yes | ניתוח

בזק שואפת להיכנס לכל תחום צומח בשוק התקשורת, גם על חשבון החברות-הבנות

אחרי שנכנסה לשוק ציוד הקצה הסלולרי, בזק בדרך למכור סטרימרים כפי שעשתה ב-2015 • המהלך לא יהפוך אותה לשחקן בשוק הטלוויזיה, אך בהחלט יכול להשפיע לרעה על yes בעתיד • במקביל בזק מחדשת את המאמצים להיכנס גם לשוק הסלולר • ניתוח "גלובס"

מנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: רונן טופלברג
מנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: רונן טופלברג

האסטרטגיה של בזק הולכת ונחשפת: החברה תבדוק כניסה לכל תחום שנושק לתחום התקשורת שלא יחייב אותה לבוא במגע עם משרד התקשורת - גם במחיר תחרות מול החברות-הבנות שלה. זו גם הסיבה שבזק שוקלת כרגע לשווק חבילה שמשלבת אינטרנט עם סטרימר של אפל טי.וי באופן כזה או אחר.

המהלך מזכיר בדיוק את מה שבזק עשתה בעבר ב-2009 ו-2015 עם שיווק הסטרימרים בתקופה שרן גוראון, שהיום הוא מנכ"ל yes, היה סמנכ"ל השיווק בבזק. גם אז השאלות שהופנו לבזק היו האם החברה לא חוששת שהיא פוגעת בחברה-הבת שלה yes, והאם לא מדובר למעשה בכניסה לתחום הטלוויזיה בדלת האחורית? מיותר לציין שהמהלך אז מאוד קומם את yes, אך היא נאלצה לספוג המהלך בשקט.

בסופו של דבר, כל עוד בזק לא רוכשת תוכן עצמאי ואורזת אותו בעצמה, קשה להגיד שהיא מוכרת טלוויזיה ומתחרה בחברה-הבת שלה. מצד שני, צריך לזכור שכאשר בזק שיווקה סטרימרים פתוחים, תומכי מערכת הפעלה אנדרואיד - בהצלחה רבה יש לומר - שאפשרו צפייה פירטית, איש לא ראה את סלקום ואת פרטנר נכנסות לשוק הטלוויזיה על גבי רשת אינטרנט פתוחה (OTT).

צחוק הגורל הוא שבזק דחתה את ההתנגדות של רון אילון, ששימש אז מנכ"ל yes, בדיוק באותה טענה שהיום היא דוחה אותה - בטענה שיש הפרדה מבנית, ושממילא כולם מתחרים בכולם. אלא שהיום רן גוראון הוא מנכ"ל yes, ובנעליו החדשות הוא צריך להתמודד עם האיום החדש מהחברה-האם. משעשע לראות לעתים איך ההיסטוריה חוזרת.

המצב היום בשוק הוא שסלקום ופרטנר פועלות על גבי הרשת של בזק ומתחרות ב-yes שהולכת ומאבדת מומנט לטובת המתחרות הצעירות והרעננות. נראה כי לאלה הרגולטור מתיר לעשות ככל שעולה על רוחן: למכור אילו חבילות שהן רוצות ללא שום מגבלות, ובעיקר חבילות שירותים משולשות - טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט - בחשבונית אחת, בעוד yes קשורה ולא יכולה למכור חבילות דומות, ולכן מאבדת מנויים.

לרסן את בזק באמצעות שיעור הרווחיות

במצב כזה, מה שנותר לבזק לעשות זה לנסות ולפעול באזורים שבהם היא לא מוגבלת רגולטורית, וזה לנצל את ההתפתחות הטכנולוגית ולהנגיש את התוכן הטלוויזיוני באמצעות מוצרים כמו אפל טי.וי וגוגל טי.וי כדי להגביר את השימושים אצלה ברשת. בזק לא תיכנס לרכש תוכן, והיא לא תהיה חברת טלוויזיה.

במלים אחרות, מה שבזק מנסה לעשות זה לרוקן את הפעילות של החברות-הבנות שלה, ולהשאיר אותן כשלד לטובת שימור ההפרדה המבנית הרשמית שמשרד התקשורת כופה עליה. ברור שכל ההתנהלות של בזק נובעת מהמגבלות שמטיל עליה המשרד. בזק צריכה להיות מרוסנת בראש ובראשונה דרך שיעורי הרווחיות שלה, אבל בזה המשרד לא מטפל כי הוא לא מסוגל, ולכן במקום זאת הוא מייצר עיוותים דוגמת ההפרדה המבנית והשוק הסיטונאי, שבעיקר פוגעים בצרכנים ובכל שוק התקשורת.

הקטנוניות של משרד התקשורת

האסטרטגיה הזו היא שמובילה את בזק לנהל מאבק נגד משרד התקשורת גם בנושא שיווק חבילות סלולר. בזק ביקשה מהמשרד שיתיר לה לשווק חבילה שמשלבת אינטרנט וסלולר של החברה-הבת פלאפון. משרד התקשורת התנגד וטען כי יש בכך פגיעה בתחרות. עכשיו נודע ל"גלובס" כי בזק מוחה על התנגדות המשרד ודורשת הסברים.

הטענה של משרד התקשורת לפגיעה בתחרות היא טענה מוזרה על גבול הגיחוך. הרי כל מדיניות משרד התקשורת בסלולר, ובכלל, היא רק להגביר את התחרות, ולכן גם מספר השחקנים בתחום לא ממש מוגבל. המשרד הרי מקדש את התחרות כערך עליון, אז איך מודדים בדיוק פגיעה בתחרות כאשר השוק הסלולרי ממילא נמצא ברוויה בלתי הגיונית שגורמת להפסדים ולנזקים קשים? הרי ממילא בזק לא יכולה למכור חבילות עם החברות-הבנות אלא אם הן פריקות, אז מה זה משנה מי משווק סלולר אם השוק פתוח, והסלולר בחבילה נמכר באותו מחיר?

רוצה לומר, החשש של משרד התקשורת הוא מובן, אבל הפתרון הוא במקום אחר, בכיוון של התרת מיזוגים למשל. מדיניות המשרד היום היא כאוטית ומבולבלת לחלוטין וכל-כולה פוליטית. משרד התקשורת פועל כוועדה מסדרת. הוא מחליט מי יהיו השחקנים, מי יהיה המאמן, והוא רוצה גם לקבוע את תוצאת המשחק. פעם כשזה מתאים לו, הוא דוגל בתחרות חופשית - ופעם כשזה לא מתאים לו, והוא חושש מאיתנותן הפיננסית הרעועה של חברות הסלולר, הוא מווסת את התחרות.

לפי אותו היגיון, משרד התקשורת צריך למנוע מבזק למכור ציוד קצה בחנויות בזק סטור, כדי שהשחקניות הסלולריות לא ייפגעו. או למנוע ממנה למכור שירותי דאטה מאותה סיבה. זה פשוט בלתי אפשרי לנהל שוק תקשורת ככה, זה לא עובד ומכניס את המשרד למיקרו-רגולציה שיותר משהיא קטנה - היא קטנונית.