עלויות מטורפות ותלות בפרויקט שעדיין לא יצא בכלל לדרך: עד כמה מהפכת השידור של yes באמת קרובה?

זה היה רק עניין של זמן עד שדירקטוריון בזק יקבל החלטה רשמית להעביר את yes לשדר על גבי האינטרנט • השאלה כרגע היא באיזה קצב לעשות את המהלך - על רקע ההפסדים של yes, על רקע המחיקות בשווייה בעקבות התחרות ההולכת וגוברת ועל רקע העובדה ששוק הטלוויזיה בישראל ממשיך לדמם • פרשנות

ה היה רק עניין של זמן עד שדירקטוריון בזק יעשה את הצעד ויקבל החלטה רשמית להעביר את yes לשידור על גבי האינטרנט. השאלה אם כן כעת היא באיזה קצב על החברה לבצע את המהלך על רקע ההפסדים שלה, המחיקות בשוויה בעקבות התחרות ההולכת וגוברת, והמצב שבו נמצא כיום שוק הטלוויזיה שממשיך לדמם. קחו למשל את הקמפיינים שיש כיום בשוק הטלוויזיה: פרטנר בקמפיין, בזק בינלאומי וכך גם yes. אז נכון שיש תחרות והצרכן מרוויח, אבל החברות כולן מפסידות ומדממות.

עד כמה מהפכת השידור של yes באמת קרובה ומה המשמעות לגבי החברה? "גלובס" מנסה לעשות סדר.

1. המדיניות החדשה: לא מחכים יותר 

בתפיסה של דירקטוריון בזק, כפי שהוא מובל על-ידי שלמה רודב, אין אמצע ואין אפור. עושים הכול עכשיו ומיד מבלי לחכות. אין זמן להרהורים, הולכים על הכול במכה אחת - ובגדול. יש לכך יתרונות, יש לכך חסרונות, אבל הקו מאוד ברור - לא מחכים יותר.

כבר שנים ש-yes מתכננת את המהלך הזה, ורק לאחרונה, כפי שנחשף ב"גלובס", הכינה החברה עבודה מסודרת שממליצה לה לעשות את זה באופן הדרגתי. אלא שכל עוד מדובר בדיבורים ולא בהחלטות רשמיות, המהלך לא באמת הותנע ולכן הדירקטוריון נדרש לקבל החלטה מסודרת שמבהירה בצורה ברורה לאן הולכים מכאן.

2. הכניסה את עצמה לנבדל 

הנקודות שצריך לשים לב אליהן במהלך הזה מתחלקות לפי אזורי האחריות של בזק ו-yes,  והסנכרון ביניהן הוא קריטי. מבחינת yes, אין ספק שמדובר בעלויות גבוהות במיוחד. לחברה יש כיום כ-2 מיליון ממירים, כך שאם צריך להחליף את כולם (בהנחה שממיר עולה 80-100 דולר) מדובר בסכום שנאמד ב-200 מיליון דולר, לא כולל עלויות טכנאי והתקנה. 

בצד של בזק יש את עניין פרויקט הסיבים. בזק לעולם לא תצהיר שהיא לא יכולה לעמוד בפרויקט כזה של שידור על גבי האינטרנט, אבל סביר להניח שגם אם אין מגבלה הנדסית, הרי שבפועל הדבר כרוך בקשר הדוק עם פרויקט הסיבים האופטיים שעדיין לא יצא לדרך בגלל המקלות בגלגלים של משרד התקשורת.

בהקשר הזה נציין, כי בזק ניסתה להגיע להבנות עם המשרד בנוגע לתנאים שיאפשרו לה כדאיות כלכלית של הפרויקט שכן מדובר בהשקעה כבדה מאוד מבחינתה. כעת ברור, לאור הודעתה של החברה היום, שלמשרד התקשורת אין כל סיבה להקל על בזק שכן מבחינתו זאת רק שאלה של זמן עד שהיא תעבור לסיבים אופטיים. כך שבזק הכניסה את עצמה לנבדל.

