המדינה שואפת לשפל באבטלה? לפעמים הוא דווקא מסמן מגמה מדאיגה

לקראת יום האישה מציג שירות התעסוקה נתון מעודד: ירידה של 47% במספר הנשים הדורשות הבטחת הכנסה בין 2013 ל-2018 • אבל לצד השילוב המוצלח של נשים וגברים המוגדרים מובטלים כרונים במעגל העבודה, מודאגים שם מעלייה במספר המובטלים החדשים בעקבות מחסור במשרות לאקדמאים בני 45 ומעלה

שוק העבודה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
שוק העבודה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

שיעורי השפל באבטלה שנרשמו בישראל בשנת 2018 הסתירו את העובדה שמספר המובטלים החדשים דווקא גדל ב-6% באותה תקופה. הסיבה לכך היא ירידה חדה במספרם של המובטלים המכונים כרוניים, ש"בלעה" את הגידול בשיעור האבטלה של המובטלים הטריים, ואם לא די בכך, בשירות התעסוקה מעריכים שהגידול בתביעות לדמי אבטלה ב-2018 לא היה מקרי אלא שינוי מגמה שצפוי להימשך גם בשנים הקרובות, על רקע צמצום אפשרויות התעסוקה במקצועות הביניים או במקצועות שמחייבים השכלה אקדמית בסיסית ללא התמחות. בשירות התעסוקה מזהים בעיה הולכת ומחמירה במציאת עבודה בקרב בני 45 ויותר בעלי השכלה אקדמית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשם ב-2018 שפל חדש באבטלה. שיעור המובטלים (המוגדר כאחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה) ירד ב-2018 ל-4% בלבד לעומת 4.2% בשנת 2017. ירידה כזאת יכולה להיות מוסברת בגידול במספר המשרות, ירידה במספר המובטלים או שילוב בין השניים. בדיקה שערך חגי לוין, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה, קובעת שהירידה במספר המובטלים אחראית ליותר משני שלישים מהירידה הכוללת בשיעור האבטלה בעוד שגידול במספר המועסקים אחראי לפחות משליש.

החדשות הטובות-1
 החדשות הטובות-1

פחות מובטלים כרונים, יותר מובטלים טריים

אבל זה רק חלק מהסיפור. במניין המובטלים נכללות למעשה שתי קבוצות. הראשונה הם המובטלים הטריים שזכאים לדמי אבטלה. הזכאות לדמי אבטלה מדורגת לפי קריטריונים כמו גיל ויכולה להגיע לתקופה מרבית של כשישה חודשים. מובטלים שלא מצאו עבודה במהלך תקופה זו עוברים לקבוצת השנייה, המכונה מובטלים כרוניים וזכאים לקצבת הבטחת הכנסה.

נתחיל בחדשות הטובות. בנתונים שמפרסם שירות התעסוקה לקראת יום האישה בולט הנתון על ירידה במספר מקבלות הבטחת הכנסה: בחמש השנים האחרונות (2013-2018) נרשמה ירידה של 47% במספר הנשים שתבעו קצבת הכנסה בחודש. בחודש ממוצע ב-2018 עמד מספרן של תובעות ההכנסה על 36,900 לעומת 69,400 בחודש ממוצע בשנת 2013. ירידה משמעותית עוד יותר, של 69%, נרשמה במהלך אותה תקופה בקרב נשים צעירות בגילאי 18-34. גם מספרם של הגברים מקבלי הבטחת הכנסה ירד במהלך אותן שנים, אם כי בשיעור מתון יותר של 34%. שיעור הגברים הצעירים שתבעו הבטחת הכנסה ירד ב-63%.

