גנץ מנסה לקרוץ להייטק: אירגן מפגש סגור עם בכירים בתעשייה

בני גנץ, גבי אשכנזי והמשקיע יזהר שי הזמינו למפגש מצומצם בכירים כגון יוסי מטיאס מגוגל, ארנה ברי ודב מורן • אחת ההצעות שעלו במפגש: ריכוז מדיניות ההייטק במשרד ממשלתי אחד • גורמים שנכחו במפגש סיפרו כי נציגי המפלגה דיברו מעט מאוד

משה פרידמן מקמא-טק מציג את נושא החרדים בהייטק בפני בני גנץ, גבי אשכנזי ויזהר שי / צילום: שריה דיאמנט
משה פרידמן מקמא-טק מציג את נושא החרדים בהייטק בפני בני גנץ, גבי אשכנזי ויזהר שי / צילום: שריה דיאמנט

מפלגת כחול לבן מנסה למשוך את אנשי ההייטק: ראש המפלגה בני גנץ, גבי אשכנזי ומשקיע ההון סיכון יזהר שי (מקום 20 ברשימת המפלגה) ערכו אתמול (א') בערב מפגש סגור ומצומצם עם גורמים בתעשיית ההייטק, בהם משקיעים, נציגי חברות, וכן גורמים שעוסקים בקידום צרכים שונים של התעשייה. במפגש השתתפו כ-20-25 בכירים בתעשייה.

בכחול לבן ציינו כי ערכו את המפגש כדי להחליף דעות ולקבל משוב מבכירים בתעשיית ההייטק על תוכניות המפלגה בתחומי החדשנות וההייטק. הם מספרים כי החלו לעבוד ביחד עם גורמים מהתעשייה על תוכניות עבודה, למקרה שיקימו את הממשלה. התוכניות עוסקות בחיזוק ההייטק, בפריפריה ושילוב אוכלוסיות ובהנגשת הטכנולוגיות לשירות הציבורי. התוכניות, שהוצגו באופן חלקי במפגש, עדיין לא אומצו על ידי בכירי המפלגה.

עם זאת, גורם שנכח במפגש מציין כי כמעט ולא הוצגו רעיונות ויוזמות חדשים. אחת ההצעות המעניינות הייתה לרכז את המשאבים שמושקעים בתעשיית ההייטק, למשל רשות החדשנות, ישראל דיגיטלית ותמיכה באקדמיה תחת משרד אחד, בדומה לאופן שנהג שר האוצר משה כחלון עם המדיניות בתחום הנדל"ן.

חלק גדול מהמפגש הוקדש להצגת האתגרים של ההייטק המקומי על ידי גורמים מהתעשייה כמו המשקיע והיזם דב מורן; ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית; המשקיע אריק קליינשטיין; קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI; ומשה פרידמן מקמא-טק. בין השאר עלו לדיון הטענות הרווחות בהן המחסור בכוח האדם, הצורך בהגדלת תקציבים, היעדר ההשקעות של המוסדיים בהייטק, חיזוק החינוך הטכנולוגי והרצון להצמיח בישראל חברות גדולות.

במפגש נכחו גם יוסי מטיאס מחברת גוגל; פנחס בוכריס, ששימש כמנכ"ל משרד הביטחון והיום משקיע הון סיכון; יורם טיץ, שותף-מנהל ב-EY ישראל; תומר בר זאב, מייסד ומנכ"ל איירון סורס ועוד.

נציגי כחול לבן הדגישו במפגש כי צריך לאפשר את הצמיחה של תעשיית ההייטק וכי הם מאמינים ברגולציה אחראית ומאוזנת. הם גם הדגישו כי קידום ההייטק הוא כלי לייצר הזדמנות ומוביליות חברתית, וכי המפתח לכך הוא חינוך.

