לפני עשרים שנה, רשימה כזו לא יכולה הייתה להיכתב. אפילו לפני עשור, רשימת חג המורכבת כולה מיקבי בוטיק ישראליים ללא יקבים מסחריים גדולים, הייתה עשויה להתקבל בהרמת גבה. והנה, בערב פסח הנוכחי, אני נאלץ להשמיט מתוך רשימת החג לא מעט יקבי בוטיק הראויים לא פחות מאלו שנבחרו. הרשימה הכוללת שישה יקבי בוטיק שהגדרתם "קלאסיים" לא תהיה מוגזמת, ועוד ארבעה שהתואר אוונגרד הולם אותם מאוד.
בכאב גדול ויתרתי כאן על יינות של צרעה, פלטר, יתיר, ברבדו, סוסון ים וקלו דה גת מבין הקלאסיים, ושל סוסון ים ועגור (ותיקים אומנם, אבל תמיד בועטים), ספרה, אורטל, פלדשטיין, מיה לוצ'ה ולווינסון (גראז' דה פאפא) מבין האוונגרדיים. בפעם הבאה. בחרתי דווקא ביינות היותר "שגרתיים" של יקבי הגל החדש - בכל זאת, פסח, ומצד שני, בחלק מהמקרים, בכמה מהיינות הפחות מוכרים של היקבים המבוססים. חג שמח!
פרדיגמה 2016, יקב מרגלית. אבי יקבי הבוטיק הישראליים, ד"ר יאיר מרגלית, יכול היה בקלות להיכלל גם ברשימת האוונגרד הקצרה יותר. לא רק בזכות העברת הלפיד, לאט אבל בטוח, לבנו אסף, אלא גם בזכות האומץ להתנסות, אחרי שנים של קברנה/מרלו/קברנה פרנק, בזנים דרום צרפתיים ההולכים וכובשים את לב יינני ישראל. לא קל ממרום שנותיו ומעמדו, אבל הרווח כולו שלנו. ואם זה לא מספיק, יינות מרגלית, גם מזני בורדו, הפכו כבר מזמן לקלים ו"שתיים" בצעירותם הרבה יותר. הבלנד שלפנינו, סירה, גרנאש ומורבדר, ממשיך את הקו של קודמו מבציר 2015. יין קל יחסית, עשבוני ומתובל, מורכב, אלגנטי להפליא ובעיקר טעים לאללה. 150 שקל
מוסקט קינוח M יקב קסטל. גם יקב קסטל, שני רק למרגלית בוותק ולא פחות מפורסם והיסטורי ממנו, לא קופא על שמריו, תרתי משמע. אל הגראנד ואן הנצחי, הפטי קסטל והבלאן דה קסטל, נוספו השנה גם יינות ה-La Vie הצעירים והזולים יחסית, שעליהם כבר סיפרתי במדור. והנה, עוד הפתעה. בהיקפי ייצור זעירים, יין קינוח מענבי מוסקט מכרמים בנגב, יין בסגנון ה"בום דה וניס" הנהדר של דרום צרפת. בקבוקים קטנים של 375 מ"ל, הנמכרים רק ביקב. אבל אל תתנו לזה לעצור אתכם. אפריטיף נהדר וכמובן קינוח מושלם לארוחת החג, מבושם, הדרי ופרחוני, לצד גבינות חריפות, ובכלל. 120 שקל, כשר
קלאסיקו 2017, יקב פלם. הבציר ה-20 של הלהיט הנצחי כמעט של יקב פלם מוכיח שלא נס ליחו. להיפך. מיין מקסים ולא מחייב, יחסית, הפך הקלאסיקו לרציני ומורכב מבלי לאבד אפילו גרם מקסמו. בלנד בורדולזי (קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו ואפילו קצת מלבק) עם תוספת משמעותית (16%) של סירה, הקלאסיקו הוא יין גדול ממש. מלטף, סקסי ובעל קסם אינסופי. מצטיין הטעימה.
