שר האוצר משה כחלון הוא האחראי המרכזי לגירעון התקציבי הגדול עליו דיווח אתמול האוצר. הורדות המס שביצע כחלון בשנים 2016-2018 היו הגורם המשמעותי ביותר לקיטון בהכנסות המדינה מתחילת השנה - והשפעתן צפויה להימשך עמוק לתוך 2020. לקביעה הזו לא אחראיים בנק ישראל, אנליסטים של בתי השקעות או הפרשנים הכלכליים שנואי נפשו של כחלון - היא מופיעה במסגרת הדוח הרשמי שפרסם אתמול האוצר באישון לילה.
חשוב גם לזכור כי נתוני הגירעון המדאיגים היו גרועים עוד יותר אילו כחלון היה מממש את כוונתו להוריד מסים פעם נוספת לפני שנה. בנובמבר 2017 הכריז כחלון בראיון לקרן מרציאנו בערוץ 2 כי יוריד בתוך חודש את מס ההכנסה - לאור העודפים החד-פעמיים הגדולים שהיו באותה שנה. יוזמת הורדת מס ההכנסה נעשתה על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, אף הכין תכנית להורדת המס לבעלי הכנסות של 20-30 אלף שקלים ומעלה, שנחשפה בזמנו ב"גלובס".
אלא שהמהלך לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, בעיקר בגלל התנגדות נחרצת של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. כחלון מצידו "סגר את החשבון" עם פלוג כמה חודשים אחר-כך, כשגורמים באוצר תדרכו את ערוץ 2 כי כהונתה של פלוג לא תוארך.
אמש הודיע האוצר שעה אחת לפני חצות כי הגירעון התקציבי השוטף הגיע בסוף פברואר ל-3.5%. פרסום ההודעה בשעה לא שגרתית כזו הוסבר על-ידי מנכ"ל האוצר שי באב"ד במחלה שעיכבה אותו באישור ההודעה. עד לרגע זה אגב האוצר ההודעה הרשמית לא פורסמה באתר האינטרנט שלו - מה שמעורר לא מעט סימני שאלה בקרב האנליסטים העוקבים אחר ביצוע התקציב.
אבל מעבר לנסיבות המחשידות, תוכנה של ההודעה מעורר דאגה אמיתית. לפי נתוני הגירעון לסוף פברואר שפרסם אתמול האוצר תפח הגירעון התקציבי השוטף (12 החודשים האחרונים) ל-3.5% תוצר, לאחר שכבר זינק ל-3.3% בינואר. שנת 2019 רק החלה, שום אירוע בלתי צפוי לא התרחש וכבר הגירעון נמצא ברמות שהאוצר צפה שיגיע אליהן בסוף השנה.
ניתוח של הנתונים מעלה כי מאחורי הגידול המפתיע בגירעון עומדים גם גידול בהוצאות משרדי הממשלה וגם קיטון בהכנסותיה ממסים.
הצד היחסית מטריד-פחות הוא הגידול בהוצאות המשרדים: בפברואר הוציאה הממשלה 27 מיליארד שקל, שהם 3.5% יותר מהסכום שהוציאה בפברואר 2018. לאחר הוצאות חריגות מאד בינואר (שחלקן נדחו מסוף 2018 על-מנת לאפשר לכחלון להתפאר כי הגירעון לא חרג מהיעד), הוציאה הממשלה בחודשיים הראשונים של השנה 53.4 מיליארד שקל, סכום אדיר שמבטא גידול של 13.1% לעומת הסכום שהוציאה באותם חודשיים לפני שנה. הסיבה לכך שהגידול בהוצאות פחות מטריד היא שבגלל הבחירות יש לשומרי הקופה הציבורית באוצר שליטה גדולה יותר על ברז ההוצאות - כפי שלמד כחלון על בשרו אתמול כשהיועץ המשפטי לממשלה מנע ממנו להוריד מכסים כדי לקזז את התייקרות מוצרי החלב.
הצד המדאיג יותר בגירעון התופח הוא הקיטון בהכנסות. בחודש פברואר נרשמה נפילה חדה של 6.8% בהכנסות המדינה (בערכים נומינליים) לעומת פברואר 2018. הגורם הגדול ביותר לנפילה בהכנסות הוא זינוק של כמעט 2 מיליארד שקלים בהחזרי המס מתחילת השנה - תופעה שגם בה יש לכחלון חלק לא מבוטל.
החזרי המס הגבוהים נובעים בחלקם מהורדות המסים הקודמות שכחלון הצליח לבצע. "גלובס" דיווח בזמנו כי יועצי מס רבים שילמו עבור לקוחותיהם מראש את המס בשיעור שלפני ההורדה ולאחר מכן תבעו לקבל בחזרה מרשות המסים את ההפרש. התרגיל הזה משתלם ליועצי המס פעמיים: גם מאפשר להם להציג ללקוחותיהם הצלחה בהוצאת הכסף מרשות המסים - וגם לעשות סיבוב פיננסי מוצלח על-חשבון המדינה: רשות המסים מחזירה את הסכומים שנגבו ביתר בתוספת הצמדה וריבית שנתית של 4% - הרבה יותר ממה שאפשר לקבל בכל בנק או השקעה סולידית אחרת.
על-פי נתוני רשות המסים בפברואר, הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים ב-2.6 מיליארד שקל - לעומת 1.4 מיליארד בפברואר 2018, עליה ריאלית של 88%. הודעת האוצר אתמול מאשרת כי הזינוק נובע בחלקו "מהשפעה מאוחרת של הפחתת מס חברות בשנים 2016‑2018" ומה שיותר גרוע השפעה זו צפויה להימשך גם ב- 2019-2020 להערכת רשות המסים. לפחות אפשר להתנחם בכך שעם כל כמה שהמצב חמור - הוא היה יכול להיות גרוע יותר, אם זה היה תלוי בשר האוצר של מדינת ישראל משה כחלון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
