ב"אינקוויירר") נבע ממניעים פוליטיים או הושפע על-ידי כוחות פוליטייים"ף ויפסיקו להתייחס לאפשרות כזו.

אך בזוס, אדם ששומר בקנאות על פרטיותו, עשה צעד מדהים: הוא פרסם ברבים את המיילים שקיבל AMI והכריז כי הוא קורבן למיזם סחיטה של "נשיונל אינקוויירר": "במקום להיכנע לסחטנות, החלטתי לפרסם ברבים בדיוק את מה שהם שלחו לי, למרות הקורבן האישי והמבוכה שתיגרם לי".

הצעד האמיץ שלו טרף את כל הקלפים של AMI וחשף את "נשיונל אינקוויירר" ואת המו"ל של הצהובון לבחינה ציבורית ומשפטית: האם מדובר בסחיטה, כפי שטוענים בזוס ומשפטנים רבים שרואיינו באמצעי תקשורת - או שמדובר בהצעה עסקית רגילה, תכתובת שגרתית בין שתי חברות, כפי שטוענים פרקליטי AMI. אבל מעבר ליושרה ולמוניטין של "אינקוויירר", מבצבצת שאלה חשובה הרבה יותר מגורלו של הצהובון: על מי בדיוק מנסים AMI והיו"ר שלה, דייוויד פקר, להגן? מה המריץ אותם לצאת למלחמה נגד אחד מהאנשים העוצמתיים ביותר בעולם?

פרנק ריץ', במשך שנים בעל טור משפיע ב"ניו-יורק טיימס" ועכשיו בעל טור ב"ניו-יורק מגזין", מיקד את הסוגיה בציוץ הבא: "למרבה הפלא, 'נשיונל אינקוויירר' לא ניסה לסחוט מהאיש העשיר בעולם כסף, אלא (התאמץ) למנוע ממנו לזהות את הגורם שעמד מאחורי הפריצה לטלפון שלו. האם פקר מנסה להגן שוב על 'אדם מספר 1' (טראמפ)?"

והוא ממשיך: "יכול להיות רק הסבר אחד מדוע פקר/AMI יסתכנו בסחיטת בזוס: למנוע ממנו למצוא את טביעות האצבעות של הבית הלבן על הפריצה לטלפון שלו. סוף-סוף לסקנדלים של טראמפ נמצאה פריצה נוסח ווטרגייט".

ואכן, בזוס כתב בפוסט שלו כי פקר "השתולל מזעם" כאשר נודע כי בזוס מנהל חקירה נגדו. הסבר אפשרי לזעם הזה הוא העובדה שמזה שנים משמש פקר שומר ראש תקשורתי של טראמפ. הוא נהג לקנות כתבות או ראיונות עם פוטנציאל להזיק לטראמפ - וגנז אותם. סוכנות "אסושייטד פרס" דיווחה באוגוסט אשתקד כי פקר מחזיק במשרדו כספת שבה שמורות כתבות כאלה. מייקל כהן, פרקליטו לשעבר של טראמפ, פרסם קלטת שמנציחה שיחה בינו לבין טראמפ, שבה נדונה עסקה לרכישת סיפורה של קארן מקדוגאל, שפנפנת "פלייבוי" לשעבר, שקיימה יחסים עם טראמפ. ואמנם, באפריל 2016 רכש "אינקוויירר" את הסיפור - וקבר אותו לנצח.

חוקרים פדרליים בניו-יורק חקרו את פקר על כך, והם העניקו לו חסינות מתביעה (על עבירות על חוקי הבחירות), כנראה בגלל נכונותו לשתף פעולה עם החוקרים. יש הערכות שהמאמץ של פקר לסוכך עתה שוב על הנשיא טראמפ נועד "לכפר" על שיתוף-הפעולה שלו עם החוקרים הפדרליים.

אתר החדשות "דיילי ביסט" דיווח בשבוע שעבר כי חקירת הפריצה לאייפון של בזוס שערך דה בייקר העלתה רק חשוד אחד: מייקל סנצ'ז, אחיה של המאהבת של של בזוס שהזכרנו לעיל. סנצ'ז הוא סוכן שחקנים בהוליווד ונחשב לאוהד של טראמפ. ובכל זאת, הוא לא היסס להצביע על הנשיא כגורם אפשרי מאחורי הפריצה. הוא אמר בראיון ל"וושינגטון פוסט" כי יזם חקירה משלו בנסיבות הפריצה לטלפון של בזוס, וכי ביקש עצה משני מקורבים לטראמפ, רוג'ר סטון וקארטר פייג' (שניהם נפלו ברשתו של התובע המיוחד לחקירת המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב).

בהזדמנויות שונות העלו סנצ'ז ודה בייקר אפשרות שהממשל האמריקאי או גורמים זרים נמצאים מאחורי גזילת המידע האישי של בזוס, על-פי מסרונים ומיילים שהחליפו השניים ושנמסרו ל"וושינגטון פוסט". וכאמור, סנצ'ז דן עם דה בייקר על האפשרות שטראמפ אולי ביקש לגייס את המודיעין הבריטי ואת המוסד הישראלי.

וקיימת כמובן הזווית הסעודית. לסעודים יש עניין מיוחד ב"וושינגטון פוסט", מאז חיסולו של העיתונאי ג'אמל חאשוקג'י, בעל טור ב"פוסט", בקונסוליה הסעודית באיסטנבול באוקטובר אשתקד, קרוב לוודאי על-פי הוראה מהשליט בפועל, מוחמד בין סלמאן. העיתון ניהל - ומוסיף לנהל - קמפיין אינטנסיבי נגד סעודיה, שלא עושה דבר כדי למצות את הדין עם האחראים האמיתיים לרצח.

פקר, מצידו, מקורב לא רק לטראמפ אלא גם לסעודים. כפי שמציין בזוס בפוסט שלו: "לאחר שטראמפ נכנס לבית הלבן, הוא גמל לפקר על נאמנותו והזמינו לארוחת ערב בבית הלבן. פקר הביא עמו אורח בעל קשרים משמעותיים לשליטי סעודיה. באותה עת חיפש פקר עסקים בסעודיה וניסה למצוא משקיעים למיזמי רכש שונים".

באחרונה הפיץ פקר במרכולים, דרך רשת ההפצה שלו, חוברת גדולה בשבח סעודיה ומשפחת המלוכה שם. קשה להאמין שמישהו מחובבי "נשיונל אינקוויירר" היה מוכן לפתוח את ארנקו כדי לקנות זאת.

אבל האם סעודיה מסוגלת להוציא אל הפועל מבצע כזה, שמחייב תחכום ומומחיות טכנולוגית שאינם מזוהים בדרך-כלל עם הממלכה המדברית?

כמה אתרים הזכירו בסוף השבוע שחברת הטכנולוגיה הישראלית NSO הציעה לסעודיה ביוני 2017 מערכת לפריצת טלפונים ניידים בכל מקום בעולם. הדיווח פורסם בראשונה ב"הארץ" בנובמבר אשתקד. באוגוסט 2018 דיווח "ניו-יורק טיימס" כי אבו-דאבי השתמשה בתוכנה ישראלית לפריצת טלפונים חכמים, מפיתוח של NSO, בקמפיין נגד חולקים על המשטר מבית ויריבים מחוץ לגבולות המדינה.

בהודעה לעיתונות הכחישה חברת AMI קיומו של מניע פוליטי לפרסום החשיפה על בזוס.