טראמפ שואף להחדיר סוס טרויאני ל'פד'; כלכלנים שמים לו רגל

מאמציו של דונלד טראמפ להחדיר סוס טרויאני למועצת פדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, נתקלים בקשיים. מועמדו לדירקטוריון של ה'פד', סטיוון מור, ספג באחרונה ביקורות קטלניות מכלכלנים מקצועיים מכל צבעי הקשת הפוליטית, לרבות גרגורי מנקיו, שהיה יועצו הכלכלי של ג'ורג' וו. בוש. מותחי הביקורת טוענים, כי מור נטול כישורים מקצועיים ויכולת אינטלקטואלית וכי הוא נבחר לתפקיד רק בגלל חנפנותו לנשיא.

אין זה הפעם הראשונה שטראמפ ממנה לתפקיד בכיר במוסד ממלכתי מישהו מאנשי שלומו שהקדיש שנים רבות מחייו למאבק באותו מוסד. דוגמה בולטת לכך היא מינויו של סקוט פרואיט לכהונת מנהל הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה, ב-2017. כאשר כיהן כתובע הכללי של מדינת אוקלהומה, הגיש פרואיט 14 תביעות נגד הסוכנות, בעיקר בגלל ההגבלות שהטילה על הפקת נפט, אחד מהענפים הכלכליים החשובים ביותר במדינה. הוא עבר את משוכת הסנט וכיהן כשנה וחצי כראש הסוכנות עד שנבעט ממנה בגין עברות אתיות משמעותיות.

פדרל ריזרב אמור להיות גוף מקצועי א-פוליטי, שאינו כפוף למרות הממשל, עם מנדט כפול: לשמור על יציבות מחירים, או, במילים אחרות, למנוע תנודות אינפלציוניות חדות, ולפעול לשיעור תעסוקה מרבי. אבל בשנתיים שחלפו קרא מור לא פעם להכפיף את ה'פד' למרות הנשיא. הוא כינה את את חברי הדירקטוריון של הבנק המרכזי "יצורים של הביצה הוושינגטונית" והכריז שצריך לפטר את כולם מפני שהם אינם עושים כל מה שביכולתם לקדם את סיכויי טראמפ לשוב ולהיבחר ב-2020. לפני כמה חודשים, בעיצומן של התקפות טראמפ על המוסד, הוא קרא אפילו ליו"ר ה'פד', ג'רום פאואל, להתפטר. (עתה, בעקבות מינויו, הוא התנצל על כך).

למור יש תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. הקריירה המקצועית שלו בנויה על חברות במכוני חשיבה שמרניים, כתיבת מאמרים בנושאי כלכלה ב"וול סטריט ג'רנל" והופעות כפרשן כלכלי בטלוויזיה, בעיקר בפוקס ניוז. מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן, הוא רואה עצמו כחייל בצבאות הנשיא. כך, למשל, במאמר ב"ג'רנל" ב-13 במארס, כתב מור, כי פדרל ריזרב "מהווה איום על הצמיחה", שיקוף מדויק של התבטאויות טראמפ בסוגיה זו. בראיון בתחנת הרדיו הוושינגטונית WMAL, הוא קרא להוריד את שיעור הריבית, בדיוק כמו הנשיא.

כפי שציינה קתרין ראמפל, בעל טור ב"וושינגטון פוסט", מור שינה את דיעותיו כדי לסגלן לאלה של הנשיא הנוכחי. למשל: בעבר הוא ראה באינפלציה איום ממשי והזהיר שנתוני הממשל (קרי: ממשל אובמה) אינם חושפים היפר-אינפלציה שמסתתרת מעבר לפינה. עכשיו הוא מזהיר מפני סכנת הדפלציה, למרות שכל הסטטיסטיקות הממשלתיות מצביעות על מגמה של עליית מחירים. בעבר הוא דגל בסחר חופשי. עתה הוא מגן בלהט על המכסים שמטיל טראמפ על מוצרי יבוא. פעם הוא דווקא תומך במהגרים נטולי ניירות. היום הוא יוצא נגדם.

