נתניהו מינה את השר ישראל כ"ץ לממלא מקום שר החוץ

זאת לאור עתירות לבג"ץ נגד העובדה שנתניהו מרכז בידיו מספר רב מדי של תיקים • יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג: "אין מתאים משר הפקקים להוביל את הפקק המדיני שנתניהו יצר עם העולם המערבי"

ישראל כ"ץ / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
ישראל כ"ץ / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הבוקר (א') בישיבת הממשלה כי הוא ממנה את שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ לממלא-מקומו במשרד החוץ, וזאת כדי להשיב לבג"ץ בעתירות של התנועה לאיכות השלטון וח"כ לאה פדידה (העבודה) על ריבוי התיקים שמחזיק נתניהו.

נתניהו משמש כיום בתפקיד ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבריאות ושר החוץ. מינוי ממלא-מקום מוגבל בחוק ל-3 חודשים בלבד, והסמכויות נותרות בידי השר האחראי על המשרד, שר החוץ, כך שייתכן שהעתירות הקיימות נגד הממשלה יימשכו. עם זאת, יצוין כי כיוון שמדובר בתקופת בחירות, והממשלה החדשה צפויה לקום סביב חודש יוני 2019, ייתכן כי בג"ץ יבחר שלא להתערב בהליך הפוליטי התלוי בהסכמים קואליציוניים ממילא.

לפני מספר שנים עמדה עתירה נגד נתניהו בנוגע להיותו שר התקשורת השרוי בניגוד עניינים במספר רב של נושאים. בתחילה חתם נתניהו על ניגוד עניינים המוגבל לנושאי בזק, בשל חברתו האישית (אז) עם שאול אלוביץ. לאחר מכן, כאשר העותרים התעקשו, הודיע נתניהו לבג"ץ כי ימנה ממלא-מקום שר תקשורת ל-3 חודשים בלבד. השר שמונה אז היה צחי הנגבי. כאשר פקעה הכהונה הזמנית, ולאור איום המשך העתירות לבג"ץ הודיע נתניהו על מינוי שר התקשורת איוב קרא, ומי שהחזיק בתפקיד במשך 3 חודשים, ללא כל סמכויות של ממש, צחי הנגבי, לא קיבל את התיק. בתקופה בה הנגבי היה ממלא-המקום, המשיך נתניהו לנהל את תיק התקשורת, לרבות חקיקה שהייתה אז דחופה בעיניו של נתניהו, לפיצול תאגיד השידור הציבורי, חקיקה שעברה 3 קריאות אך בוטלה בהמשך על-ידי הממשלה (בשל הצורך לקיים את האירוויזיון בישראל).

נושא מינוי שר החוץ הוא שונה בתכלית, כיוון ששר חוץ, כמו גם שר ביטחון, הם בעלי מקום קבוע בקבינט הביטחוני-מדיני, וכך כעת, גם עם מינוי ממלא-מקום, נתניהו אוחז בידיו את 3 התפקידים הבכירים ביותר בקבינט, בריכוזיות שהיא כמעט חסרת תקדים. תקדים אחד מצוי בשנת 2000, כאשר אהוד ברק היה בתפקיד ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. תוך זמן קצר ברק מינה את שלמה בן-עמי לשר חוץ במשרה מלאה, כאשר יכול היה להביא את אישורו בפני הכנסת (בן-עמי לא היה בתפקיד ממלא-מקום שר החוץ, אלא שר חוץ במשרה מלאה).

ישראל כ"ץ קיבל הבטחה מנתניהו במהלך מערכת הבחירות בשנת 2015 לקבל את תפקיד שר החוץ אם התפקיד ישאר בידי הליכוד במסגרת ההסכם הקואליציוני. אך הבטחה זו נמסרה אז גם לגלעד ארדן. במשך 4 שנים לא מילא נתניהו אחר הבטחותיו לשני השרים הבכירים של הליכוד. כאמור, גם בשלב הזה לא מדובר בתפקיד שר החוץ אלא בממלא-מקום בלבד. 

השר ישראל כ"ץ אמר אחרי ההודעה: "זה רגע מרגש עבורי, אני נכנס היום ברגל ימין למשרד החוץ כשתחושת שליחות גדולה מלווה אותי. אני מודה לראש הממשלה על האמון. אני שמח לעמוד בראשו של המשרד, ויחד עם ראש הממשלה נמשיך לקדם ולהוביל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל להישגים נוספים". 

באופוזיציה הגיבו למינוי של כ"ץ. יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה: "אין מתאים משר הפקקים להוביל את הפקק המדיני שנתניהו יצר עם העולם המערבי. לשמחתנו, לא יישאר לו הרבה זמן לעשות שם נזק, בטח אם ייאלץ לעבור בין המשרדים בתחבורה ציבורית".