100 שקל, כשר
קריניאן 2015, יקב ויתקין. אסף פז יכול היה גם הוא להיכלל ברשימת האוונגרד. אחרי שנים של עבודה ביקבים גדולים, פז מצא את עצמו סוף-סוף. פז הוא כעת היינן במשרה מלאה של היקב המשפחתי של אחותו ובעלה, והוא עושה שם חיל כמו תמיד. מי שכבר מתחילת הדרך ויתר על הקברנה סוביניון, המרלו והשרדונה, מוכיח שוב ושוב כמה צדק. הקריניאן שלו (ופז הוא אבי הרנסנס של הזן בארץ בעשורים האחרונים) הוא יין בעל גוף בינוני, ניחוח מרוסן וטעם מרתק במיוחד, קצת אפלולי וקצת מואר. 100 שקל, כשר
סוביניון בלאן "נט", 2018, יקב טוליפ. יקב טוליפ ממשיך במסעו המבורך אל עבר יינות קלים יותר. הסוביניון בלאן שלפנינו מיוצר אומנם כבר משנת 2014, אבל מגיע כעת לשיאו לטעמי. שיא של חמיצות, פריכות, ניחוחות טרופיים מאוד מאופקים ולצידם כאלו עשבוניים בולטים יותר. יין חומצי מאוד, מרענן וקליל, מלווה מושלם לדגים. מטובי הסוביניונים הישראלים שטעמתי לאחרונה, ויש לא מעטים. 129 שקל, כשר
מורבדר 2017, יקב שאטו גולן. יאורי חץ, יוצרם של יינות שאטו גולן, היה מתכווץ בוודאי קמעה למראה הכללתו ברשימת יקבי הבוטיק הקלאסיים. אבל מה לעשות, זו האמת. חץ לא מפסיק לחדש ולהפתיע, גם ממרום מעמדו של היקב. הנה למשל היין שלפניכם, העשוי מענבי המורבדר הדרום צרפתיים, לא זן נפוץ כסולן במקומותינו או בכלל. התוצאה היא לא פחות ממופלאה. יין עדין וקטן גוף, אבל מורכב להפליא, אפלולי, אדמתי עם פירותיות מאופקת. מזכיר מאוד יינות נהדרים מעמק הרון. רק בשל מחירו (יוצרו בסך הכול 500 בקבוקים) לא נבחר למצטיין הטעימה. 350 שקל
רוזה 2018, יקב כרם שבו. היין האדום ה"בסיסי" של יקב כרם שבו של גבי סדן, לשעבר היינן הראשי של יקב הרי גליל הגדול, הפך כבר מזמן ל"פלם קלאסיקו" של העשור האחרון, בסט סלר שכולם רוצים, ובכל זאת עדיין אינו נחשב המוני מדי. ובצדק. זהו יין נפלא ממש. אלא שכרם שבו הוא הרבה יותר מהאדום הרגיל שלו. קחו למשל את הרוזה הנהדר של גבי. חומצי, מרענן, לא כבד, מינרלי ועדין להפליא, בעל טעמי פרי לא שתלטניים והכי חשוב, טעים וכיפי. 75 שקל
יקב עבייה Moon A 2014. דווקא עכשיו, כשהוא צועד עמוק אל תוך מחוזות זן הקריניאן הנשכח, שעושה עכשיו את הקאמבק הגדול שלו, מעניין "להיזכר" בתחילת הדרך של יוסי עבייה, היינן ה"היפי" של יקב עבייה הזעיר ביחיעם, שהפך בשנתיים האחרונות לבון-טון של יודעי ח"ן. עוד לא לגמרי יין "טבעי" כמו שיודפת מנסה ליצור כיום, הבלנד המרתק הזה, קברנה סוביניון, סירה ופטי סירה, מוכיח גם בחלוף כמעט חמש שנים מיום הבציר, שלפנינו יינן רציני ומוכשר כשד, שיודע היטב מה הוא עושה. יין אדיר. 120 שקל
נהלל 2017, יקב יזרעאל. יקב עמק יזרעאל של יהודה נהר ושותפיו הוא אחת ההפתעות הגדולות של השנים האחרונות. בשקט-בשקט הפך היקב הצעיר יחסית הזה ללא ממש קטן, כמעט 80,000 בקבוקים, ואהוב מאוד. ובצדק. נהר, המתפרע לא מעט עם יינות מפתיעים בהיקפים קטנים, מוכיח שגם כשהוא מייצר יין "עבודה" לא יקר, במונחי בוטיק, כמו הנהלל (כמו גם רעו לסדרה, הלוא הוא אלפא, על שם בית אלפא כמובן), הוא יודע היטב את העבודה. בלנד דרום צרפתי של גרנאש, סירה וקריניאן. יין צעיר, חצוף, סקסי ונהדר. ממצטייני הטעימה. 80 שקל, כשר
הנדיב בלאן 2018, יקב רמי בר מאור. רמי בר מאור הוא אחד מיוצרי היין המרתקים ביותר בישראל כיום. בר מאור "מקטין" כל הזמן את יינותיו והופך אותם לקלי גוף, כמעט רזים, חומציים ו"שתיים" ומרעננים להפליא. הנדיב בלאן הוא בלנד של סוביניון בלאן ומעט שרדונה מבקעת עמק הנדיב. בר מאור מקדש ממש את הטרואר שממנו הוא מקבל את ענבי היין שלו, זה שבין זיכרון לבנימינה, בעצם אזור היין הראשון בישראל המודרנית שקצת נשכח מאחור. בר מאור מוכיח שלא בצדק. יין מצוין, לא חומצי מאוד כמו שאר הלבנים של בר מאור, אבל עדיין חומצי כמו שצריך, מרענן ומקסים. 78 שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
