משק החלב - "התייעלות" יכולה לעלות לנו ביוקר

ביטול התכנון במשק החלב עלול להביא לקריסת רפתות ולגרום לעליית מחירים

רפת / צלם: תמר מצפי
רפת / צלם: תמר מצפי

בשנים האחרונות התאהבו כלכלנים וחוקרים ש/מתנגדים לתכנון בענפי החקלאות במילה אחת קצרה: "קרטל". במאמרו של תום זיו אשר פורסם לאחרונה מעל דפי עיתון זה ("הפתרון להורדת מחירי החלב: שבירת הקרטל", 12.3.2019) מופיעה המילה הזאת לא פחות מ-6 פעמים!

האם לפנינו מקרה של קבוצת אנשים, אשר מנסה לייצר תהודה למציאות כלכלית שאינה באמת קיימת, באמצעות הפרחת סיסמאות ומילים אשר בינן לבין המציאות אין כל קשר? מכיוון שהיריעה פה קצרה, ומאמרו של זיו רצוף באי-דיוקים, אתמקד בחשיבות השמירה על ענף החלב כענף מתוכנן.

ראשית, מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) אינו נקבע על-ידי "קרטל" במשרד מסתורי אפוף עשן, אלא על-ידי פקידות מקצועית בכירה של משרדי האוצר החקלאות. יתרה מכך, בהתאם לרפורמות ושינויים שבוצעו בשנים האחרונות, ענף החלב הישראלי מתייעל ב-2% בכל שנה, התייעלות המגולגלת לכיסו של הצרכן הישראלי.

אבל הדברים אינם מסתכמים רק באותה התייעלות. על אף המחסור בקרקע, מקורות המים המועטים ותנאי האקלים המדבריים, מצליחה כיום ישראל להוביל בעולם בתפוקה חקלאית לדונם, בתפוקת החלב, בניצול מים מושבים לחקלאות ועוד. בנוסף, פריסת הרפתות בישראל, כפי שמאפשר משטר מתוכנן, מבטיחה אספקה שוטפת של תוצרת איכותית לכל חלקי הארץ בכל ימות השנה, ובעיקר עוגן מרכזי של תעסוקה לאלפי משפחות בעשרות נקודות יישוב מרוחקות.

כל אלה לא מפריעים לחסידי השוק החופשי, המתנגדים בתוקף למשק מתוכנן שכולל חלוקת מכסות, לזעוק ולכתוב כי יש לאפשר יבוא חופשי וללא הגבלה של מוצרים מן החי, תוך ביטול התכנון בענפי החקלאות השונים.

מעבר לעובדה הפשוטה שמסי מגן, שמסייעים לתעשייה המקומית להתבסס ולצמוח, הם דבר מקובל בכל מדינות ה־OECD, הרי שהביטול במדינות אירופה השונות, כפי שבוצע לפני מספר שנים, הביא לקריסה מוחלטת של רפתות רבות, ורפתנים רבים יצאו מהענף ונותרו אובדי עצות לגבי פרנסתם העתידית.

ומה לגבי המחיר לאחר הביטול? עבודות כלכליות הראו כי אין קשר בין ביטול התכנון להורדת מחירי המוצרים. בצרפת, אחת מיצרניות החלב הגדולות באירופה, מחירי המוצרים נותרו ללא שינוי ואף עלו.

אבל באמת שאין צורך להרחיק עד צרפת כאשר אנחנו עוסקים בסוגיית היבוא. רק בימים אלה אנו עדים למציאות אליה מייחלים אותם חסידים הדוגלים ב"הצפת" השוק במוצרים מחו"ל. מכסות ליבוא חמאה פטורות ממכס עמדו על המדף, אך היבואנים בתחום לא ששו להשתמש בהן, עקב שיקולים כלכלים.

יתרה מכך, גם אם בכל זאת נציף את המרכולים שלנו במוצרי חלב מיובאים, הרי שמיקומה הגאוגרפי של ישראל עלול להותיר אותנו חסרי אונים בסיטואציות ביטחוניות מורכבות, כמו למשל מבצע "צוק איתן", שבו עשרות חברות תעופה זרות הפסיקו את טיסותיהן לישראל בעקבות ירי הרקטות למרכז הארץ.

לפני הפרחת סיסמאות, אני מציעה למתנגדי התכנון להתחיל ולהכיר את הענף דרך סיור ברפתות, שרובן הגדול נמצאות בפריפריה של ישראל, מהערבה בדרום ועד לרמת הגולן והגליל. הם ימצאו שם רפתנים מצוינים, שנאבקים על פרנסתם ולמרות זאת גאים בעבודתם.

במקום מיחזור טענות ישנות בדבר חוסר יעילותם של ענפי החקלאות וקריאה לרפורמות מיותרות, שרק יובילו לפגיעה נוספת ברפתנים ובציבור הצרכנים - הגיע זמן לחשב מסלול מחדש או ליתר לדיוק להישאר באותו מסלול המבטיח תכנון, בקרה ושליטה, במיוחד במדינה מבודדת, שנמצאת במזרח התיכון ולא ביבשת אירופה נטולת הגבולות.

הכותבת היא מנכ"לית מועצת החלב