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, שואב מהנתונים עידוד. לדבריו, הם "מראים כי עובדי שירות התעסוקה הצליחו לשלב במעגל העבודה, גברים ונשים, תובעי הבטחת הכנסה, לאור מיקוד השירות בפעילות וסיוע לקבוצות אוכלוסייה אלו. כעת, אנו עדים להיפוך מגמה בקרב תובעי ותובעות אבטלה ועל כן אנו פועלים לפיתוח תוכניות וכלים גם לקבוצה זו, כדי להגיע לאותם הישגים משמעותיים שהשגנו בטיפול בהבטחת הכנסה".

חסרות משרות למבוגרים ואקדמאים

אלא שלצד הנתונים המעודדים מגזרת המובטלים הכרוניים פרסם שירות התעסוקה נתון מדאיג. בשנת 2018 חלה עלייה בשיעור של 6% במספרם של תובעי דמי אבטלה, גברים ונשים כאחד, ביחס למספרם בשנת 2017 (מכ-37,200 נשים בחודש ממוצע בשנת 2017 לכ-39,500 בחודש ממוצע בשנת 2018 ומכ-46,000 גברים תובעי דמי אבטלה לכ-48,800 בחודש ממוצע בשנת 2018).

בשירות התעסוקה מסבירים את העלייה הזאת בצמצום או לכל הפחות בקיפאון במספר המשרות בסקטורים מסוימים, שהמכנה המשותף שלהם הוא היותם שייכים למה שמכנים בשירות משרות האמצע. על סקאלת המשרות, בקצה אחד נמצאות המשרות בענפים הדורשים השכלה, כישורים ומומחיות מוגברים - והבולט מכולם הוא ענף ההייטק שמספק בשנים האחרונות קרוב ל-80% מתוספת המשרות הפנויות, רובן במקצועות ההנדסה השונים. בקצה השני של הסקאלה נמצאות משרות "צווארון כחול" שאינן דורשות השכלה אקדמית, כמו ניקיון או סיעוד. גם בתעשייה הישראלית מתקשים היום למצוא פועלים בקווי הייצור. הבעיה מתרכזת לפיכך במשרות שבאמצע הסקאלה, בדגש על מועסקים בגילאים מבוגרים (מעל 45) ואקדמאים. "העובדה שהירידה במספר המובטלים התמקדה בקרב הצעירים יותר ובעלי ההשכלה הנמוכה יותר, גרמה לכך שבצדו השני של המטבע - בקרב המובטלים המבוגרים והמשכילים, לא התרחשה ירידה אלא למעשה חל גידול קל במספרם, בהיקף של 3%, המעיד על הרעה במצבם היחסי", אומר לוין.

הלקח מתוכנית ויסקונסין

תוכנית "מעגלי תעסוקה" שהחלה ב-2014 החליפה את תוכנית ויסקונסין השנויה במחלוקת. התוכנית הופעלה כפיילוט שהורחב בהדרגה בעקבות התוצאות המעודדות שהתקבלו. מחקר מעקב של בנק ישראל קבע כי התוכנית הצליחה להגדיל ב-20% את מספר המובטלים מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה שנכנסו למעגל העבודה, ולדברי החוקרים "היא הוכחה כאפקטיבית במיוחד בקליטת עובדים לא מקצועיים בתעשיות חלשות".

על פי נייר עמדה שכתב חגי לוין, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה, מאז תחילת פעילותה של התוכנית, "ירד מספרם של תובעי הבטחת הכנסה המתייצבים בשירות התעסוקה בחודש ממוצע ביותר מ-40 אלף איש, מכ-115.6 אלף איש בחודש דצמבר 2013 לכ-71.9 אלף איש בחודש דצמבר 2017. התוכנית מתמקדת ב"חינוך לעבודה", כלומר, בסדנאות שיכשירו מובטלים כיצד לאמץ שיטות חיפוש עבודה והסתגלות למקום עבודה, כאשר במקביל אותם מובטלים מקבלים משירות התעסוקה שוברים כספיים (ואוצ'רים) למימון הכשרה מקצועית קבועה, וזאת בניגוד לתכנית ויסקונסין ששללה את הקצבאות אם לא השתתפו במכסת שעות קבועה של קורסים.