דוח הממונה על השכר באוצר: הרופאים הם שיאני השכר בגופים המתוקצבים בישראל

שיאן השכר הוא רופא מומחה בבית החולים הדסה, שהשתכר כמעט 253 אלף שקל בחודש ב-2017 • אחריו בדירוג שני רופאים של כללית: מומחה עיניים ומנהל יחידה כירורגית • הרופאים הם גם הקבוצה ששכרה הממוצע ברוטו הוא הגבוה ביותר בגופים המתוקצבים והנתמכים בישראל, בהשוואה לשאר בעלי המקצוע, עם 39 אלף שקל בחודש – גידול של 80% בעשור

ביה"ח ברזילי באשקלון / צילום: Shutterstock
ביה"ח ברזילי באשקלון / צילום: Shutterstock

שיאני השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים בישראל (השלטון המקומי, התאגידים הממשלתיים, החברות הממשלתיות, הגופים הנתמכים לרבות קופות החולים והדסה, ותאגידי הבריאות) הם רופאים בהדסה ובשירותי בריאות כללית - כך עולה מדוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2017, שפרסם היום (ג') הממונה על השכר באוצר.

הדוח אומד את שכר הרופאים המועסקים כשכירים בקופות החולים, בבתי החולים של "כללית" ובהדסה, מבלי להחשיב את שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים.

המרכז הרפואי הדסה מצוי בדוח, שכן הוא נחשב כיום גוף מפוקח, בהמשך לתוכנית ההבראה שהופעלה בו החל מ-2014 (זאת בניגוד לבתי חולים אחרים שכמותו מופעלים בידי עמותות - שערי צדק, לניאדו ונוספים - אך אינם מפוקחים). סך הכל עובדים ב"כללית שירותי בריאות" - בתי חולים ומרפאות - ובהדסה, כ-65 אלף עובדים.

שיאן השכר מקרב גופים אלה - כפי שהיה גם בשנה שעברה - הוא רופא מומחה בבית החולים הדסה. רופא זה השתכר ב-2017 כמעט 253 אלף שקל בחודש. אחריו בדירוג שני רופאים של כללית. הראשון הוא מומחה ברפואת עיניים של כללית העובד במשולב בבית חולים ובקהילה, ושכרו כ-182 אלף שקל בחודש. אחריו רופא אחד מבתי החולים של כללית - מנהל יחידה כירורגית כללית - ששכרו הוא כ-160 אלף שקל בחודש. בקופות החולים והדסה, שכרם החודשי הממוצע של בעלי השכר הגבוה - הוא הגבוה ביותר ביחס לשאר העובדים בדרג זה בגופים האחרים: 50 אלף שקל.

רופאים הם לא רק שיאני השכר ברמה הפרטנית, כי אם שיאני השכר גם כקבוצה, בהשוואה לשאר בעלי המקצוע. שכרם החודשי הממוצע ברוטו ב-2017 היה 39 אלף שקל - גידול נומינלי של 80% בשכר הממוצע בתוך עשור (לעומת גידול ממוצע של 30% בקרב כלל העובדים). מדובר בזינוק חד יותר בהשוואה לזה שחל בשכר הרופאים העובדים בבתי חולים בלבד, כפי שנמצא בדוח הממונה על השכר מלפני חודש (זינוק של 60% בעשור), דבר המעיד על כך ששכר הרופאים בקהילה גדל יותר מאשר שכר הרופאים בבתי חולים. אם מנטרלים את תוספות השכר שניתנות עבור תורנויות וכוננויות בבתי חולים, פערי השכר בין רופאי הקהילה לרופאי בתי החולים מתחדדים אפילו יותר. בעלי מקצוע בעלי שכר גבוה המדורגים אחריהם: עובדי מחקר (34 אלף שקל בחודש בממוצע); רופאים וטרינריים (31 אלף שקל); סגל אקדמי בכיר (30 אלף שקל); וחוזה בכירים (28.5 אלף שקל).

במשרד האוצר מייחסים את הזינוק בשכר הרופאים בעיקר לתוספות השכר שניתנו לרופאי הקהילה של "כללית" - כלומר, לרופאים העובדים במרפאות. תוספות השכר שעליהן סוכם לרופאי הקהילה של כללית היו יותר גדולות בהשוואה לתוספות שניתנו לרופאי בתי החולים. העובדה שרופאי "כללית" מצויים בדוח, ולא רופאים של שאר קופות החולים - מכבי, מאוחדת ולאומית - נובעת מכך שב"כללית" רוב הרופאים הם שכירים ואילו בשאר הקופות רוב הרופאים הם עצמאים. לפי הדוח, מספר הרופאים המועסקים ב"שירותי בריאות כללית - קהילה" - זרוע הקהילה (מרפאות) של כללית - הוא כ-35% מכלל הרופאים המועסקים בגופים במתוקצבים והנתמכים, ושכרם החודשי הממוצע בשנת 2017 היה גבוה משכר שאר הרופאים בגופים המתוקצבים והנתמכים בכ-7,600 שקל בממוצע.

"ניתן להסיק ששכרם של הרופאים בגוף זה תורם רבות לגידול המהיר בשכרם הממוצע של כלל הרופאים", נכתב בדוח. כמו בדוח הקודם של הממונה השכר, שהתייחס לעלייה בשכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים, גם בדוח הנוכחי האוצר מדגיש את הזינוק החד שחל בשכר הרופאים - בעיקר בקהילה - כהכנה לקראת המשא ומתן על שכר הרופאים ותנאיהם שיחל בעוד כשנה, עם פתיחת הסכמי השכר של הרופאים.

"שירותי בריאות כללית - קהילה" הוא הגוף שמדורג במקום ה-12 במדרג הגופים המשלמים את את השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר מקרב הגופים המתוקצבים, כשבשלושת המקומות הראשונים נמצאים הנמלים: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמלי ישראל. בחלוקה לפי "קבוצת גוף", קופות החולים והדסה מדורגות שניות כקבוצה המשלמת את השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר לעובדיה: כמעט 21 אלף שקל בחודש (אחרי החברות הממשלתיות שמשלמות כ-23 אלף שקל בחודש). בכל הגופים המתוקצבים השכר החודשי הממוצע עלה ב-2016-2017. בקופות החולים ובהדסה הוא עלה ב-1.5%.

בקופות החולים ובהדסה פערי השכר בין נשים לגברים הם מהגבוהים ביותר - 38%. שכר חודשי ממוצע לגבר בגופים אלה הוא כ-29 אלף שקל, ואילו של אשה: כ-18 אלף שקל בחודש. פער שככל הנראה נובע מפערים בבכירות התפקידים ומהותם.