נתניהו מבטיח להוריד מסים ולקצץ בתקציב. מה הוא שוכח לספר?

בראיונות סוף השבוע חזר נתניהו לדבר על כלכלה אחרי שבשתי הממשלות האחרונות הותיר את הטיפול בעיקר ליריבים הפוליטיים משה כחלון ויאיר לפיד • אם נתניהו אכן ירכיב את הממשלה הבאה וינסה לקדם את הצעדים שעליהם הכריז הוא עשוי לגלות שהכלכלה של 2019 איננה זו של 2003 • פרשנות

בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי
בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי

"הדרך היחידה להתגבר על גירעונות זה קיצוצים בתקציב המדינה - אני עשיתי את זה, הוכחתי את זה פעם אחר פעם, ובמקביל להוריד מסים". האמירה הזו שנשמעה מפיו של נתניהו בראיונות סוף השבוע היא לא פחות ממטלטלת.

קודם כל, בשל העובדה האירונית שההוצאה הממשלתית האזרחית דווקא גדלה במהלך הקדנציה של הממשלה שבראשותו, ובשיעור דו-ספרתי של כמעט 20% והגירעון המבני כבר חוצה את קו ה-4%. אבל ההפתעה הגדולה יותר היא בשפה: "קיצוצים בתקציב המדינה?" את צירוף המלים הזה קשה מאד למצוא במצעי המפלגות שמתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת.

נתניהו לא רק מדבר על זה - הוא אפילו מתגאה בהישגי העבר שלו בתחום. האם הוא חש שמה שנחשב לכמעט לא-תקין פוליטית מאז ימי המחאה החברתית של 2011, חוזר פתאום להיות אופנתי?

בראיונות הנדירים שהעניק בסוף השבוע מנה נתניהו רשימת הישגים כלכליים - חלקם אמיתיים, חלקם מופרכים. "אנחנו בשיא של צמיחה של כל הזמנים", אמר נתניהו במוצאי שבת לרינה מצליח בערוץ 12. "האבטלה הנמוכה ביותר בכל הזמנים, התיירות הגדולה ביותר בכל הזמנים... עשינו דברים אדירים לעסקים הקטנים".

האבטלה אכן בשפל וגם התיירות בשיא, אבל "שיא של צמיחה של כל הזמנים"? זו טענה שאין לה אחיזה במציאות. הצמיחה בישראל במגמת דעיכה. הצמיחה בתוצר לנפש בשנתיים האחרונות מפגרת אחרי זו של ארה"ב, ממוצע המדינות המפותחות (OECD) ואפילו אחרי מדינות בגוש האירו התשוש והמזדקן. אלה המספרים היבשים.

ומה לגבי האמירה "עשינו דברים אדירים לעסקים הקטנים"? אמירה כזאת יכולה אולי לעבור בשקט בתקשורת, אבל בעלי העסקים הקטנים לא ממש חשו בדברים אדירים שקרו להם בתקופת הממשלה הנוכחית. אם כבר - להיפך.

שורת יוזמות שהעלו ארגוני העסקים הקטנים והבינוניים - פחת מואץ, דמי אבטלה לעצמאים, הכרה בהוצאות רכב, דמי פגיעה בעבודה - נדחו בכנסת על-ידי הקואליציה. במקביל ספגו המעסיקים הקטנים והבינוניים את העלות הנוספת של שורת מהלכים חברתיים: קיצור שבוע העבודה, הארכת חופשת הלידה וכמובן העלאת שכר מינימום. מה שהיה טוב וחשוב לעובדים השכירים עלה ביוקר למעסיקים הקטנים והבינוניים.

ומה לגבי הביורוקרטיה החונקת? נכון שנתניהו הכריז עליה מלחמה. נכון שאנשיו במשרד ראש הממשלה משתדלים מאד להפחית, לייעל, לקצץ ולהקל - אבל במבחן התוצאה נתניהו נכשל: בקדנציה הנוכחית של ממשלתו ישראל הידרדרה מהמקום ה-36 במדד 'קלות עשיית העסקים' של הבנק העולמי למקום ה-49.

קיצוצים בקצבאות הילדים ובתמיכה בחד-הוריות

אבל מעבר להישגים, הבחינו חדי-האוזן במשהו עמוק יותר. מנגינה ישנה ומוכרת שחוזרת להתנגן מפיו של ראש הממשלה. מר כלכלה רוצה לחזור להגה שאותו הפקיר בידי מר מע"מ אפס יאיר לפיד ומר צמצום פערים משה כחלון. "אני מסוגל ורוצה, ומלא אנרגיה להמשיך את הפיתוח של הכלכלה החופשית שלנו" אמר נתניהו לרני רהב ושרון גל בערוץ 13. "ראש ממשלה חייב להיות מסוגל להגיד לא כשצריך. אני רוצה להוריד את המסים שלנו, לקצץ בביורוקרטיה שלנו...".

"ומה תעשה עם גירעון של 15 מיליארד שקל?" שאל גל, ונתניהו השיב "הדרך היחידה להתגבר על גירעונות זה קיצוצים של תקציב המדינה - ואני עשיתי את זה הוכחתי את זה פעם אחר פעם. ומנגד תפחית את שיעורי המס. תיתן לאנשים סיבה לעבוד, ליזום!".

הקיצוצים שביצע נתניהו במהלך הקדנציה שלו כשר אוצר בקצבאות הילדים, בתמיכה בחד-הוריות ובשורה ארוכה של תקציבים חברתיים זכו בתשואות מצד כלכלנים, אך עלו לו ביוקר בקלפי כשהליכוד קיבל בבחירות 12 מנדטים. המחאה החברתית גילתה צדדים פחות נעימים של המדיניות הכלכלית ההיא: אי-השוויון בהכנסות זינק לרמת שיא ואיים על המרקם החברתי. כדי לפצות על הורדות המסים של נתניהו, הגדיל האוצר את נטל המיסוי העקיף - מה שהביא יוקר המחיה לרמה בלתי נסבלת.

נתניהו צריך להכיר שמה שהיה נכון ב-2003 לא בהכרח נכון ב-2019. כלכלנים כמו עומר מואב או אבי שמחון ישמחו לראות את מס ההכנסה ומס החברות ממשיך לרדת - אבל מולם ישנם כלכלנים לא פחות מכובדים כמו קרנית פלוג, מנואל טרכטנברג או מישל סטרבצ'ינסקי - שסבורים שאחרי 4 שנים של הורדות מסים הגיע הזמן לשנות כיוון. המסים צריכים דווקא לעלות.