ההישגים של התלמידים הישראלים לא משהו, האם פייגלין יודע מה הסיבה?

הישגי התלמידים הישראליים הם מהנמוכים ב–OECD, אך האם צודק פייגלין כשהוא טוען כי ההשקעה בהם היא מהגבוהות בעולם? בדקנו • המשרוקית של גלובס

משה פייגלין / איל יצהר
משה פייגלין / איל יצהר

משה פייגלין רוצה לעשות מהפכה בחינוך, ויש לו טיעון משכנע: למרות ההשקעה הכספית הגדולה בחינוך, לא רואים תוצאות בשטח. "תקציב החינוך מגיע לסכום פנומנלי של למעלה מ-3,000 שקל לתלמיד לחודש", הוא המחיש את המחדל בראיון לרשת 13, "אבל במבחני ההשוואה הבינלאומיים, תלמידי ישראל נמצאים במקומות האחרונים במערב, כשההשקעה היא בין הראשונות בעולם".

האם ישראל באמת הופכת זהב לקש, ומתרגמת תקציב גבוה להישגים עלובים? נתחיל במספר שפייגלין נקב בו. הטענה שישראל משקיעה בכל תלמיד כ-3,000 שקל בחודש כנראה די קרובה למציאות. אומנם מי שיבדוק כמה כסף יצא מתקציב משרד החינוך ב-2017 ויחלק אותו במספר התלמידים יגיע לסכום נמוך בהרבה, אבל פייגלין - כפי שדוברו הבהיר למשרוקית - לא דיבר רק על תקציב המשרד אלא על כלל ההוצאה הלאומית לחינוך, שכוללת גם את השקעות של רשויות מקומיות, עמותות, ותשלומים פרטיים של הורים. בכמה הסתכם הנתון הזה בשנה החולפת? אין לנו עדיין מספרים מדויקים, אבל ב-2014 הוא עמד על 2,609 שקל לתלמיד לחודש. לפי קצב הגידול בתקציב, הוא כנראה הגיע בינתיים ל-3,000 שקל בערך. ההערכה של פייגלין סבירה.

עכשיו ניגש לשאלה החשובה: האם הוצאה כזו היא באמת מהגבוהות בעולם המערבי? כאן הטענה של פייגלין מבוססת על אחיזת עיניים. לכאורה, יש מדד חשוב שבו ההשקעה בחינוך בישראל היא באמת מהגבוהות ב-OECD. כשמשווים את כלל ההוצאה הלאומית על חינוך לתלמידי בתי הספר לגודל המשק, מוצאים שב-2015 - השנה האחרונה שיש לגביה נתונים - ההוצאה הזאת עמדה בישראל על 6.8% מהתמ"ג. הממוצע ב-OECD היה 5.6% בלבד.

אבל אנחנו הרי דיברנו על ההוצאה לכל תלמיד, וכפי שמדגישים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שממנה שאבנו את הנתון הקודם - בישראל יש שיעור גבוה מאוד של צעירים. המשמעות היא שיותר תלמידים צריכים להתחלק בעוגה. כשניגשו בלמ"ס לחלק את ההוצאה הלאומית למספר התלמידים, גילו שהפרוסה שנשארת לכל תלמיד קטנה בהרבה מהממוצע ב-OECD . לדוגמה, לתלמיד ישראלי בחינוך העל-יסודי מוקצים 666 דולר בחודש (במונחי כוח קנייה), ואילו לתלמיד ממוצע ב-OECD מוקצים לא פחות מ-834 דולר בחודש. העובדה שבמבחני PISA במדעים ובמתמטיקה שנערכו ב-2015 ישראל סיימה שישית מהסוף ב-OECD, נשמעת עכשיו פחות אבסורדית.

בשורה התחתונה: דבריו של פייגלין חצי נכונים. הישגי התלמידים בישראל במבחן PISA הם מהנמוכים ב-OECD, אבל ההשקעה לתלמיד אינה מהגבוהות. בכל תלמיד מושקעים אמנם כ-3,000 שקל בחודש, אבל הנתון הזה נמוך מהממוצע ב-OECD, כי בישראל יש שיעור גבוה של תלמידים.