מבקריו של מור טוענים, כי הוא חב את מועמדותו לכהונה רמה ב'פד' רק בגלל חנפנותו הבוטה לטראמפ. באירוע בחירות הוא הפליג בשבחי טראמפ, כך: "הוא נראה כשחקן פוטבול, עם כושר פנטסטי, ממש לא להאמין". בספר "טראמפונומיקס", שכתב מור עם מחבר נוסף, מתארים המחברים את טראמפ "ככריזמטי מאוד", "חכם", "איש השיוווק הגדול בכל הזמנים" הם מוסיפים: "טראמפ גדול מהחיים" ומקנחים בהתפעלות: "איזה נואם מוכשר הוא טראמפ... איזה כישורים תיאטרליים יש לו".

ובקטע חשוב בספר, כותבים המחברים על עצה שהשיאו לטראמפ: "דונלד, רק ראה את הדברים שעשה אובמה במשך שמונה שנות נשיאותו - ועשה ההיפך".

כלכלנים בארה"ב אינם מתרשמים, כמובן. "הנה האתגר שלי לבוחר המבין, מכל זן פוליטי: התקשר לכלכלן החביב עליך, בין אם הוא שמאלני, ימני, ליברטאריאני או סוציאליסט. אף לא כלכלן אחד יתמוך במועמדות סטיוון מור ל'פד'. הוא לא מתאים בעליל", כתב הכלכלן ג'סטין וולפרס, מאוניברסיטת מישיגן.

ובביקורת שכתב גרגורי מנקיו - כאמור, יועצו הכלכלי של בוש הבן - על "טראמפונומיקס", נאמר: "(למור יש) ראיה מפלגתית צרה (rah-rah partisan). אנשים כאלה אינם מבססים את הניתוחים שלהם על מסד של קונסנסוס מקצועי או מחקרים רציניים בפרסומים מקצועיים. הם משוכנעים שלאנשים שאינם מסכימים אתם אין שום טיעון הגיוני, והם אינם מוכנים לקבל אפשרות שאולי כמה מטיעוניהם סובלים מחולשה כלשהי. מבחינתם, העולם פשוט מאוד. האופוזיציה תמיד שוגה, שוגה, שוגה. מטרתם אינה לשכנע את אלה שטרם החליטו, אלא רקל לשלהב את התמוכים הנאמנים".

וויליאם לותאר, ראש פרוייקט Sound Money במכון האמריקאי למחקר כלכלי (American Institute for Economic Research), אמר ל"טיים": כשמדובר בכלכלנים, יש לפנינו התנגדות כמעט אוניברסלית למועמדותו של מור ל'פד'. מור הוא פרשן, אחד שכותב על ענייני מדיניות כלכלית. תחום ההתמחות שלו הוא מדיניות תקציבית, כלומר אילו מיסים צריכה הממשלה להטיל, וכיצד להוציאם כדי לעודד צמיחה כלכלית. הוא אינו מומחה במדיניות מונטרית או ברגולציות של שווקים פיננסיים. פדרל ריזרב פשוט אינו עוסק במדיניות תקציבית. תחום העיסוק של ה'פד' הוא מדיניות מונטרית".

ומעבר לצד המקצועי, חשפה התקשורת בארה"ב בימים אלה כמה פריטי מידע לא מחמיאים על מור: בית-המשפט הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו בגין חוב של 75 אלף דולר לשלטונות המס, וב-2012 הוא הורשע בבזיון בית-המשפט לאחר שלא שילם לאשתו לשעבר וילדיו דמי מזונות בסך 300 אלף דולר.

מינויו של מור לפדרל ריזרב טעון אישור הסנט. בסימן מובהק לקיומם של מכשולים בדרכו של מור ל'פד', הודיע אתמול הבית הלבן, כי ממשל טראמפ מתייצב מאחורי המועמד. הודעות כאלה, עוד לפני שהחלו השימועים בסנט, מצביעות על כך שממשל מודאג מהאינטנסיביות של הביקורת נגד מועמדו.

נראה שהנשיא מייחס חשיבות רבה להחדרת מור ל'פד'. כותב בעל הטור רוברט סמואלסון ב"וושינגטון פוסט": "הנחת העבודה צריכה להיות שטראמפ סבור כי הוא צריך לנהל את ה'פד'. מור פשוט אמור להיות האיש שלו בבנק המרכזי".