גנץ אמר כי "בהשקעה בהייטק יש יכולת השפעה על מוביליות חברתית של חלקים שונים בחברה הישראלית - חרדים, ערבים ואוכלוסיות נוספות מהפריפריה. אנחנו יודעים היום שיש קשר ישיר בין חינוך לפריון בעבודה, ההייטק לא יכול להחזיק על כתפיו חברה שבה 50% מהאזרחים לא משולבים. אנחנו נבחן את סוגיית ההקלות הרגולטוריות, כך שכל הגורמים ירוויחו - בזהירות המתבקשת". עוד הדגישו במפלגה כי צריך לאפשר את הצמיחה של תעשיית ההייטק וכי הם מאמינים ברגולציה אחראית ומאוזנת.

היעד הגנוז מהמצע של "יש עתיד"

בכחול לבן התייחסו לתעשיית ההייטק גם במצע שפירסמה בשבוע שעבר, שם הדגישו כי חיזוקה הוא יעד לאומי. כמו כן, במפלגה ציינו כי חיזוק התעשיות המתקדמות יתרום באופן אסטרטגי לכלכלה חזקה הנשענת על חדשנות, יוביל לשילוב אוכלוסיות נוספות, יתן הזדמנויות תעסוקה בכל רחבי המדינה וישפר גם את השירות הציבורי.

ההתייחסות להייטק במצע המפלגה לא מובנת מאליה, אך המצע כולל מעט מאוד צעדים קונקרטיים, בהם הכפלת מספר בוגרי האוניברסיטאות בכל חמש שנים והגדלת תקציב הרשות החדשנות ל-0.8% מהוצאות המדינה. במפלגה כאמור מציינים כי יש תוכניות מפורטות יותר שלא נכנסו למצע. מה שלא מופיע במצע הוא יעד שנכלל במצע "יש עתיד" להגדלת שיעור עובדי ההייטק ל-30% בתוך עשור. זהו יעד הגבוה פי שניים מהיעד הנוכחי של הממשלה, שמחקרים מראים שגם אותו יהיה קשה מאוד להשיג (היום שיעור עובדי ההייטק עומד על פחות מ-9%).

שלושה נציגים להייטק בכנסת

בכנסת הנוכחית צפויים להיות שלושה נציגים לתעשיית ההייטק - שר החינוך נפתלי בנט, שלוטש עיניים לתפקיד שר הביטחון; ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים; ושי, שמנסה למתג את עצמו כנציג של התעשייה בכנסת. שי, שותף בקרן קינן פרטנרס, התייחס בטור שפירסם ב"גלובס" בתחילת פברואר (כמה שבועות לפני הודעתו על כניסתו לפוליטיקה) לנושא בהם צריכים הפוליטיקאים לטפל: חיבור הפריפריה ומגזרים מודרים אל תוך ההייטק הישראלי, הסדרה בחוק של מיסוי המשקיעים הזרים, והגברת ההשקעה במו"פ ובתמיכה במיזמים חדשניים (למשל בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ועוד). שי לא ציין פתרונות ספציפיים.

גנץ סיים באחרונה גם הוא אפיזודה קצרה בתעשיית ההייטק, בתור יו"ר חברת המימד החמישי שנסגרה באחרונה. המימד החמישי פיתחה טכנולוגיות איסוף וניתוח מודיעין עבור גופי אכיפה אזרחיים, ולצורך כך גייסה 40 מיליון דולר. ואולם החברה נפגעה ממגבלות שהטיל הממשל האמריקאי על האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, שהיה אחד המשקיעים המרכזיים בחברה. ככל הנראה זה מה שמנע מהחברה לגייס הון נוסף ולמעשה הוביל לסגירתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח בנאומיו ביקורת על גנץ כי הוביל חברה לפשיטת רגל, בלי לציין כי שיעור הסטארט-אפים המצליחים עומד על פחות מ-10%.

גילוי מלא: יזהר שי, שותף בקרן קינן פרטנרס, כתב טורים ל"גלובס" במשך כעשור. עתה הוא מתמודד לכנסת במקום ה-20 ברשימת כחול-לבן.