משרד החקלאות רוצה שתקנו פירות וירקות ארוזים. למי זה טוב - ולמי פחות?

המהלך של משרד החקלאות יתרום ללא ספק ליצרני הפלסטיק, אבל לא בטוח שהוא יתרום גם לקהל הרחב • פרשנות

דוכני ירקות בסופרמרקט / צילום: אייל פישר
דוכני ירקות בסופרמרקט / צילום: אייל פישר

הישראלים אוהבים להגדיר את עצמם בתור "הראשונים לזהות". אנשי אומת הסטארט-אפ, אור לגויים בשעות הפנאי, מצטרפים לטרנדים כבר בתחילת הדרך. אחד המהלכים האחרונים בשוק המזון עשוי להצעיד את ישראל קדימה ובמקביל להחזיר אותה לאחור.

במה מדובר? לפחות 6 קמעונאיות מזון עולמיות הודיעו כי יפסיקו להשתמש באריזת פלסטיק במכירת ירקות ופירות ויעברו למכירה בתפזורת, ללא עטיפת פלסטיק שמזהמת ומייקרת את המוצר. לא מדובר בחדשות מרעישות עבור הצרכן הישראלי, שרגיל לחטט בערימת המלפפונים.

יוזמה חדשה של משרד החקלאות עלולה לשנות את המצב. המשרד פרסם קול קורא שמטרתו לקדם מכירת פירות וירקות ארוזים. מי שרכש באחרונה עגבניות שרי או תותים בקופסת פלסטיק, מכיר את החוויה מתסכלת. זה מתחיל בפירות מרהיבים שמונחים בראש הערימה, נמשך עם פרי קטן יותר בשכבה האמצעית ומסתיים בפרי נחות, לפעמים רקוב למחצה, שמסתתר בתחתית הקופסה. המהלך של משרד החקלאות עלול להפוך את כל הירקות והפירות שאנחנו צורכים לכאלה.

מפזרים? סיכונים

טסקו, אחת מקמעונאיות המזון הגדולות בעולם, הודיעה השבוע על ניסוי שמטרתו להימנע משימוש באריזות פלסטיק, כדי לצמצם את הזיהום. כ-45 מוצרים יימכרו מעתה בתפזורת, בהם תפוחים, בצלים, פטריות ופלפלים.

לא מדובר במקרה בודד. אלדי, ענקית הדיסקאונט שבסיסה בגרמניה, הודיעה בשבוע שעבר כי תפסיק להשתמש בעטיפות פלסטיק ב-5 מקווי הירקות הטריים בחנויות שלה. המהלך יושק בסקוטלנד, והוא עשוי להתרחב בהמשך ליותר מ-800 חנויות ברחבי בריטניה. חברה נוספת, אייסלנד, מתכננת להפסיק לחלוטין את השימוש בפלסטיק עד 2023. מהלכים דומים נרשמו גם אצל מארקס אנד ספנסר, ברברי ואסדה.

אצלנו - כאן נהוג למכור פירות וירקות בתפזורת - חלו התפתחויות הפוכות. מצד אחד, יותר ויותר פירות וירקות נמכרים באריזות, בין השאר הודות לשינוי אסטרטגי שעושה שופרסל בתחום הזה.

"בארץ נמכרים מרבית הפירות והירקות בתפזורת, במדפים פתוחים, ועל-פי רוב ללא קירור. בארה"ב ובאירופה אחוז ניכר מהפירות והירקות משווק באריזות אשר שומרות על איכות התוצרת ומעכבות את התכלותה", מציין משרד החקלאות בקול קורא שפרסם. המשרד צפוי להעניק לרשתות המזון תמיכה ומענקים ממשלתיים בהיקף של מיליוני שקלים.

במסמך נכתב עוד כי "אובדן המזון יצומצם באמצעות מעבר לשימוש באריזות המאריכות את חיי המדף של הפירות והירקות, קנייה בכמות מדודה ומניעת מישוש הירקות והפירות על המדפים".

מנתונים שנאספו במשרד החקלאות עולה כי כמחצית מהפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה. "חשבנו איך להקטין את הפחת הזה, שיש לו ערך כלכלי", אומרים ל"גלובס" במשרד החקלאות, ומוסיפים כי אריזות הפלסטיק יקטינו את הפחת במוצר ויאריכו את חיי המדף שלו, כך שהצרכן יקבל איכות טובה יותר.

ניתוח פלסטיק

אין מחלוקת על כך שמדובר במטרות ראויות ונכונות, אבל המעבר לאריזות פלסטיק טומן בחובו לפחות 3 בעיות. האחת, והחשובה בפני עצמה, היא הסביבתית - מוצרי הפלסטיק הם מגורמי הזיהום הבעייתיים ביותר.

בעיה אחרת היא יוקר המחיה - תוספת של אריזה תצריך לכל הפחות תשלום על חומר הגלם של האריזה, ייצור האריזה ותשלום עבור הליך אריזה, וזה אומר תוספת למחיר של הפירות והירקות. קמעונאי ששוחחנו עמו טען כי עלות התוספת של אריזות פלסטיק עומדת על 2 שקלים למגש של 6 יחידות. במשרד החקלאות מאמינים כי המענקים ניתנים לרשתות כדי שלא יגלגלו את הייקור לצרכן, אך המענקים מיועדים לתקופה של 3 שנים, כך שבהמשך הייקור והזיהום יתקבעו.

הבעיה השלישית היא שאריזה כזו יכולה ליצור דווקא תמריץ, או לכל הפחות "רק" לסייע, למכירת מוצרים ללא חיי מדף ארוכים ועם בלאי רב, שיוסתרו בתחתית האריזה ויימכרו לצרכנים מתחת לסחורה נוצצת ומבלי יכולת לברור -כפי שקורה היום עם מוצרים ארוזים כמו תותים או עגבניות שרי.

המהלך של משרד החקלאות יתרום ללא ספק ליצרני הפלסטיק, אבל לא בטוח שהוא יתרום גם לקהל הרחב.