חשיפה למט"ח: "המתאם בין השקל לאינפלציה נחלש"

האירו נחלש ב-0.14% מול השקל, הדולר ננעל ביציבות • הליש"ט בשפל של שלושה שבועות, לקראת נאומה של תרזה מיי בפרלמנט • ביום שישי יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן • אקסלנס: "מדד ינואר מגולם בשוק בירידה של 0.3% - יעלה את האינפלציה ל-1%" • סקירת המט"ח של "גלובס"

דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

המסחר בשוק המט"ח מתנהל היום ביציבות וללא שינוי מהותי בשערי המטבעות כאשר הליש"ט  מאבד 0.1% ונסחר בשפל של שלושה שבועות, לקראת נאום תרזה מיי הערב בבית הנבחרים בלונדון בניסיון לשכנע את חברי הפרלמנט לתת לה עוד שבועיים כדי לשפר את עסקת ה'ברקזיט'.

הדולר  ננעל ללא שינוי מול השקל ושערו היציג נקבע על כ-3.643 שקלים. האירו  השיל 0.14% ושערו היציג נקבע על 4.114 שקלים. מול הדולר, האירו  נסחר ללא שינוי סביב שער של 1.128 דולרים, ואילו מדד הדולר אינדקס (DXY) נותר יציב.

ביום שישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן. לפי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, "מדד ינואר מגולם בשוק בירידה של 0.3%, מה שיעלה את האינפלציה (YOY) ל-1%. להערכתנו המדד ירד ב-0.4% ואולי גם ב-0.5%. עיקר סימן השאלה נוגע לסעיף הדיור. לאחר פרסום מדד פברואר אנו צופים, כמו השוק, לירידה עקבית באינפלציה בישראל. ציפיות האינפלציה ירדו מעט בשבוע החולף, גם על רקע ירידת מחיר הנפט, אינדיקציות להאטה בעולם והתחזקות השקל, אף שאנו כרגע לא נותנים לה משקל גבוה".

"פרסום למ"ס בשבוע שעבר על המשך עליית השכר בישראל בקצב מהיר יחסית, לא מדאיגה אותנו לגבי אינפלציה, אפילו לא טיפה. כשהמתאם בין הידוק שוק העבודה לקצב עליית השכר לא קיים כבר הרבה שנים וכנ"ל לגבי התמסורת בין קצב עליית השכר לאינפלציה. למעשה גם בפירוק האינפלציה בישראל לפי סעיפים והשוואתם לדו"ח השכר לפי ענפים לא מצאנו רמזים למתאם. כזכור מדובר בתופעה כלל עולמית שאף תוארה ע"י יו"ר הפד הקודמת, ילן, כתעלומה", המשיך כהנוביץ.

כהנוביץ מתייחס בדבריו גם למתאם בין השקל לאינפלציה: "המתאם בין השקל לאינפלציה הולך ונחלש - השקל החל לזנק לו בעולם מתחילת 2019 ובאופן טבעי היינו רוצים להוריד בעקבותיו את ציפיות האינפלציה שלנו לשנה מתחת ל-0.7%, העניין שהמתאם בין השקל לאינפלציה נחלש, כך שאנחנו מתקשים להישען עליו יותר מדי. אומנם ישנם סעיפים במדד שהמתאם בניהם לבין שער החליפין חד משמעי ובראשם דלק, חשמל (בעיכוב) ותרופות מרשם. אך יתר הסעיפים המיובאים נסחרים בשוק החופשי והיצרן בחו"ל עשוי להעדיף לספוג את היחלשות השקל או "לגזול" את התחזקותו במונחי המטבע המקומי שלו, לכן התמסורת עשויה להשתנות מתקופה לתקופה ולפעמים מאד. במקרה שבו כל שינוי המטבעות מגולגלים לצרכן הישראלי המתאם לאינפלציה לפי חישוב שלנו לפי פירוק סעיפי המדד מגיע ל-16%. אלא שכיום אנחנו ברמה הרבה יותר נמוכה", אמר.