3. הרגולטור יצטרך להסדיר את השוק מחדש 

הרגולציה בתחום השידורים נמצאת נכון לעכשיו תחת כאוס טוטאלי בהיעדר אחידות בין החברות המסורתיות, נקרא להן האגרגטורים, כמו הוט ו-yes, לבין שחקנים כמו פרטנר וסלקום שפועלים על גבי האינטרנט. מעבר של yes לשידור על גבי האינטרנט, גם אם בסופו של דבר ייקח שנים, ייאלץ את הרגולטור לעשות סדר בעניין. הוא קיבל את ההזדמנות להסדיר את השוק מחדש בצורה פשוטה, שכן זה בלתי אפשרי לחיות עם רגולציה כפולה.

4. הוט צריכה לקבל החלטה 

הוט תצטרך להחליט לאן פניה מועדות. גם היא נערכת למעבר לשידור על גבי האינטרנט דרך המותג NEXT, שכן כחברת טלוויזיה מובילה היא לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור בלי נוכחות מאסיבית בטלוויזיה באינטרנט. אבל הבעיה שלה קצת יותר מסובכת ומורכבת, שכן הוט היא גם חברת תשתית שנדרשת לשדרוג משמעותי בהשקעה גבוהה במיוחד, בדיוק כמו בזק. כך שקרוב לוודאי שבעתיד הקרוב יהיו חדשות גם בגזרה שלה בכל הקשור להשקעות בתשתית.

5. מה יקרה לעולם התוכן? 

אחת הסוגיות היותר רחבות בעניין הזה היא מה יקרה לעולם התוכן כפי שאנו מכירים אותו.  הוט ו-yes והחברות שדומות להן בעולם קיבלו החלטה: הן רוצות להמשיך ולהפיק תוכן עצמאי. בינתיים,  נטפליקס, הולו, דיסני, אמזון פריים, אפל ועוד מתחזקות, והחדירה של נטפליקס לישראל היא חד-משמעית. יש לקוחות שמסתפקים בשירות הזה, אבל יש גם רבים אחרים שרוצים תוכן מקורי מקומי. בשורה התחתונה: המגמה העולמית ברורה. מה יקרה  בישראל? ימים יגידו.

6. תוכל להישאר ללא גיבוי לווייני?

שאלה נוספת שצריך לשאול היא כמה זמן תוכל yes להישאר ללא גיבוי לווייני עד שהיא תוכל להשלים את המהלך. השאלה אם בתקופה הזאת היא תישאר עם לוויין אחד ללא גיבוי ותיקח את הסיכון שבמקרה של תקלה הלקוחות לא יקבלו שירות, או שבסופו של דבר היא תחליט לצמצם את הסיכון ולהמשיך לעבוד עם גיבוי לווייני עד להשלמת המעבר הסופי לאינטרנט. בקיצור, הסנכרון כאן בין כל האלמנטים הוא מורכב ומסובך.

7. מה יעלה בגורל סטינג TV?

המוצר האינטרנטי של yes לא מתרומם כפי שקיוו בקבוצת בזק. זה אומר שסביר להניח שהדירקטוריון יצטרך להחליט בקרוב על המועד לקיצור ימיו. סטינג TV נולד כדי לחיות בעולם האינטרנט ולינוק מהחברה-האם שעדיין מרוויחה בעולם המסורתי. אבל כשחברת-האם מפסידה בעולם שלה ועוברת לשדר בעצמה באינטרנט, הבידול נעלם ואין סיבה להחזיק את שני המותגים. כך שדי ברור לאן זה הולך.

8. היחיד שצפה את מה שקורה היום 

במסגרת העסקה שבה בזק רכשה את ההחזקות ב-yes, טענו בבזק שהמהלך יוביל לסינרגיה משמעותית ולחיסכון בעלויות. הדיווח של yes מהיום מגלה שהנתונים לגבי הסינרגיה האפשרית היו אופטימיים בהרבה ביחס למציאות. מי שהשמיע עמדה אחרת - ועל כך הוא ראוי לשבחים - הוא רמי נומקין, נציג העובדים בדירקטוריון שהתנגד לעסקה ההיא. המידע שפורסם היום מאשר את הטענות של נומקין ומציף מחדש את השאלות לגבי התפקיד של חברי הדירקטוריון האחרים שהעדיפו לכאורה את טובתו של שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק.