מה שווה ועדת הבחירות אם אי-אפשר לשלוט בה?

כמו בכל מערכת בחירות בשנים האחרונות, גם הפעם דיוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לגבי פסילת מועמדים הפכו לדרמה מתוקשרת. סיעת 'כולנו', שחבריה נעדרו מההצבעה בה אושרה מועמדותם של נציגי מפלגת 'עוצמה יהודית', מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר, ונפסלו נציג חד"ש-תע"ל, עופר כסיף, ורשימת רע"ם-בל"ד מלהתמודד, חטפה אש משני צדי המשכן.

יו"ר מרצ, תמר זנדברג, צייצה בטוויטר כי "חברי סיעת כולנו ברחו מהדיון על פסילת הכהניסטים. מנחם בגין שמככב עכשיו בשלטי החוצות של 'הימין השפוי' הוציא צו מעצר לכהנא, ועכשיו כחלון רועד מפחד לעמוד מול הכהניסטים". גם בצלאל סמוטריץ' לא אהב את הניסיון להלך בין הטיפות, ותקף בציוץ את משה כחלון על ש"היה היום היחיד מהקואליציה שלא תמך בדמוקרטיה ובחופש הביטוי והבחירה. כחלון זה שמאל".

כשנשאלה חברת כולנו, מירב בן ארי, בראיון ב'כולם ב-20' בערוץ 20, מדוע נעדרו חברי הסיעה מההצבעה, היא השיבה: "כל האירוע הזה אבל הוא סוג של קרקס פוליטי, כל אחד מביא את העמדות שלו. כל האירוע הוא גם חסר משמעות, כי בסופו של דבר מי שיחליט הוא בית המשפט העליון". 

יש מי שייראו בתשובה הזו תירוץ בלבד, אבל למרות זאת - יש בה הרבה אמת. ההיסטוריה מלמדת שהסיכויים שהחלטת ועדת הבחירות לפסול מועמד או רשימה בשל עמדות אידיאולוגיות אכן תתממש, שואפים לאפס.

בשביל להבין מדוע, צריך לפני הכול להבין שוועדת הבחירות היא בעיקרה גוף פוליטי. רובה המוחלט מורכב מחברי סיעות הכנסת, שחלקם חברי כנסת מכהנים, ובראשה עומד שופט עליון. בשל התפיסה המשפטית לפיה מניעת התמודדות בבחירות היא צעד קיצוני ביותר שיש להגביל למקרים חריגים, וכדי למנוע אפשרות שפסילות ייעשו ממניעים פוליטיים, החלטות ועדת הבחירות נתונות למעשה לאישורו של בית המשפט העליון.

פסילת מועמד מותנית מראש באישור בית המשפט העליון - ואילו על פסילת רשימה, שאינה מותנית באישור כזה, ניתן לערער - וכך בדרך כלל קורה. לכן, בפועל, ההחלטות בדבר פסילת מועמדות ורשימות מתקבלות בבית המשפט.. חוות-דעתו של היועמ"ש לממשלה נדרשת בכל דיון בוועדה על פסילת מועמד או רשימה, אך אין בידו סמכות הכרעה.

העילות לפסילת רשימה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: 'הכנסת' הן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. מאז 2003 החליטה וועדת הבחירות חמש פעמים לפסול מועמדים על פי סעיף 7א, ושלוש פעמים פסלה רשימות על בסיס זה.
כל הפסילות הללו, ללא יוצא מן הכלל, בוטלו על ידי בית המשפט העליון.

ב-2003 פסלה הוועדה את עזמי בשארה (בל"ד) בטענה לשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ותמיכה בארגוני טרור, וכן את אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) מסיבות דומות. בית המשפט לא אישר את שתי הפסילות וקבע שהראיות אינן מספיקות. הוועדה פסלה גם את רשימת בל"ד עצמה, אך בית המשפט קיבל את הערעור של הרשימה, והפסילה בוטלה.
ב-2009 נפסלו הרשימות בל"ד ורע"ם-תע"ל, אך בית המשפט קיבל את ערעוריהן וביטל את הפסילות. ב-2012 נפסלה מועמדותה של חנין זועבי בגין שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה בארגוני טרור, בדגש על השתתפותה במשט ה"מאווי מרמרה". שופטי העליון קבעו שאף שזועבי התקרבה לתחום האסור, היקף הראיות לא הספיק כדי להצדיק את פסילתה.

ב-2015 שוב פסלה ועדת הבחירות את מועמדותה של זועבי, וכן של ברוך מרזל. בית המשפט סירב לאשר את שתי ההחלטות, וחזר על העמדה לפיה מניעת השתתפות בבחירות היא "צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים, בהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק".

מקום המדינה ועד היום נפסלו רק שלוש רשימות בשל עמדות אידיאולוגיות. ב-1964 פסלה ועדת הבחירות את רשימת הסוציאליסטים, שרבים מחבריה השתייכו ל"אל-ארד" שהוכרז כארגון בלתי חוקי השולל את קיומה של מדינת ישראל. בתקופה זו טרם נקבעה בחוק האפשרות לפסילת רשימות, אך למרות זאת בית המשפט העליון קבע כי ועדת הבחירות מוסמכת לפסול התמודדות של רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל.

ב-1984 פסלה ועדת הבחירות את רשימת 'כך' ואת 'הרשימה המתקדמת לשלום'. בית המשפט ביטל את ההחלטות הללו, וקבע כי בסמכות הוועדה לפסול רשימות רק בעילה של שלילת קיומה של מדינת ישראל. בעקבות פסיקה זו תוקן ב-1985 חוק-יסוד: 'הכנסת', והוכנס סעיף 7א שהגדיר את העילות לפסילה.

ב-1988 שוב פסלה ועדת הבחירות את רשימת 'כך', אך הפעם בית המשפט דחה את הערעור של הרשימה ואישר את הפסילה. בפסק הדין נכתב כי בעמדותיה ופעולותיה של רשימת 'כך' "יש הן משום הסתה לגזענות והן משום שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה". ב-1992 שוב פסלה ועדת הבחירות את רשימת 'כך', וכן את רשימת 'כהנא חי' שהתפצלה מרשימת 'כך'. בית המשפט אישר את שתי הפסילות.

אז האם הנפסלים הטריים יצליחו לשבור את הסטטיסטיקה ולהצטרף לרשימה המצומצמת והמכובדת הזו? רצוי שלא להתנבא, אבל לפי ניסיון העבר - נראה שאת הפתעת הבחירות עדיף לחפש במקום אחר.